חזרה לדף חיפוש דוחות

בית לחם (300), ואלג’ה, יום ה’ 9.2.12, אחה”צ

תגיות: התעמרות
צופות ומדווחות: יעל י., רות א., אילנה ד. (מדווחת)
09/02/2012
| אחה"צ

בית לחם

: 14.30 – 17.00

ולאג'ה

עלינו ממחסום עין יעל והמשכנו אחרי הכניסה לוולאג'ה עד לעליה לכיוון מלון אברסט, פנינו ימינה, עברנו את מרכז השיקום והגענו למנזר קרמיזן. מכאן רואים טוב מאד את המנהרה הנחפרת על יד ביתו של עומר בוולאג'ה. ירדנו בדרך, המשובשת מאד, לביתו של ידידנו א'. אדמתו נחבלה קשות על ידי דרך הביטחון הנסללת כהכנה לחומה שתחנוק את הכפר מכל הכיוונים. החומה סמוכה מאד לביתו.

על אף המצב הקשה קיבלו אותנו א' ואשתו בחיוך רחב. עצים רבים, שהיו פרי עמלו, מתו ולא רק אלה שנעקרו לצורך סלילת הכביש. גם הדבורים שניסה לגדל לצורך כלכלת ביתו, ברחו בשל האבק והרעש הנגרמים על ידי הכלים הכבדים המשמשים לסלילת הדרך. הוא סיפר לנו שבית המשפט קבע שרוחב הדרך, בקטע העובר ליד ביתו, יוגבל. מדי יום הוא מזכיר לקבלן העובד בשטח, החלטה זו אך ללא תועלת.

שניים מבניו (בן 30 ובן 32), עזבו את הארץ. הגדול יותר שהוא חשמלאי מדופלם, לא הצליח לקבל אישור עבודה בישראל, ולא עבד אלא יום או יומיים בשבוע תמורת 60 ₪ ביום בשטחים. הוא הצטרף לקבוצה של ישראלים ופלסטינים שנסעו לגרמניה ועירק. הוא הגיע לשוודיה וביקש שם מעמד של פליט. לדברי אחמד המעמד אושר והבחור כבר לומד את השפה. הצעיר יותר, שרברב, שכבר ישב בכלא הישראלי כי  ניסה לעבוד בישראל ללא אישור. הוא ניסה את מזלו, לווה סכום של כסף וניסה לפתוח קונדיטוריה ביריחו. הוא פשט את הרגל ונשאר חייב 12,000 ₪. א' פחד מאד שהבחור יזיק לעצמו כי היה מיואש ואפילו האשים את הוריו על כי ילדו אותו למציאות הנוראה שבה הם חיים. לבסוף החליט לצאת לרוסיה, שם לומד בן דוד שלו בבית ספר לרפואה. הוא נסע לאמן בכדי לבקש ויזה רוסית אך נשלח משם לרמאלה, עוד 2,000 ₪ שירדו לטמיון. הוא עובד קצת בבניין אבל בימים אלה בשל הקור העז השורר במזרח אירופה, אין בנייה. הוא בודד ועצוב והחיים ברוסיה יקרים מאד. המשפחה מתקשרת פעם בשבוע לשני הבנים שאין להם כסף בכדי לצלצל בעצמם.

בן דוד ושכן באו לבקר והביאו לאחמד במתנה 20 שתילים של משמש. אשתו של א' צחקה ואמרה שהכבשים בחצר ייהנו מהשתילים כממתק.השכן סיפר לנו שהוא גר ליד אביו בן המאה. לאב יש עוד בן החי בירדן, הוא מלמד באוניברסיטת עמאן ויש לו אישה ושישה ילדים. הוא ניסה לקבל ויזה בכדי לבקר את אביו הזקן אך סורב ללא כל נימוק. קרובה, אזרחית ישראלית, ניסתה גם היא להשיג ויזה עבורו, תוך הבטחה כי הוא יחזור אחרי הביקור לעמאן למשפחתו, אך גם זה ללא הצלחה. מסרנו לו את מספר הטלפון של המוקד ההומניטארי והצענו לו לנסות פניה לשם.

