בית פוריכ, זעתרה (תפוח), חווארה, יום ש’ 9.8.08, בוקר
שוב כמידי שבת אנו יוצאות בחשכת הלילה את העיר הישנה אל לב הגדה המערבית. ירושלמים אחדים מבלים את הבוקר בספורט השבועי שלהם, מסתכלים עלינו בתמהון ואחדים אפילו שואלים לאן פנינו מועדות. "לחווארה" אנו אומרות. "איפה זה?" "בשטחים הכבושים" "אה, אתן מהשמאלנים האלה שרוצים להחריב את המדינה"!וכך נפתח עוד יום של מחסומים – ואין שום פתרון מדיני באופק, רק כוחנות ועוד כוחנות ושוב כוחנות.
עזבנו את ירושלים בשעה 06:00.
זעטרא:
06:45 – בכוון דרום כ-40 מכוניות. בכוון מזרחה ריק. במגרש החניה נערכת בדיקה יסודית של שתי מכוניות: החפצים על הרצפה, כרגיל, והחייל הבודק מכוון את נשקו אל הפלסטיני הכורע לרגליו. אולי עקב תלונה שלנו למוקד "ההומניטרי" לפתע מתחילה תזוזה מהירה ותוך דקות אחדות התור נגמר. אחת האורחות שאלה בתמיהה האם הבידוק הזה מוסיף לביטחון או יוצר תסכול – טוב שגם זרים מבינים את מה שאנחנו כבר למדנו לפני שנים. מתי "עם ישראל" יבין זאת?
חווארה:
07:45 – התורים לא ארוכים במיוחד, ואם כך למה נדרשת שעה עד שעה ורבע למעבר? מעוכב אחד על תקן "בינגו" שוחרר אחרי התערבות שלנו. ת', איש המת"ק שאצלו התלוננו לאחר שחרורו של האיש, (לפני כן הוא "נחבא אל הכלים" כנראה ב"נקודה ההומניטרית" שבה הובטח לנו כי יאחסנו מטרנה טיטולים וציוד רפואי להקלת סבלם של החולים והמניקות במעבר – זוכרות?) משך בכתפיו בחוסר אכפתיות מוחלטת. "מה לעשות צריך לשמור על הביטחון". ה"בינגו" לא הבין במה העיכוב שלו שומר על הביטחון מדי יום. לקחנו ממנו את מספר תעודת הזהות ונעשה כמיטב יכולתנו להוריד אותו מן המעמד "המכובד" של "בינגו".
איש מבוגר המתקשה ללכת ונשען על מקל מנסה לעבור במעבר המכוניות. החייל "השומר על הסדר" אינו מוכן בשום אופן לסכן את העולם ולאפשר לזקן לעבור. גם ב' מפקד המחסום מתקשה להיענות לבקשה. רק הערה צינית מצידנו מאפשרת לזקן להיכנס למונית שעוברת לשכם – ו"לשמחתנו" הביטחון עוד עומד על כנו "ואת ישנה בשקט בירושלים כי אני כאן". אין כלבנית. מעבר המכוניות משכם דרומה איטי מאד מאד, ועוד תלונה לא מזרזת את המעבר.
קבענו להיפגש עם ח' שעבד שנים בישראל וכאשר המעביד מטייבה פשט את הרגל הוא נשאר ללא אישור עבודה. בלית ברירה ניסה מזלו בעבודה אחרת ונתפס כשב"ח. עכשיו הוא במעמד של מנוע משטרה. כל הבירוקרטיה הזו היא קצת מעבר "להבנתו". הרי הוא לא עשה שום מעשה חבלני או פלילי – רק חיפש פרנסה למשפחה הגדולה שלו. הוא כמובן גם חתם על טופס שהוגש לו – בעברית שהוא אינו קורא. "רק חתמתי כי צריך ללכת הביתה". עוד אחד מני אלפים רבים הנמצאים במצב הזה!
בית פוריכ:
09:45 – מחסום ריק וחיילים משועממים. נהגי המוניות מספרים כי זה המצב לאחרונה. הרהרנו בכך שבמקום מחאה על עצם קיום המחסום והסגר על הכפרים בסביבה "כולם" מרוצים שהכול "חלק". הרועים והצאן היו "בצד הנכון" של המחסום – ולא הייתה לחיילים הזדמנות ל"אקשן".
