15.30 – 18.00

 היות וערכנו ביקור בבית הספר בעטרות, התעכבה יציאתנו לבית לחם. בדרך העולה מכביש 60 לחוסן עמדו כעשרים מוניות צהובות והחלטנו לבדוק מה קורה. מסתבר שיש שביתת מוניות כי על אף העובדה שהדלק התייקר החליטה הרשות הפלשתינית להוריד את מחיר ההסעה במוניות. הנהגים התקבצו, היה גם מי שהכין קפה במקום אך בכל פעם שהגיע לצומת אוטובוס עם נוסעים מירושלים, נמצא נהג שהסיע אותם למחוז חפצם. אחד הנהגים ניגש אלינו לבקש עזרה; מסתבר שאובחן אצלו סרטן בשלפוחית השתן והרופא בחברון הציע שיגיע לטיפול בבית החולים הצרפתי בירושלים. המשטרה לא אישרה את יציאתו לשם כי עדיין עומד נגדו צו מניעה של שנה היות ונתפס כשב"ח. ניירותיו, כמו גם פקס מהרופא המטפל נמצאים במת"ק בית אל. הצענו לו לפנות למאהר (השוטר) במת"ק עציון ואם זה לא יצליח לסייע בידו, לפנות לדליה באסה ולספר לה בדיוק את שסיפר לנו.  

 אולם ההמתנה במת"ק עציון היה ריק. כמה גברים יצאו מהמת"ק אל מכוניותיהם כשחיוך מרוצה על פניהם. זו הפעם הראשונה שלנו במקום ביום רביעי, האם תמיד יש כה מעט פעילות ביום זה? בחוץ עמדו שניים שלושה אנשים שחיכו לזימון של השב"כ. המקום היה נקי למשעי, עשרות הכיסאות החדשים עדיין עטופים בניילונים וגם מהשירותים לא נודף ריח!

במעבר 300 זרמה התנועה, עם בואנו נפתח חלון רביעי. מרבית הפועלים נשאו בידיהם שקי פלסטיק כבדים, כנראה תוצאות ניקוי של פסח שהוענקו להם במקומות עבודתם.
ברגע שיצאנו פנה אלינו אדם, בעל תעודה כחולה המתגורר בירושלים, וביקש בדחיפות את עזרתנו. אביו, הגר בבית לחם חולה במחלת לב ונמצא בהשגחת בית החולים ביקור חולים. מצבו של האב התדרדר ועליו להגיע מיד לבית החולים. במחסום לא מאפשרים לו להעביר את אביו, המת"ק כבר סגור ואין לו עם מי לדבר. הפקס שנשלח על ידי הרופא נמצא בידי אשתו מהעבר השני של המחסום! התקשרנו עם דליה באסה ואפשרנו לו לדבר אתה, נראה היה שהיא תצליח להסדיר את העניין.