בית פוריכ, חווארה, יום א’ 2.12.07, אחה”צ
מפקד המחסום אומר: בפקודת המח"ט ע. יש לעכב 6 שעות
חווארה 15:30 – המחסום מתקתק היטב. כל אחד יודע ומבצע את תפקידו, הפלסטינים מסודרים בשורות ארוכות לפני הקרוסלות, החיילים בעמדות הבדיקה. חשבנו על הגשם השוטף שירד מעט לפני שהגענו, איך נרטבו חסרי המחסה בדרכם למוניות, איפה עמדו הנשים והילדים המגורשים מהסככה, איך גוננו על התינוקות, מה עשו בעלי הדוכנים עם כל השוקולד, הוופלים והשתייה החמה, האם גם עבורם אלו גשמי ברכה?
גם לתוך הצינוק זרמו המים וארבעת המעוכבים, שלושה מהם נמצאים שם בעונש מהשעה- 12:30 מצטופפים על קרש המונח מעל השלולית שנקוותה על רצפת התא כמו על קרש הצלה. המעוכב הראשון, נער צנום, ממתין מהשעה 9:30 בבוקר לבוא השב"כ. מפקד המחסום מתקשר כל 15 דקות ומבקש שיבואו כבר לקחת אותו אבל לשב"כ סדר יום משלו. ומותר לו גם, לאחר שש שעות, לשנות את דעתו. בשעה 16:35 התלוננו במוקד של הצבא על הנער שממתין משעות הבוקר, בקור ובגשם, אמרנו שש שעות. אחרי 20 דקות מדווח לנו נציג המת"ק ת. הנוכח במחסום שהנה עוד מעט מעבירים אותו בעצם לידי המשטרה הפלסטינית. לאחר 20 דקות נוספות מגיע רכב של המשטרה הפלסטינית ולאחר תיאומים עם המת"ק אוסף את הנער לתוך שכם.
שלושת המעוכבים האחרים הם נהגי שתי משאיות שנתפסו בשעה 12:30 נוסעים מהכיכר לכוון עוורתא על הכביש האסור. לדבריהם כאשר פנו בכיכר עמד שם רכב צבאי אבל החיילים לא הזהירו אותם שאסור לפנות ולאחר שפנו צדו אותם, לקחו את תעודות הזהות ומפתחות הרכבים והובילו אותם לצינוק. בפקודת המח"ט הם מעוכבים 6 שעות אבל מפקד המחסום אומר שעוד מעט (כבר 4 שעות) ישחרר אותם כי מה יש לו איתם, והם קופאים מקור ורטובים מהגשם. בשעה 16:03, תוך כדי שהם משוחררים, אחד החיילים אמר "נו? בפעם הבאה תסעו על הכביש הזה?…אתם רואים? עכשיו למדתם!" והם מודים, הם לא ידעו, לעולם לא ייסעו יותר על כביש היהודים, אבל למה באמת אין שלט שאומר שאסור? ולמה לא אמרו להם החיילים בג'יפ?
אישה בדרכה החוצה עם שני ילדים קטנים מתריסה לעברנו באנגלית "אין צורך שתעמדו כאן" ומושכת במהירות את ילדיה אחריה. מעבר הנשים מהיר והמתנתן לגברים ארוכה ומעצבנת על אף שהן עומדות בדממה וכאשר מגרשים אותן מהרחבה ה"סטרילית" הן ממלאות פקודה במהירות וללא מחאה. הגברים הנבדקים בקרוסלות מנסים להתארגן לאחר הבדיקה, מחזיקים את המעיל, ואת חגורת המכנסיים, כפתור המכנסיים פתוח, ושקיות עם קניות, ספרים ומחברות, חפיסת סיגריות, מפתחות, מטבעות כסף קטן – הכל בידיים וכך הם מנסים להשחיל את החגורה, לתחוב את החולצה למכנסיים, לרכוס ולכפתר, להכניס את החפצים לכיסים ותוך כדי כך מגרש אותם החייל מהסככה…יאללה רוח'.. בשקט וללא הרמת קול.