חווארה:
11:00 – הכול כמעט שומם. החום מעיק ודאי לא רק עלינו. יש התקדמות בבניית המחסום החדש. הטירוף חוגג! מגרש החניה מלא מאד, אך נותרו רק מעט דוכני מכירה של מזון. בינתיים עוד יש סבלים במקום אך נראה כי גם הם ייעלמו עם פתיחת "המחסום ההומני". עזבנו בשעה 11:45.
חווארה העיר והמחסום
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום חווארה הוא מחסום פנימי מדרום לעיר שכם, בצומת הכבישים 60 ו-5077 (בין ההתנחלויות ברכה ואיתמר). מחסום זה היה אחד מארבעת מחסומים הקבועים שסגרו על שכם (מחסומי בית פוריכ ועוורתא ממזרח ומחסום בית איבא ממערב). זה היה מחסום להולכי רגל בלבד. כמתנדבות מחסום ווטש, צפינו יום יום במהלך שתי משמרות, בוקר וצהרים, באלפי הפלסטינים היוצאים משכם ומחכים שעות בתורים כדי להגיע לכל מקום אחר בגדה, מהעבר השני לשל המחסום ניתן היה להגיע ליעד רק בתחבורה ציבורית.
בתחילת חודש יוני 2009, במסגרת הקלות על תנועת הפלסטינים בגדה נפתח המחסום לתנועת כלי רכב. המעבר היה חופשי, עם נוכחות צבאית במגדל השמירה ומדי פעם נעשות בדיקות של רכבים.לאחר פלישת החמאס והטבח בשמחת תורה ב 7.10.23 המחסום נסגר לתנועת פלסטינים
העיירה חווארה שוכנת בנפת שכם בשטח C; היא ממוקמת כ-8 ק"מ מדרום לשכם, ברום של 525 מטר מעל פני הים. תושבי העיירה (כ-7,000 ב-2017) הם מוסלמים, אך השם 'חווארה' משמר כנראה את השם חורון, אזור שהיה נפה שומרונית בימי עזרא ונחמיה. בסמוך לחווארה נמצאות ההתנחלויות הר ברכה, יצהר, איתמר, וכן המאחז גבעת רונן ומאחזים נוספים. בסמוך לעיירה ממוקמת חורבת אבו איסמאעיל, הלא הוא אברהם אבי ישמעאל (דוח מקאמים בגדה המערבית, עמ' 25-28). בתי ספר בחווארה משמשים כבתי ספר אזוריים לכפרי הסביבה, וכביש 60 המהווה עורק התחבורה העיקרי אל יישובי גב ההר עובר בעיירה. כביש "עוקף חווארה" הנסלל מאז 2021 מיועד להחליף את התוואי הנוכחי שעובר בלב העיירה. מסלול הכביש מתחיל בצומת תפוח (כביש חוצה שומרון) ועובר מזרחית לעיירה. הוא מיועד לשרת את היישובים יצהר והר ברכה שמצפון לעיירה ואת יישובי צפון השומרון.
מאז האינתיפאדה הראשונה יש חיכוכים קשים בין המתנחלים באזור ותושבי העיירה והכפרים הסמוכים. המתנחלים עוקרים עצי זית, משתלטים על אדמות מדינה ואדמות פרטיות של פלסטינים ויוזמים התקפות אלימות ופעולות "תג מחיר" בכפרים ובעיירה. במקרים רבים מיידים תושבים אבנים לעבר רכבי יהודים או כוחות צה"ל, והיו כמה ניסיונות ירי ואף ניסיון לינץ' במתנחלים החולפים ברכביהם בעיירה.
ב-26 בפברואר 2023 תקפו כ-400 מתנחלים את תושבי העיירה במשך 5 שעות והעלו באש רכוש, כגון בתים ומכוניות. הפרעות התרחשו בתגובה לפיגוע ירי שהתרחש באותו יום בעיירה, שבו רצח מחבל פלסטיני שני יהודים תושבי הר ברכה. עשרות מתושבי העיירה נמלטו מבתיהם כדי להינצל מהאש. פלסטיני אחד נורה למוות ועשרות נפצעו, בעיקר משאיפת עשן. גדוד מילואים וצוותי מג"ב שהיו מוצבים בעיירה לא מנעו את ההצתות וחילצו משפחות פלסטיניות מבתיהן רק לאחר שהוצתו. 6 מתנחלים נעצרו ושוחררו כעבור יום. השר האוצר סמוטריץ' הצהיר כי "מדינת ישראל צריכה למחוק את חווארה". מנגד – ארגוני שמאל ומרכז ארגנו הפגנות סולידריות ופעולות תמיכה בתושבי חווארה.
