בית לחם (300), יום ה’ 23.6.11, אחה”צ
בית לחם,
הר גילה, מנזר קרמיזן, וולאג'ה
15.00 – 18.00
הפעם היינו ארבעתנו פנויות לצאת ביחד, דבר שכבר לא קרה מזמן ולכן החלטנו לנסוע לוולאג'ה, מקום שיש לנו עניין מיוחד בו, לראות מה קורה שם. כשהתקרבנו להר גילה ראינו את מאות העובדים הפלסטינים הבונים את ההתנחלות הזאת, בדרכם הביתה. בכניסה לוולאג'ה הוקמה מעין תחנה מרכזית בה עומדים האוטובוסים והטנדרים הבאים להסיע את הפועלים הללו. הר גילה התנחלות במרחק חמש דקות מקניון מלחה, בנויה על גבעה בה נושבת רוח קלילה והנופים שמסביב מרנינים, להוציא את החומה המפלצתית הסוגרת על הכפר השכן וולאג'ה.
דרך העפר המובילה למנזר קרמיזן ציורית והמקום מזכיר את נופי טוסקנה המרהיבים. הכומר הידידותי דובר העברית שבה מהעיר ויצ'נזה באיטליה טוען שאפילו אלוהים אינו יודע מה יהיה עתידו של המנזר.
חברנו א. קיבל אישור ליום אחד להגיע לירושלים לדיון במנהל מקרקעי ישראל לגבי עתידו של הכפר. הוא חזר משם בדיוק עם בואנו. אין לו תקוות רבות לגבי עתיד זה ולגבי אדמותיו, בהן נמצאים גם קברי הוריו, שנקרעות ממנו על ידי החומה ההולכת ונבנית. חלק מן העצים שלו, אלה שלא נעקרו, מתים בגלל האבק הנוצר על ידי הבניה של החומה וסלילת כביש הביטחון שלידה. אשתו זה עתה עברה ניתוח קטרקט מוצלח בבית החולים סנט ג'ון שבירושלים המזרחית. האישור לבתו שעמדה ללוות אותה לניתוח ניתן יום מאוחר יותר, לא התפלאנו.
ביחד עם הקפה שהוגש לנו, הוגשו גם פירות מהבוסתן. אחרי הקפה ירדנו לראות את הבוסתן ואת גן הירק הנפלא בו מטפלים בניו של אחמד שאינם יכולים לעבוד בירושלים ובגדה כמעט ואינם מרוויחים כסף. כמויות הפרי על העצים לא יאומנו אך אין כמעט כל דרך לשווק אותם. הוא העמיס עלינו קילוגרמים רבים של פירות ולמחאותינו רק ענה: "תביאו לשכנים ולחברים"
בדרכנו חזרה פגשנו זוג אנגלים שטיילו מכיוון קרמיזן עם מארחיהם מבית לחם. הם היו מזועזעים מהפצע שבנוף הנוצר על ידי דרך הביטחון והחומה הנבנית. הם היו מופתעים להיווכח שיש גם ישראלים החושבים כמוהם כמה שזה נורא.
הדרך הישירה מהכפר לכיוון קרמיזן שוב חסומה על ידי סלעים.
מחסום בית לחם (300) - "מעבר רחל" (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום בית לחם (300) - "מעבר רחל"
המחסום, ששמו הרשמי "מעבר רחל", ממוקם בצמוד לחומת ההפרדה ("עוטף ירושלים") בכניסה הצפונית לבית לחם, ומנתק את כל הגדה המערבית ממזרח ירושלים, עם כל ההשלכות הקשות על שירותי הבריאות, המסחר, החינוך, העבודה ומרקם החיים.
המחסום מאויש על ידי שוטרי מג"ב וחברות אבטחה פרטיות. זהו מחסום תשתיות נרחב המיועד לשמש מסוף גבול, והוא פתוח 24 שעות ביממה לתיירים זרים. בעלי דרכונים ישראלים אינם מורשים לעבור לבית לחם, ותושבים פלסטינים אינם מורשים להיכנס לירושלים, למעט תושבי מזרח ירושלים ופלסטינים בעלי היתרי כניסה לישראל. אוטובוסים ישראלים מורשים לנסוע לבית לחם רק דרך מחסום זה.
באמצע 2019, לאחר שנים רבות של תנאי צפיפות קשים, תורים ארוכים מעלות השחר, ועיכובים גדולים בבדיקות ובמעבר, החלו לפעול בו עמדות זיהוי אלקטרוניות מתקדמות וכן תוספת שערי גישה - ותנאי המעבר השתפרו. מה שלא השתנה הוא "משטר ההיתרים" הקשוח, המונע מרוב תושבי הגדה מעבר לירושלים לתפילה בהר הבית, לביקורי משפחות, ללימודים, לטיפולים רפואיים בבתי החולים המרכזיים וכמובן לצורכי פרנסה.
בסמוך למחסום, במתחם בין קירות גבוהים למעבר נוסף, נמצא מבנה קבר רחל הציורי, המוסתר כעת בתוך מבנה בטון מבוצר. הוא מכיל מתחמי תפילה ולימוד ליהודים בלבד וכן מתחם מגורים.
מעודכן לנובמבר 2019
Local residentApr-9-2025אל חאדר: הבולדוזר בפתח החצר של בית נפוז
-
