בית פוריכ, זעתרה (תפוח), חווארה, יום ב’ 30.6.08, אחה”צ

זעתרה, חווארה, בית פוריכ, יום שני, 30.06.08, אחר הצהריים
משקיפות:
11:30 שער שומרון, יצאנו לפלסטין.
11:50 זעתרה (תפוח) – ארבעה רכבים באים ממערב. בצד הנתיב עומד אוטובוס, לאחר הבידוק. נוסעיו מקבלים את תעודות הזהות. דקות ספורות לאחר שהגענו יצאו לדרכם בכיוון רמאללה. 11 רכבים בתור הבא משכם.
12:00 בית פוריכ שני רכבים בתור הנכנס לשכם, שניים בתור היוצא מהעיר. תנועה דלילה של הולכי רגל בשני הכיוונים. נבדקות תעודות הזהות. המעבר מהיר. מפקד המחסום טוען ש"זה המחסום שלי ואסור לכן לעמוד במחסום". ביקש לראות את מכתבו של הפצ"ר לפיו עמידתנו במחסום מותרת. הראנו.
12:35 חווארה בצינוק מעוכב צעיר, שוטר, כבר כשעה. עינו חבושה, הוא חוזר מבדיקת מעקב לאחר ניתוח במרפאה בשכם. מספר שישב בכלא בישראל חצי שנה ושוחרר לא מזמן, "תמיד עוצרים אותי. אומרים לי שאני בינגו". הפרטים אולי אינם מדויקים מפני שתוך כדי שיחה התחיל ויכוח עם החיילים "אסור לך לדבר עם פלסטינאים בעיכוב". לא הציעו לו מים, קיבל בשמחה גדולה, התנפל ממש, על הבקבוק שהצענו לו. יצרנו קשר עם ג' במוקד הצבאי. ג' חזרה אלינו תוך דקות ספורות ואמרה ששלחה מת"ק למחסום. המת"ק אמנם הגיע ודקה אחר כך כבר היה הצעיר בדרכו הביתה. התקשרנו למוקד לבקש שיגידו לחיילים בזעתרה שלא יעצרו אותו שוב. אחרי כחצי שעה התקשר אלינו ואמר שהבידוק בזעתרה רנדומלי והוא לא נפל בגורל. היום יגיע הביתה.
בהגיענו התנפל עלינו מפקד המחסום, ע', בטענה שאסור לנו לעמוד ליד הקרוסלות (שמול הסככה ששימשה פעם כג'ורה). סירבנו ללכת והצענו לו לבדוק זאת החטיבה. הוא לא חזר אלינו בעניין. עמדנו היכן שרצינו. התפננו להביט על המחסום: שלוש עמדות בידוק עבור הגברים. מעט צעירים עוברים כאן היום, רוב התנועה עוברת בתור הצדדי המשמש נשים, ילדים וגברים מבוגרים. חלק מהעוברים בתורי הולכי הרגל נשלחים עם תיקיהם לרכב השיקוף הממוקם בצידו השני של המחסום. הגברים הצעירים נדרשים להראות תעודת זהות, ולעבור תחת גלאי המתכות. אלא שגלאי המתכות הוא ישות הפכפכה. לפעמים צריך להוריד רק חגורה, לפעמים גם נעליים. בכל מקרה אם יש גלאי מתכות למה צריך להרים את החולצה? אבל צריך. אחת החיילות צועקת על גבר צעיר – תרים את החולצה ממש גבוה, לא רק הבטן גם החזה. הוא מרים את החולצה שוב. זה לא מספיק, היא רוצה שירים עוד. כשהוא יוצא הוא עובר לידנו ומקלל. הבידוק מתנהל בצעקות רמות. מספרי זהות נקראים בקול, וגם "אלג'ה לאוורה, כולם. כולם. עוד לאוורה, עוד. לאוורה עכשיו. על הזין שלי, לאוורה". משך ההמתנה לגברים בין חצי שעה לשעה, תלוי בתור, תלוי במזל. תנועת רכבים – בכניסה לשכם נבדקים תעודות זהות ותסריכים.
המעבר מהיר, כלי הרכב מועטים, לעיתים העמדה ריקה. גם ביציאה מהעיר המעבר מהיר, כלי הרכב אינם רבים כרגיל כאן. הבידוק בשיטה המוכרת: הנוסעים יורדים מהרכב מעט לפני המחסום, הנהג מתקרב למחסום לבדו, הנוסעים ממשיכים ברגל. הרכב נבדק, הנוסעים נשלחים עם תיקיהם לרכב השיקוף, ואחרי בידוק תעודות הזהות של הנוסעים ובדיקה גופנית הם מורשים להמשיך בדרכם. גם כאן נדרש נהג מונית להוריד נעליים לצורך בדיקה. מקי מדדה משכי בידוק של 2-3 דקות לכל רכב (לא כולל כמובן את משך ההמתנה בפקק שעד העמדה, אותו לא יכולנו לאמוד). ארבעה פלסטינאיים-ישראליים נעצרים בצאתם משכם. מוזמנת להם משטרה אזרחית. "לא ידענו שאסור להכנס", הם אומרים. אחד משוחרר כמעט מייד. אחר נלקח ברכב המשטרה. השניים האחרים, אחרי כ 40 דק' המתנה, מורשים להמשיך בדרכם.
