קלקיליה, ג’אברה – שבת 7/2/04 דליה ש. תמר א. נורית 11:15 עברנו בקלקיליה לבדוק אם יש מחסום – אין מחסום והתנועה זורמת חופשי. 11:30 בג’אברה אנשים עוברים מכל הכיוונים. מפקד המחסום, חייל צעיר בשם אלון, מפנה את תשומת ליבנו לנער על חמור שלדבריו ניסה להבריח שב”ח. בצד שלושה מעוכבים שלדברי החיילים נתפסו בנסיונם להסתנן דרך הגבעות לשטחי הקו הירוק. לדברי המעוכבים זה לא המקרה הם פשוט רוצים לעבור מג’אברה בחזרה לכפר שלהם. החיילים מסבירים לנו שהמעוכבים הם מסוכנים ועוברי חוק ומנסים להיכנס איתנו לוויכוח בנושא. לשאלתנו העניינית מתי ישוחררו ובמה זה תלוי ענה אלון לפי שיקול דעת. ולפני שיכולנו להמשיך לשוחח הגיע סגן אגרסיבי ותבע מאיתנו להתרחק וצעק על המעוכבים לשבת על התחת. למחסום מגיעה אישה מכיוון טול כרם בסוף שנות הארבעים בליווי אחד מנערי העגלות. בידה אישור ! שהיא מתגוררת בטייבה חתום בידי סגן ראש עיריית טייבה עם מספר תעודת הזהות שלה. אין לה כל תעודה אחרת או תסריך והחיילים הודפים אותה בגסות ולא מאפשרים לה לעבור לכיוון טייבה. אנו מנסות להבין מה העניין נראה שהיא נשואה לאזרח ישראלי אך ללא אישור שהייה בארץ ומקווה שאישור המגורים שלה בטייבה יעזור לה. אנחנו מתקשרות לקאמיל – ראש מת”ק טול כרם – הוא אומר שאם אין לה תעודה אין לה אישור אנו אומרות שאולי אפשר לבדוק את נתוניה לפי מספר תעודת הזהות, הוא מבקש לשוחח איתה ארוכות בטלפון אך לא מאשר דבר. היא מוותרת וחוזרת לכיוון טול כרם. 12:45 הגענו לשער הילדים . שעה קודם לכן שאלנו את החיילים בנגמ”ש ששוטטו בכפר האם יש לימודים היום, הם ענו שלא שלא פתחו את השער היום. תושבי המקום דיווחו אחרת כי הילדים חזרו היום לבית הספר. ב- 12:50 השער סגור ונעול – אין צבא ורק מהצד של ג’אברה עומד צוות קטן של טלוויזיה מדובאי מלווים בתושב הכפר. 13:00 נגמ”ש עובר, עוצר לרגע וממשיך בדרכו. 2 דקות אחר כך מגיעים הילדים, הנג”מש לא חוזר והשער נשאר סגור במשך 25 דקות כשהילדים מחכים מהצד ! השני. נראה שהטלפונים שלנו למת”ק לא מועילים בזרוז. 13:25 שני נגמ”שים מגיעים חיילים מגיעים והם תוקפניים מילולית כלפנו וכלפי צוות הטלוויזיה, פותחים את השער באיטיות תוך העמדת כמה מהם בעמדת ירי. המורה שעוברת עימנו מספרת לנו ולכתב הטלוויזיה כי כיש נוכחות של אזרחים ישראלים יהודים ו/או תקשורת החיילים פחות מתעללים בילדים ושרק יום קודם לכן הציקו מילולית לילדה כבת שש-שבע באמירות סקסיסטיות כגון “פטמה, פטמה איפה בעלך?” ובכלל הם נוהגים לקרוא לבנות פטמה. החיילים לא ממתינים לטרנזיט הבא למרות שנאמר להם שיגיע תוך דקות ספורות ועוזבים את המקום. ואכן תוך 3 דקות מגיעה עוד קבוצת ילדים ששוב נאלצת לחכות. אנו לצערנו חייבות לעזוב 13:50 והילדים עדיין מחכים. הרמנו טלפון למת”ק להודיע על השער הסגור ונאמר לנו שהחטיבה מטפלת.