המחסום מתקתק היטב. מ"פ המשטרה הצבאית נ. שואל האם יש לנו טענות והערות. הערנו את תשומת ליבו לכך שהחיילת בעמדת בדיקת המכוניות צריכה לצרוח את מספר תעודת הזהות לחיילת בעמדת הבידוק וזו צורחת לה תשובה בחזרה והוא אמר נכון, זה באמת לא בסדר.
מחסום בית פוריק: חייל מעמדת התצפית צועק לעברנו "חבל על הדיו שאת כותבת, יום אחד כל הערבים לא יהיו פה, זו הארץ רק שלנו ואנחנו נעיף אותם מכאן…" וכנראה שגם אותנו.
עמדנו ליד קרוסלת הכניסה. המחסום ריק, חשוך,רטוב וקר. אנשים בודדים עברו במהירות ונבלעו לתוך מעט המוניות שעוד נותרו במגרש החנייה לכוון בית פוריק. מכוניות עברו לאחר בדיקה קצרה. נראה כי גם החיילים האלה למדו את תפקידם והכל מתקתק. החייל הפעלתן בעמדת התצפית דווח על משאית פלסטינית שיצאה מבית פוריק ונסעה על כביש האפרטהייד לכוון חווארה. בכניסה להתנחלות איתמר האמר צבאי העיר על הכביש בפנס מסנוור, כצייד המצפה לטרפו.
__._,_.___
חווארה העיר והמחסום
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום חווארה הוא מחסום פנימי מדרום לעיר שכם, בצומת הכבישים 60 ו-5077 (בין ההתנחלויות ברכה ואיתמר). מחסום זה היה אחד מארבעת מחסומים הקבועים שסגרו על שכם (מחסומי בית פוריכ ועוורתא ממזרח ומחסום בית איבא ממערב). זה היה מחסום להולכי רגל בלבד. כמתנדבות מחסום ווטש, צפינו יום יום במהלך שתי משמרות, בוקר וצהרים, באלפי הפלסטינים היוצאים משכם ומחכים שעות בתורים כדי להגיע לכל מקום אחר בגדה, מהעבר השני לשל המחסום ניתן היה להגיע ליעד רק בתחבורה ציבורית.
בתחילת חודש יוני 2009, במסגרת הקלות על תנועת הפלסטינים בגדה נפתח המחסום לתנועת כלי רכב. המעבר היה חופשי, עם נוכחות צבאית במגדל השמירה ומדי פעם נעשות בדיקות של רכבים.לאחר פלישת החמאס והטבח בשמחת תורה ב 7.10.23 המחסום נסגר לתנועת פלסטינים
העיירה חווארה שוכנת בנפת שכם בשטח C; היא ממוקמת כ-8 ק"מ מדרום לשכם, ברום של 525 מטר מעל פני הים. תושבי העיירה (כ-7,000 ב-2017) הם מוסלמים, אך השם 'חווארה' משמר כנראה את השם חורון, אזור שהיה נפה שומרונית בימי עזרא ונחמיה. בסמוך לחווארה נמצאות ההתנחלויות הר ברכה, יצהר, איתמר, וכן המאחז גבעת רונן ומאחזים נוספים. בסמוך לעיירה ממוקמת חורבת אבו איסמאעיל, הלא הוא אברהם אבי ישמעאל (דוח מקאמים בגדה המערבית, עמ' 25-28). בתי ספר בחווארה משמשים כבתי ספר אזוריים לכפרי הסביבה, וכביש 60 המהווה עורק התחבורה העיקרי אל יישובי גב ההר עובר בעיירה. כביש "עוקף חווארה" הנסלל מאז 2021 מיועד להחליף את התוואי הנוכחי שעובר בלב העיירה. מסלול הכביש מתחיל בצומת תפוח (כביש חוצה שומרון) ועובר מזרחית לעיירה. הוא מיועד לשרת את היישובים יצהר והר ברכה שמצפון לעיירה ואת יישובי צפון השומרון.
מאז האינתיפאדה הראשונה יש חיכוכים קשים בין המתנחלים באזור ותושבי העיירה והכפרים הסמוכים. המתנחלים עוקרים עצי זית, משתלטים על אדמות מדינה ואדמות פרטיות של פלסטינים ויוזמים התקפות אלימות ופעולות "תג מחיר" בכפרים ובעיירה. במקרים רבים מיידים תושבים אבנים לעבר רכבי יהודים או כוחות צה"ל, והיו כמה ניסיונות ירי ואף ניסיון לינץ' במתנחלים החולפים ברכביהם בעיירה.
