"אני – רק על בסמה"

6.30 בוקר שקט במחסום בית לחם. כל העמדות פועלות, הפלסטינים עוברים ללא עיכוב ואין כל עומס בתורים  לדלפקי הבידוק . הרבה אנשים יוצאים ומברכים בחיוך לבוקר טוב. פה ושם פונים בבקשה לחלץ מי מקרוביהם מן הרשימה השחורה של מנועי הכניסה לישראל ואנו מסבירות מה אפשר לעשות, לוקחות פרטים ונותנות טלפונים להמשך טיפול. שיחה עם חברים חדשים מהמשלחת האקומנית, המסיימים כאן את המשמרת שלהם. הם ניצבים, בצד הפלסטיני כבר ב 4.30 בבוקר  וגם הם מדווחים על בוקר קל.

7.30 לפני שאנו עוזבות ניגש אלינו לשיחה נעימה א' כחול המדים שחזר לפקד על המתקן. מספר שעושה כמיטב יכולתו שהמקום יפעל באופן מיטבי ושהמעבר יהיה קל ומכבד. אנחנו שואלות איך זה שהמעבר עצמו, האולם והחצר, נקיים ומטופחים כל כך ואילו שביל המעבר מהכביש אל המחסום וממנו, בו עוברים 6,000 אנשים ליום לכל צד, הוא כה מטונף. התשובה היא "במקום שאנו אחראיים – אנו מקפידים על רמה גבוהה של הניקיון והגינון  כי זה הפנים שלנו כלפי האוכלוסייה ואילו המעבר הוא בכלל באחריות עיריית ירושלים וכל הפניות אליהם אינן עוזרות".

מת"ק עציון

7.50 כרגיל, אנשים מחכים לנו כבר במגרש החנייה וצובאים על המכונית. עד שתיפתח דלת המת"ק כבר הספקנו לענות על המון שאלות . משנכנסנו לאולם החלה עבודת הכתיבה. יפויי כוח לסילביה ולעו"ד העובד עמנו ומתגייס לזירוז הטיפול במקרים שאינם מטופלים בדרך הרגילה. לאחרונה, כפי שדיווחנו, רבו המקרים שבמת"ק בית לחם הבקשות להורדת המניעה לא מתקבלות באשנב החיילים או שהתקבלו אך אינן מטופלות, למרות שבדקנו והן הוגשו כראוי עם כל המסמכים הדרושים.                                                                                             

מבין הפניות הרגילות בולטת אישה צעירה למדי עם ילדה קטנה, לבושה בהידור מקומי – שמלה ארוכה שחורה ורקומה וחיג'אב עוטה את פניה. היא באה לבקש אישור לנסוע לעזה לבקר את בני משפחתה, אותם לא ראתה כ 10 שנים, מאז נישאה לבחור מבית לחם. הסברנו לה שהסיכוי שתיענה בחיוב כאן הוא די אפסי והפנינו אותה לארגון גישה (יש להם גם אתר בערבית \עברית\אנגלית) והוא מתמחה בחפש התנועה עם רצועת עזה.

נתקלנו גם בכמה בעיות עם "בסמה". במונח זה מקופלת סיטואציה לא קלה עבור הפלסטינים בגדה. כאשר המשטרה עוצרת מישהו היא עושה לו "בסמה" – טביעת אצבע לזיהוי האדם, גם אם איננה מזמינה אותו למשפט. למשל, האיש נעצר בלי אישור, משתחרר "רק על בסמה" ופירושו – הוא מנוע משטרה לשנה וחצי. ברגע שהתיק נסגר – המניעה נמחקת, גם לפני תום שנה וחצי הנ"ל. אך אם התיק אינו נסגר (מעצמו) או בעזרת עורך דין, המניעה מתחדשת אוטומטית ויכולה להימשך לאין קץ. יש לבדוק מדי כמה חדשים אצל השוטר במת"ק, ואם התיק לא נסגר  – צריך לקחת עו"ד בתשלום שיטפל בכך.

אבל היום פגשנו גם שני אנשים שלא נתנו להם לעבור במחסום בגלל ה"בסמה". זה קורה כאשר טביעת האצבע אינה תואמת את הזהוי הביאומטרי בכרטיס המגנטי. בראשית ההפעלה הזהוי הביאומטרי היו שפע בעיות ואילו עתה המקרים בודדים יותר. בדרך כלל הבעיה נפתרת במת"ק. אם יש בעיות מיוחדות פוטרים מטביעת האצבע. ועד שכלול פלאי הטכניקה החדשים של הכיבוש נמשיך להטביע אצבעות ולקרוא בקפה…

ב-9.30 עזבנו את המת"ק ההומה לפגישה שקבענו בבית ג'אלה עם שתי אחיות, מיודעות ותיקות, שסיפרו לנו על חיי היום יום שלהן בתקופה זו. השיחה קלחה בנעימות, התמונות של הצאצאים הפורחים נשלפו בגאוות אימהות מהסמארטפונים, כשיחה רגילה בין 4 נשים בוגרות, כמעט שכנות במצב רגיל. רק אחד (מרבים) מהסיפורים שלהן, המתאר את הקיצוב החמור והקבוע במים לצרכי הבית, וזרימת הביוב של הר חומה מול הבית שלהן, הזכיר לנו איפה הן ואיפה אנו במציאות של העיר שחוברה לה יחדיו כבר 48 שנה.