14:45 מחסום טורה-שקד
שתי נשים וגבר מחכים בסככה המוזנחת למכונית שתאסוף אותם. מגיעה מכונית עם מספר רישוי ישראלי והחבורה נוסעת לדרכה. מכונית פלסטינית אחת עוברת למרחב התפר ואחרת עוברת לגדה. שקט, רק קול המואזין נשמע. פרג אדום אחד מרים את ראשו.

 15:10 מחסום עאנין
חיילי המשטרה הצבאית כבר במקום, אך מקפידים לא לפתוח את שערי המחסום החקלאי לפני השעה היעודה, 15:15. רק כ-10 חקלאים וטרקטור אחד ממתינים למעבר. הטרקטוריסט, מכרנו מ’, מסביר את מיעוט העוברים בכך שבבוקר ירד גשם. מ’ מבקש שלא נעזוב לפני שיעבור בטרקטור שלו, הרתום לעגלה עמוסת גרוטאות. מ’ מספר שביום שני (מחסום עאנין פתוח רק פעמיים בשבוע, בשני ורביעי), נאלץ להמתין חצי שעה עד שהורשה להעביר את גרוטאותיו. היום עבר בלי בעיות.

 15:40 מחסום ברטעה, הצד הפלסטיני
מגרש החנייה מלא ומבולגן. שני ילדי הקפה מקדמים את פנינו בין המכוניות המתמרנות ביציאתן מהחנייה. אנחנו קונות ספלוני קפה, הם ממש מסתכנים למען פרנסתם הזעומה.

אנשים רבים חוזרים מעבודתם, בישראל ובמרחב התפר, בשעה זו. חלקם יוצאים ממסלולי סככת המתכת ישר למסיעים, הצועקים ברובם ”ג’נין, ג’נין”.. אחרים פונים למכוניותיהם או למכוניות הסעה הממתינות במגרש החנייה. בין החוזרים נשים אחדות. הן מקצרות את הדרך ויוצאות מהפתח הצדדי בסככה. ארבע נכנסות ישר למכונית של אחת מחברותיהן המסיעה אותן לג’נין. הן שמחות לראות אותנו ואנחנו שמחות לראות אותן ואת חברתן הנהגת, מראה לא שכיח כאן.

16:00 בדרכנו למכוניתנו פונה אלינו אדם דובר עברית, המשמש כמתורגמן עבור חברו. לחבר הזמנה מקבלן שרוצה להעסיקו בישראל, אך הוא מנוע כניסה לישראל, כיוון שהיה אסיר לפני כ-25 שנים. לדבריו הוא מנוע עד 2100 (?). אנחנו נותנות לו את הפתק עם הפרטים של סילביה, המטפלת בהגשת בקשות לבירור והסרת מניעות מטעם השב”כ והמשטרה ומאחלות הצלחה. איננו יודעות לעשות יותר. דובר העברית מעיד על עצמו שלמד בכלא את השפה, כולל קריאה וכתיבה, בו שהה שמונה וחצי שנים כאסיר בטחוני. הוא למד מהספר ”1000 מילים”, שנועד לעולים חדשים. מבקש שנשיג את שלושת חלקי הספר עבור חברו. גם הוא עצמו מנוע, אך לדבריו לא אכפת לו ואין לו עניין להיכנס לישראל, כי הוא עובד בשרותי הביטחון הפלסטינים.