ב 14:10 קשישה יוצאת מהתור הצדדי. היא מתקשה מאוד ללכת. העמידה בתור הצפוף במזג האויר הקשה של היום כמעט והכריעה אותה. ביתה הביאה כסא מהבית. לא כל יום היא הולכת לשכם. היום היה לה תור לרופא. עוזר להן גבר שפגשו במחסום. הצענו בקבוק מים קרים. התקבל בברכה. "תצלמי אותי", אמרה לי הקשישה, "ותראי לכולם. שכולם ידעו מה עושים לנו פה". צילמנו ואנחנו מראות.
14:30 זעתרה (תפוח) ארבעה רכבים בעמדה לבאים משכם, שלושה רכבים כעמדה לבאים ממערב.
חווארה העיר והמחסום
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום חווארה הוא מחסום פנימי מדרום לעיר שכם, בצומת הכבישים 60 ו-5077 (בין ההתנחלויות ברכה ואיתמר). מחסום זה היה אחד מארבעת מחסומים הקבועים שסגרו על שכם (מחסומי בית פוריכ ועוורתא ממזרח ומחסום בית איבא ממערב). זה היה מחסום להולכי רגל בלבד. כמתנדבות מחסום ווטש, צפינו יום יום במהלך שתי משמרות, בוקר וצהרים, באלפי הפלסטינים היוצאים משכם ומחכים שעות בתורים כדי להגיע לכל מקום אחר בגדה, מהעבר השני לשל המחסום ניתן היה להגיע ליעד רק בתחבורה ציבורית.
בתחילת חודש יוני 2009, במסגרת הקלות על תנועת הפלסטינים בגדה נפתח המחסום לתנועת כלי רכב. המעבר היה חופשי, עם נוכחות צבאית במגדל השמירה ומדי פעם נעשות בדיקות של רכבים.לאחר פלישת החמאס והטבח בשמחת תורה ב 7.10.23 המחסום נסגר לתנועת פלסטינים
העיירה חווארה שוכנת בנפת שכם בשטח C; היא ממוקמת כ-8 ק"מ מדרום לשכם, ברום של 525 מטר מעל פני הים. תושבי העיירה (כ-7,000 ב-2017) הם מוסלמים, אך השם 'חווארה' משמר כנראה את השם חורון, אזור שהיה נפה שומרונית בימי עזרא ונחמיה. בסמוך לחווארה נמצאות ההתנחלויות הר ברכה, יצהר, איתמר, וכן המאחז גבעת רונן ומאחזים נוספים. בסמוך לעיירה ממוקמת חורבת אבו איסמאעיל, הלא הוא אברהם אבי ישמעאל (דוח מקאמים בגדה המערבית, עמ' 25-28). בתי ספר בחווארה משמשים כבתי ספר אזוריים לכפרי הסביבה, וכביש 60 המהווה עורק התחבורה העיקרי אל יישובי גב ההר עובר בעיירה. כביש "עוקף חווארה" הנסלל מאז 2021 מיועד להחליף את התוואי הנוכחי שעובר בלב העיירה. מסלול הכביש מתחיל בצומת תפוח (כביש חוצה שומרון) ועובר מזרחית לעיירה. הוא מיועד לשרת את היישובים יצהר והר ברכה שמצפון לעיירה ואת יישובי צפון השומרון.
מאז האינתיפאדה הראשונה יש חיכוכים קשים בין המתנחלים באזור ותושבי העיירה והכפרים הסמוכים. המתנחלים עוקרים עצי זית, משתלטים על אדמות מדינה ואדמות פרטיות של פלסטינים ויוזמים התקפות אלימות ופעולות "תג מחיר" בכפרים ובעיירה. במקרים רבים מיידים תושבים אבנים לעבר רכבי יהודים או כוחות צה"ל, והיו כמה ניסיונות ירי ואף ניסיון לינץ' במתנחלים החולפים ברכביהם בעיירה.