ב-26 בפברואר 2023 תקפו כ-400 מתנחלים את תושבי העיירה במשך 5 שעות והעלו באש רכוש, כגון בתים ומכוניות. הפרעות התרחשו בתגובה לפיגוע ירי שהתרחש באותו יום בעיירה, שבו רצח מחבל פלסטיני שני יהודים תושבי הר ברכה. עשרות מתושבי העיירה נמלטו מבתיהם כדי להינצל מהאש. פלסטיני אחד נורה למוות ועשרות נפצעו, בעיקר משאיפת עשן. גדוד מילואים וצוותי מג"ב שהיו מוצבים בעיירה לא מנעו את ההצתות וחילצו משפחות פלסטיניות מבתיהן רק לאחר שהוצתו. 6 מתנחלים נעצרו ושוחררו כעבור יום. השר האוצר סמוטריץ' הצהיר כי "מדינת ישראל צריכה למחוק את חווארה". מנגד – ארגוני שמאל ומרכז ארגנו הפגנות סולידריות ופעולות תמיכה בתושבי חווארה.
חווארה המשיכה להיות בכותרות בכל החודשים שאחרי: פוגרומים של המתנחלים, פיגועים של פלסטינים וחוזר חלילה, נוכחות מסיבית של הצבא בעיירה, ועוצר דה פקטו של המסחר והחיים במרכז העיר. ב-5.10.23 התרחש פיגוע ירי ללא נפגעים בצומת עינאבוס הסמוך לחווארה, ובעקבותיו הקים ח"כ צבי סוכות במרכז חווארה עוד באותו ערב סוכה, ומאות מתנחלים מגובים בצבא רב חסמו את הכביש הראשי וקיימו בלב העיירה תפילות כל הלילה ולמחרת. בשבת 7.10.23 החלה מלחמת "חרבות ברזל" בהתקפה של חמאס על יישובי עוטף עזה מול נוכחות דלה של צה"ל. ביקורת רבה ניתכה על הוצאת כוחות צבא מאזור עוטף עזה והצבתם בגדה, ובאזור חווארה והשומרון בפרט, כמגן למתנחלים המשתלטים ומתפרעים.
ב-12.11.23 נפתח קטע ראשון של כביש עוקף חווארה המיועד לתנועת ישראלים בלבד. כך יכולים המתנחלים לעקוף הכביש החוצה את מרכז חווארה, שהוא העורק המרכזי לתנועה מאזור שכם לרמאללה ולדרום הגדה. לצורך הקמת הכביש הפקיע המינהל האזרחי 406 דונם של אדמות פרטיות של פלסטינים מהכפרים הסמוכים. המתנחלים כרגע אינם מסתפקים בכך, ודורשים לנסוע גם דרך חווארה עצמה כדי להפגין נוכחות ושליטה.
(עדכון נובמבר 2023)
Shoshi AnbarMay-18-2025חווארה: הבתים הישנים בשטח סי
-
מחסום בית פוריכּ
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום בית פוריכּ
אחד משלושה המחסומים שסגרו על העיר שכם - בית פוריכ ממזרח, חווארה מדרום, בית איבא ממערב.
המחסום ממוקם בצומת הכבישים 557 (כביש אפרטהייד האסור בנסיעה לפלסטינים), המוביל להתנחלויות איתמר ואלון מורה ולכביש 5487.
המחסום הוקם ב-2001 להולכי רגל ולרכבים; שעות הפתיחה היו קצרות והמעבר היה אטי ובעייתי מאוד. לכאורה המחסום נועד לפקח על התנועה של תושבי בית פוריכּ ובית דג'ן, בהיותו הפתח היחידי אל מחוץ לכפריהם.
מאז מאי 2009 המחסום פועל 24 שעות ביממה, הנוכחות הצבאית מצומצמת, רכבים יכולים לעבור בו ללא בדיקות, למעט בדיקות אקראיות. (עודכן באפריל 2010)
-