מחסום בית לחם (300)

6.35 על גדר האבנים בואכה המחסום יושבים מיודעינו ומברכים לשלום, שרויים במצב רוח משופר. היום טוב, הם מחייכים, ממש הכול הולך יופי. את הדרך למחסום יש לפלס בין ענני עשן סיגריות מחניק והמון זבל בשביל. בתוך האולם שולטים סדר אפור, ניקיון וקור, פיזי ומטאפורי. אכן, באופן בלתי שגרתי, יש מעט אנשים באולם היוצאים, וכולם עוברים ללא שום עיכוב דרך. 4 השערים הפתוחים ומתפקדים כראוי.

6.45 הזמן חולף ועדיין הכול שקט בצד זה של המחסום. רבים מהנכנסים מנידים ראשם בחיוך ומנופפים לשלום וחלקם שמחים לדווח, כי גם בצד הכניסה למחסום הכול פועל היום בשקט וביעילות , כנראה, כי הגיעו מעט אנשים. לא ברור להם ולנו מה הסיבה למיעוט העוברים היום, אולי חששו לצאת לאור תחזית מזג האוויר שהבטיחה יום סגרירי וגשום.

6.55 הרוגע נסדק לרגעים, כאשר אדם אחד שאין לו אישור מעבר מתחנן לפני החיילים שיתירו לו לעבור "רק היום". כצפוי, בקשתו לא נענית והוא שב על עקביו. תהייה תלויה באוויר – למה בעצם הוא ציפה?..  כעת האולם ריק לחלוטין. שני שערים נסגרו ושניים נותרו פתוחים בכדי להמשיך ולבדוק את המעטים שעוד יגיעו הבוקר.

7.15 אין שינוי, פה ושם עוד צבר של עשרה-עשרים איש באים ועוברים בקלות. מגיע אדם נכה עם הליכון ומלווים בדרכם לבית חולים. רונית קושרת איתם שיחה ומספרת להם על האפשרות להיעזר בהסעות.

7.35 משמרת הבוקר השקט הזה מגיעה לסיומה ואנו עוזבות ויוצאות למת"ק עציון.

מת"ק עציון

7.50 עוד לפני שהדלתות נפתחות (ב8.00) אנו כבר משוחחות עם רבים המחכים לנו בקוצר רוח בחנייה. מלכתחילה, הזמנו 3-4 אנשים בעלי המסמכים הדרושים והם אכן מתייצבים. את אלו קידמנו בשלב אחד – כתבנו עבורם בקשות להסרת המניעה והם הגישו אותן באשנב של המת"ק. הנוהל הוא שהם מקבלים וואסל (קבלה) עם תאריך צפוי לקבלת תשובה, תמיד זה "שהרין" (חודשיים). בהמשך, אנו עוסקות    במעקב כדי לוודא שהנושא אכן בטיפול ולבסוף,  מודיעות לפונים על ההחלטה בעניינם ומנחות אותם לגבי השלב הבא, במידת הצורך. רבים מהבאים היום אינם מצוידים בניירות כנדרש. אנו שבות ומסבירות מה עליהם להביא בכדי לענות על דרישות הסף המתעדכנות בכל פעם. יש לציין, שרובם הגדול אינו דובר עברית, אך תמיד נמצא אדם המתנדב לתרגם את הסברנו לערבית שוב ושוב בסבלנות לכל פונה.

10.00 נדמה שסיימנו ואנו יוצאות למכוניות בדרכנו הביתה, אבל אפילו בחנייה מלווים אותנו בשאלות פונים שהגיעו זה עתה וקשה שלא להיענות.