  

  • אל-ואלג'ה / הכפר והמחסום (ירושלים)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • מחסום למעבר כלי רכב, המוצב על הקו הירוק, בפארק לאומי נחל רפאים. מאויש על-ידי שוטרי מג"ב וחברות אבטחה פרטיות ופעיל 24 שעות ביממה. מעבר פלסטינים אסור, למעט תושבי מזרח ירושלים. לאחרונה החלה העתקת המחסום  ממיקומו הנוכחי בואכה הכפר וואלג'ה (שלידו הוקמה ההתנחלות הר גילה), כך שדרכם של תושביו למעין עין חניה, ששימש במשך דורות את הכפר, תיחסם באופן קבוע וכך גם הגישה היחידה ל-1,200 הדונם של אדמותיהם החקלאיות הסובבות אותו. מתנדבות מחסום ווטש מקבוצת ירושלים ועוד מלוות את תושבי הכפר שנים רבות, מדווחות על ההגבלות שהוטלו עליהם ומסייעות להם.

      חלק מהכפר נמצא בשטח המוניציפלי של ירושלים ששורטט אחרי 1967. ב-2009 הוקף הכפר במכשול הפרדה (חומה ברובו) ודווקא מאז התרבו ההריסות של בתים בחלק הירושלמי בשל היעדר אישורי בנייה (אך העובדה היא שמעולם לא הוכנה לכפר תוכנית מיתאר, ולכן בלתי אפשרי לקבל אישור לבנייה כלשהי). ב-2018 הוגשה עתירה לביטול פעולות ההריסה, והוסכם שהכפר - בעזרת ארגון "במקום" ו"עיר עמים" - יכין תכנית מיתאר לאזור הירושלמי, וזו תוגש לוועדה לתכנון ובנייה לאישור, ובינתיים יוקפאו ההריסות.

      למרות שתהליך הכנת התוכנית שהוגשה בעיצומו,  והדיון הסופי בתוכנית המיתאר שהוכנה אמור להתקיים באוקטובר 2023, אישר בית המשפט באוגוסט 2023 להרוס מיידית 6 בתים. כעת מתנהלות פעולות מחאה של התושבים וארגונים שונים, כולל מחסום ווטש, במטרה לבטל את רוע הגזירה. 

      מעודכן לאוגוסט 2023

  • מחסום בית לחם (300) - "מעבר רחל" (ירושלים)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    •  

      מחסום בית לחם (300) - "מעבר רחל"

      המחסום, ששמו הרשמי "מעבר רחל", ממוקם בצמוד לחומת ההפרדה ("עוטף ירושלים") בכניסה הצפונית לבית לחם, ומנתק את כל הגדה המערבית ממזרח ירושלים, עם כל ההשלכות הקשות  על שירותי הבריאות, המסחר, החינוך, העבודה ומרקם החיים.

      המחסום מאויש על ידי שוטרי מג"ב וחברות אבטחה פרטיות. זהו מחסום תשתיות נרחב המיועד לשמש מסוף גבול, והוא פתוח 24 שעות ביממה לתיירים זרים. בעלי דרכונים ישראלים אינם מורשים לעבור לבית לחם, ותושבים פלסטינים אינם מורשים להיכנס לירושלים, למעט תושבי מזרח ירושלים ופלסטינים בעלי היתרי כניסה לישראל. אוטובוסים ישראלים מורשים לנסוע לבית לחם רק דרך מחסום זה. 

      באמצע 2019, לאחר שנים רבות של תנאי צפיפות קשים, תורים ארוכים מעלות השחר, ועיכובים גדולים בבדיקות ובמעבר, החלו לפעול בו עמדות זיהוי אלקטרוניות מתקדמות וכן תוספת שערי גישה - ותנאי המעבר השתפרו. מה שלא השתנה הוא "משטר ההיתרים" הקשוח, המונע מרוב תושבי הגדה מעבר לירושלים לתפילה בהר הבית, לביקורי משפחות, ללימודים, לטיפולים רפואיים בבתי החולים המרכזיים וכמובן לצורכי פרנסה.

      בסמוך למחסום, במתחם בין קירות גבוהים למעבר נוסף, נמצא מבנה קבר רחל הציורי, המוסתר כעת בתוך מבנה בטון מבוצר. הוא מכיל מתחמי תפילה ולימוד ליהודים בלבד וכן מתחם מגורים.

      מעודכן לנובמבר 2019 

       

      בית לחם: הרחבת חניה בקבר רחל בצמוד לבתי העיר
      Anat Tueg
      Oct-26-2025
      בית לחם: הרחבת חניה בקבר רחל בצמוד לבתי העיר
לתרומה