חווארה המשיכה להיות בכותרות בכל החודשים שאחרי: פוגרומים של המתנחלים, פיגועים של פלסטינים וחוזר חלילה, נוכחות מסיבית של הצבא בעיירה, ועוצר דה פקטו של המסחר והחיים במרכז העיר. ב-5.10.23 התרחש פיגוע ירי ללא נפגעים בצומת עינאבוס הסמוך לחווארה, ובעקבותיו הקים ח"כ צבי סוכות במרכז חווארה עוד באותו ערב סוכה, ומאות מתנחלים מגובים בצבא רב חסמו את הכביש הראשי וקיימו בלב העיירה תפילות כל הלילה ולמחרת. בשבת 7.10.23 החלה מלחמת "חרבות ברזל" בהתקפה של חמאס על יישובי עוטף עזה מול נוכחות דלה של צה"ל. ביקורת רבה ניתכה על הוצאת כוחות צבא מאזור עוטף עזה והצבתם בגדה, ובאזור חווארה והשומרון בפרט, כמגן למתנחלים המשתלטים ומתפרעים.
ב-12.11.23 נפתח קטע ראשון של כביש עוקף חווארה המיועד לתנועת ישראלים בלבד. כך יכולים המתנחלים לעקוף הכביש החוצה את מרכז חווארה, שהוא העורק המרכזי לתנועה מאזור שכם לרמאללה ולדרום הגדה. לצורך הקמת הכביש הפקיע המינהל האזרחי 406 דונם של אדמות פרטיות של פלסטינים מהכפרים הסמוכים. המתנחלים כרגע אינם מסתפקים בכך, ודורשים לנסוע גם דרך חווארה עצמה כדי להפגין נוכחות ושליטה.
(עדכון נובמבר 2023)
Shoshi AnbarMay-18-2025חווארה: הבתים הישנים בשטח סי
-
מחסום בית פוריכּ
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום בית פוריכּ
אחד משלושה המחסומים שסגרו על העיר שכם - בית פוריכ ממזרח, חווארה מדרום, בית איבא ממערב.
המחסום ממוקם בצומת הכבישים 557 (כביש אפרטהייד האסור בנסיעה לפלסטינים), המוביל להתנחלויות איתמר ואלון מורה ולכביש 5487.
המחסום הוקם ב-2001 להולכי רגל ולרכבים; שעות הפתיחה היו קצרות והמעבר היה אטי ובעייתי מאוד. לכאורה המחסום נועד לפקח על התנועה של תושבי בית פוריכּ ובית דג'ן, בהיותו הפתח היחידי אל מחוץ לכפריהם.
מאז מאי 2009 המחסום פועל 24 שעות ביממה, הנוכחות הצבאית מצומצמת, רכבים יכולים לעבור בו ללא בדיקות, למעט בדיקות אקראיות. (עודכן באפריל 2010)
-
מחסום זעתרה (צומת תפוח)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום פנימי בלב הגדה, בצומת כביש 60 וכביש 505 (חוצה שומרון), ממזרח להתנחלות תפוח.
מחסום זה הוא "הגבול" שסימן צה"ל בין צפון הגדה לדרומה, בהתאם למדיניות הבידול בין שני חלקי הגדה שהונהגה מאז דצמבר 2005. במחסום עוברים כלי רכב והולכי רגל המחליפים רכב בצומת.במחסום זעתרה מסלולים נפרדים לישראלים ולפלסטינים. במסלול לישראלים אין בודקים ומסלול לפלסטינים בודקים. התור מתארך ומתקצר חליפות. המחסום, הפתוח 24 שעות ביממה, מאויש חלקית על-ידי הצבא. בדיקת העוברים במחסום נעשית באופן אקראי.
Shoshi AnbarSep-27-2023זעתרא (צומת תפוח). שלטים
-