בית לחם (300)
יום אחרי הפשע הנתעב של שריפת המשפחה בדומא
6.30. "טוב, טוב שבאתם. איזה בלגן היום ! צריך שתספרו בעולם מה הולך פה.." זו קבלת הפנים שאני פוגשת כבר על המדרכה בואכה מחסום 300.
המתח באוויר, כולם עצבניים. כבר לפני האולם נשמעים קולות רועמים מהעבר הפלסטיני, סימן בדוק ללחץ, לעומס ולדוחק, שבו שרויים המבקשים לעבור את המחסום בדרך לישראל. מבטיחים לנו היום 37 מעלות חום באזורנו, הטרמומטר הנפשי-ציבורי יטפס הרבה למעלה מזה. במשך כשעה עוברים על פנינו אנשים שנחלצו מהבידוק על שלביו השונים, פניהם חמורי סבר הבוקר, אין מה לדבר על החיוכים אף ממיודעינו ובקושי הבחנו בברכת שלום מהוססת. קשה לעכל את האסון שהמיטו המתנחלים הקיצוניים ואת הנבלה שנעשתה. למרות שידינו לא במעל – הכאב והבושה כמעט מנעו ממני לצאת הבוקר…. 7.15 לידי, מעבר לעמדות הבידוק באולם, נעמדת לבדה, אישה מבוגרת למדי, למרות החום הכבד, היא עטויה חיג'אב ומעיל ארוך וכהה מעל לבגדיה. כולה צניעות מעורבת בחוסר בטחון וניכר בה חשש כבד מעולם שבחוץ. בידה מעטפה חומה גדולה והיא משקיפה בעצבנות גוברת לכיוון התור הארוך של המבקשים לעבור. אני שואלת אותה בערבית המינימלית שלי "שו מושכילה?" ומבינה, שהיא בדרכה לבדיקות לפני ניתוח בבית חולים בירושלים ובעלה, שם, מעוכב בתור. מתחננת שנעזור להם. מנסה לברר, ומסתבר שהבעל, גבר נשוא פנים, בן 59 ולכאורה מותר לו לעבור ללא אישור. אבל החיילת מקפידה והמאבטח מסביר לי, שהיא בודקת אם האיש אולי מנוע ואז לא יוכל לעבור ,למרות גילו. עוברות עוד דקות מורטות עצבים עבור הזוג ולבסוף…בינגו! יש תשובה והמאבטח מסביר בערבית ובאדיבות, שעכשיו האיש מנוע שב"כ ולא יכול לעבור. סילביה לוקחת ממנו את פרטיו כדי לבדוק מה-מי-מו ולנסות לאפשר לו מעבר לצרכים רפואיים להבא. הזוג נפרד בפנים נפולות, באכזבה ובדאגה. האישה החולה תיאלץ לצאת היום העירה בגפה ולהתמודד עם הבדיקות לבדה. הסדר הטוב ניצל.
מת"ק עציון
רק מעט אנשים הגיעו היום. אווירת הנכאים מורגשת גם כאן. ס', הגברת שהתלהבה מהרעיון ללמוד מאתנו איך לסייע לבני עמה להגיש בקשות להסרת המניעה – ושהייתה אמורה לבוא לקחת אישור להשתתפות ביום ים של אישה מאותו הכפר – גם היא בחרה לא לבוא היום. כל כך מובן. הכול כל כך עצוב ומעיק, ורק שגרת הכיבוש ממשיכה לה כבימים ימימה.
מחסום בית לחם (300) - "מעבר רחל" (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום בית לחם (300) - "מעבר רחל"
המחסום, ששמו הרשמי "מעבר רחל", ממוקם בצמוד לחומת ההפרדה ("עוטף ירושלים") בכניסה הצפונית לבית לחם, ומנתק את כל הגדה המערבית ממזרח ירושלים, עם כל ההשלכות הקשות על שירותי הבריאות, המסחר, החינוך, העבודה ומרקם החיים.
המחסום מאויש על ידי שוטרי מג"ב וחברות אבטחה פרטיות. זהו מחסום תשתיות נרחב המיועד לשמש מסוף גבול, והוא פתוח 24 שעות ביממה לתיירים זרים. בעלי דרכונים ישראלים אינם מורשים לעבור לבית לחם, ותושבים פלסטינים אינם מורשים להיכנס לירושלים, למעט תושבי מזרח ירושלים ופלסטינים בעלי היתרי כניסה לישראל. אוטובוסים ישראלים מורשים לנסוע לבית לחם רק דרך מחסום זה.
באמצע 2019, לאחר שנים רבות של תנאי צפיפות קשים, תורים ארוכים מעלות השחר, ועיכובים גדולים בבדיקות ובמעבר, החלו לפעול בו עמדות זיהוי אלקטרוניות מתקדמות וכן תוספת שערי גישה - ותנאי המעבר השתפרו. מה שלא השתנה הוא "משטר ההיתרים" הקשוח, המונע מרוב תושבי הגדה מעבר לירושלים לתפילה בהר הבית, לביקורי משפחות, ללימודים, לטיפולים רפואיים בבתי החולים המרכזיים וכמובן לצורכי פרנסה.
בסמוך למחסום, במתחם בין קירות גבוהים למעבר נוסף, נמצא מבנה קבר רחל הציורי, המוסתר כעת בתוך מבנה בטון מבוצר. הוא מכיל מתחמי תפילה ולימוד ליהודים בלבד וכן מתחם מגורים.
מעודכן לנובמבר 2019
Anat TuegOct-26-2025בית לחם: הרחבת חניה בקבר רחל בצמוד לבתי העיר
-