ב-26 בפברואר 2023 תקפו כ-400 מתנחלים את תושבי העיירה במשך 5 שעות והעלו באש רכוש, כגון בתים ומכוניות. הפרעות התרחשו בתגובה לפיגוע ירי שהתרחש באותו יום בעיירה, שבו רצח מחבל פלסטיני שני יהודים תושבי הר ברכה. עשרות מתושבי העיירה נמלטו מבתיהם כדי להינצל מהאש. פלסטיני אחד נורה למוות ועשרות נפצעו, בעיקר משאיפת עשן. גדוד מילואים וצוותי מג"ב שהיו מוצבים בעיירה לא מנעו את ההצתות וחילצו משפחות פלסטיניות מבתיהן רק לאחר שהוצתו. 6 מתנחלים נעצרו ושוחררו כעבור יום. השר האוצר סמוטריץ' הצהיר כי "מדינת ישראל צריכה למחוק את חווארה". מנגד – ארגוני שמאל ומרכז ארגנו הפגנות סולידריות ופעולות תמיכה בתושבי חווארה.
חווארה המשיכה להיות בכותרות בכל החודשים שאחרי: פוגרומים של המתנחלים, פיגועים של פלסטינים וחוזר חלילה, נוכחות מסיבית של הצבא בעיירה, ועוצר דה פקטו של המסחר והחיים במרכז העיר. ב-5.10.23 התרחש פיגוע ירי ללא נפגעים בצומת עינאבוס הסמוך לחווארה, ובעקבותיו הקים ח"כ צבי סוכות במרכז חווארה עוד באותו ערב סוכה, ומאות מתנחלים מגובים בצבא רב חסמו את הכביש הראשי וקיימו בלב העיירה תפילות כל הלילה ולמחרת. בשבת 7.10.23 החלה מלחמת "חרבות ברזל" בהתקפה של חמאס על יישובי עוטף עזה מול נוכחות דלה של צה"ל. ביקורת רבה ניתכה על הוצאת כוחות צבא מאזור עוטף עזה והצבתם בגדה, ובאזור חווארה והשומרון בפרט, כמגן למתנחלים המשתלטים ומתפרעים.
ב-12.11.23 נפתח קטע ראשון של כביש עוקף חווארה המיועד לתנועת ישראלים בלבד. כך יכולים המתנחלים לעקוף הכביש החוצה את מרכז חווארה, שהוא העורק המרכזי לתנועה מאזור שכם לרמאללה ולדרום הגדה. לצורך הקמת הכביש הפקיע המינהל האזרחי 406 דונם של אדמות פרטיות של פלסטינים מהכפרים הסמוכים. המתנחלים כרגע אינם מסתפקים בכך, ודורשים לנסוע גם דרך חווארה עצמה כדי להפגין נוכחות ושליטה.
(עדכון נובמבר 2023)
Shoshi AnbarMay-18-2025חווארה: הבתים הישנים בשטח סי
-
מחסום בית פוריכּ
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום בית פוריכּ
אחד משלושה המחסומים שסגרו על העיר שכם - בית פוריכ ממזרח, חווארה מדרום, בית איבא ממערב.
המחסום ממוקם בצומת הכבישים 557 (כביש אפרטהייד האסור בנסיעה לפלסטינים), המוביל להתנחלויות איתמר ואלון מורה ולכביש 5487.
המחסום הוקם ב-2001 להולכי רגל ולרכבים; שעות הפתיחה היו קצרות והמעבר היה אטי ובעייתי מאוד. לכאורה המחסום נועד לפקח על התנועה של תושבי בית פוריכּ ובית דג'ן, בהיותו הפתח היחידי אל מחוץ לכפריהם.
מאז מאי 2009 המחסום פועל 24 שעות ביממה, הנוכחות הצבאית מצומצמת, רכבים יכולים לעבור בו ללא בדיקות, למעט בדיקות אקראיות. (עודכן באפריל 2010)
-
מחסום זעתרה (צומת תפוח)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום פנימי בלב הגדה, בצומת כביש 60 וכביש 505 (חוצה שומרון), ממזרח להתנחלות תפוח.
מחסום זה הוא "הגבול" שסימן צה"ל בין צפון הגדה לדרומה, בהתאם למדיניות הבידול בין שני חלקי הגדה שהונהגה מאז דצמבר 2005. במחסום עוברים כלי רכב והולכי רגל המחליפים רכב בצומת.במחסום זעתרה מסלולים נפרדים לישראלים ולפלסטינים. במסלול לישראלים אין בודקים ומסלול לפלסטינים בודקים. התור מתארך ומתקצר חליפות. המחסום, הפתוח 24 שעות ביממה, מאויש חלקית על-ידי הצבא. בדיקת העוברים במחסום נעשית באופן אקראי.
Shoshi AnbarSep-27-2023זעתרא (צומת תפוח). שלטים
-