בקלנדיה איחור של שלושת-רבעי שעה בפתיחת השער ההומניטרי
בחזרה לקלנדיה הקלאסית
חמש תחנות בידוק היו פתוחות כשהגענו בשעה 5:30 אבל אחת מהן נסגרה כעבור 10 דקות. לעומת המצב בשבועות הקודמים, כבר היו תורים בשעה 5:30 שנהיו ארוכים יותר כשתחנת בידוק אחת נשארה סגורה והגיעו למחצית הדרך של החניון לשעבר. בשעה 6:10 תחנה מספר חמש הפסיקה לעבוד במקום מספר שלוש, שחזרה לעבודה והתורים המשיכו להתארך.
אנשים התחילו להתאסף ליד השער ההומניטרי בשעה 6:00 ועד השעה 6:35 היו שם כ-25 אנשים כולל זוגות צעירים עם פעוטים ותינוקות. סך הכל צלצלנו שלוש פעמים לקו המת”ק לשאול אם יש כוונה לפתוח את השער הבוקר ואם כן מתי, ונפלנו על חייל מתחצף שמצד אחד אמר לנו שיבואו אבל כששאלנו “מתי?” ענה, “כשיבואו.” אחד העוברים הקבועים בשער (מורה) סיפר לנו שגם הוא צלצל לקו המת”ק (אחרי שחיכה חצי שעה ליד השער) וקיבל אותה תשובה. בשעה 6:45 ניסינו לצור קשר עם קצין אחראי על המחסום או בשרות המת”ק ללא הצלחה. קצת לפני 7:00, כאשר אנשים בקשו מאתנו לשאול עוד פעם מתי יבואו חיילים לפתוח את השער אמרנו שהם בדרך כלל מגיעים עד השעה 6:30 ואם טרם הגיעו עד 7:00, מותר להניח שהשער לא ייפתח הבוקר. אנשים התחילו לעבור לתורים דרך המכלאות ואז, בשעה 7:00, קצין מת”ק הגיע, פתח את השער, ונתן לכל הממתינים – ואלה שרצו בחזרה מהתור דרך המכלאות — לעבור בבת אחת. לא טרחנו לשאול את הסיבה לאיחור של שלושת-רבעי שעה בפתיחת השער. המסר כבר ידוע: זלזול מוחלט באנשים שחייבים לעבור במחסום, וזה לא חדש.
באותו זמן, דרך אגב, תחנת בידוק מספר שלוש נסגרה.
ובינתיים החייל האחראי על פתיחת הקרוסלות בקצה המכלאות מנסה להפנות את התנועה לתוך שרוולי תחנות הבידוק כך שהתורים יהיו פחות או יותר שווים. פעם אחר פעם הוא הודיע ברמקול שתחנה מספר 5 פתוחה וכשזה לא שינה את המצב הוא הודיע פעם אחר פעם שתחנות 1,2,3,4,5 פתוחות (בגלל סיבות לא ידועות, יש תור ארוך קבוע לתוך שרוול מספר 1 ומאידך יש נטיה לא להכנס לשרוול מספר 5 כי דווקא לתחנה זו יש רקורד של בעיות). בהתחלה התרשמנו לטובה מהמאמץ של החייל לשפר את הזרימה ע”י ההודעות וכל מני תנועות יד שעשה (ממש כמו שוטר תנועה) מתוך האקווריום ומחוצה לה. אבל כאשר זה נמשך ונמשך ללא תוצאות, התנהגותו החלה להיראות כפייתית. זה גרם לנו להרגיש לא נוח – לו ולכולם.
קצת אחרי 7:00 הצטרפנו לאחד התורים העוברים דרך המכלאות ולקח לנו 35 דקות לצאת מתחנת הבידוק.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanJun-8-2025קלנדיה: ריקנות במרחב הציבורי
-
