בית לחם (300)
יום השישי השלישי של הרמדאן
אז מה?
כבר שבוע שלישי אנו מדווחות על המעבר במחסום זה בימי הרמדאן, ומציינות שהוא מהיר יחסית, את מספר העוברים ועוד מתמונות המצב. את האינפורמציה הזו מספר לנו גם דובר צה”ל, המתגאה במוסריות ובהתחשבות של “הכיבוש הנאור” המאפשר תפילה ברמדאן על הר הבית. מאפשר? עושה חסד לנכבשים? מחליט מי לחסד ומי לשבט? שולח ילד בן 13 הביתה כאשר הוריו יוצאים לתפילה? ולזה יקרא חופש הפולחן? נאורות ומוסריות?!
הגענו בשעה 09:15. בהיותנו שמאלניות עוכרות ישראל אילצו אותנו לחנות במרחק ניכר מהכניסה למחסום. כמובן שלו היינו אומרות שאנו בגרך לקבר רחל אמנו היינו חונות בקרבת מקום – אבל לנו יש מנהג מוזר לומר את האמת!
נשים וגברים באלפיהם נוהרים לתפילה. ההקפדה על גיל המעבר היתה מוחלטת, ופה ושם גם דחפו מעט את אלה שהוחזרו על עקבותיהם. לפי ספירה של האו”ם עברו היום כ-40.000 מתפללים במקום.
הנשים נאלצות “לטפס” על הגבעה לכיוון היציאה ומשם לעבור עוד מסלול ארוך עד לאוטובוסים. בחום הקיץ ובלבוש המסורתי זה קשה מאוד. הזיעה ניגרת ופעמים נדרשת עזרה ותמיכה מצד חברות בכדי להשלים את “המסע” המפרך הזה.
לגברים יש רק מעבר אחד לעומת שניים לנשים. הכניסה למעבר הזה דורשת התכנסות ממשטח פתוח למעבר צר – מצב המזכיר מעבר לצוואר בקבוק ממסלולים רבים על כביש סואן למסלול יחיד. החום של 34 מעלות והצום מעוררים זעם כבוש – אך הרס התשתית החברתית הפלסטינית והפחד מנחת זרועו של הכובש מונעים כנראה מהפלסטינים להתמרד ולעמוד לפחות על זכותם המזערית למעבר ראוי יותר.
ביציאה לאוטובוסים ממגרש החניה, שער ברזל גבוה אשר סגור בימי חול רגילים. ברמדאן הוא נפתח לצורך מעבר רגלי אל האוטובוסים. כאשר זרם ההולכים מתגבר נוצר תור ליד האוטובוסים, הבאים בזה אחר זה בקצב מהיר. החיילים חוסמים את השער “עד יעבור זעם”, בכוח ובאלימות מול נשים זקנים גברים וטף – עוד “מפלאי” הרמדאן.
לא ראינו חיילים אוכלים או שותים לנוכח פני הציבור, ולרוב הכל התנהל ללא צעקות או דיבור בוטה. המסורבים מחכים בסביבות המחסום בהנחה כי בשעות הבוקר המאוחרות יאפשרו להם מעבר.
עזבנו ב-11:45.
מחסום בית לחם (300) - "מעבר רחל" (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום בית לחם (300) - "מעבר רחל"
המחסום, ששמו הרשמי "מעבר רחל", ממוקם בצמוד לחומת ההפרדה ("עוטף ירושלים") בכניסה הצפונית לבית לחם, ומנתק את כל הגדה המערבית ממזרח ירושלים, עם כל ההשלכות הקשות על שירותי הבריאות, המסחר, החינוך, העבודה ומרקם החיים.
המחסום מאויש על ידי שוטרי מג"ב וחברות אבטחה פרטיות. זהו מחסום תשתיות נרחב המיועד לשמש מסוף גבול, והוא פתוח 24 שעות ביממה לתיירים זרים. בעלי דרכונים ישראלים אינם מורשים לעבור לבית לחם, ותושבים פלסטינים אינם מורשים להיכנס לירושלים, למעט תושבי מזרח ירושלים ופלסטינים בעלי היתרי כניסה לישראל. אוטובוסים ישראלים מורשים לנסוע לבית לחם רק דרך מחסום זה.
באמצע 2019, לאחר שנים רבות של תנאי צפיפות קשים, תורים ארוכים מעלות השחר, ועיכובים גדולים בבדיקות ובמעבר, החלו לפעול בו עמדות זיהוי אלקטרוניות מתקדמות וכן תוספת שערי גישה - ותנאי המעבר השתפרו. מה שלא השתנה הוא "משטר ההיתרים" הקשוח, המונע מרוב תושבי הגדה מעבר לירושלים לתפילה בהר הבית, לביקורי משפחות, ללימודים, לטיפולים רפואיים בבתי החולים המרכזיים וכמובן לצורכי פרנסה.
בסמוך למחסום, במתחם בין קירות גבוהים למעבר נוסף, נמצא מבנה קבר רחל הציורי, המוסתר כעת בתוך מבנה בטון מבוצר. הוא מכיל מתחמי תפילה ולימוד ליהודים בלבד וכן מתחם מגורים.
מעודכן לנובמבר 2019
Anat TuegOct-26-2025בית לחם: הרחבת חניה בקבר רחל בצמוד לבתי העיר
-