ח’ עין א-רשאש – קבוצה של מאהלים בדווים, שיושבים על גבעות דרומית לכפר דומא. בין היישובים עובר ואדי רשאש, שיורד בתלילות למעיינות פסאיל וממשיך משם לכיוון ההתנחלות פסאיל שנהנית ממי המעיינות.

יורדים מכביש אלון מזרחה כ 3 ק”מ. מימין הכביש עולה למחנה צבאי נטוש. פנייה שמאלה מובילה לקבוצת המאהלים. הבדווים מתקיימים מגידול צאן. שדות מרעה פוריים משתרעים על הגבעות. לאחרונה מופרת השלווה שאפפה בדרך כלל את המקום. מאחז “מלאכי השלום” הוקם לפני כשנתיים בבסיס הצבאי הנטוש  סמוך לאזורי המרעה ומאז החלו הבעיות. המתנחלים, בגיבוי צבאי, מתנכלים לרועים, ומגרשים אותם ואת צאנם. כתוצאה, קבוצה של של מלווים-מתנדבים מהארץ ומחו”ל התגבשה במיוחד כדי לסייע לרועים להגיע בשלום לשטחי המרעה. 

יצאנו עם שחר יום ו’ לכיוון ח’ עין א רשאש. הגענו אל הרועים בזמן שהתארגנו ליציאה למרעה. השטח מכוסה בצמחייה קוצנית צפפה ויבשה – עדות לעונת הגשמים הברוכה בחורף שעבר. הלכנו בשבילי העיזים כדי להימנע מהקוצים. לאחר למעלה משעה של הליכה התמקמנו יחד עם העדר, שליחך בשלווה את העשב היבש. לא היו הפרעות והזמן עבר ברוגע. הצאן ליחך את העשבים ומ’, תושב המקום למעלה מ 20 שנה, הכין את התה המסורתי.

היום למרבה המזל לא הגיעו אלחנן המתנחל האלים ובנו הצעיר ולא החיילים המלווים אותם – להפר את השלווה. מ’ סיפר שאתמול, בנו שהחליף אותו במרעה, רוסס בגז חריף על ידי מתנחל בעת שהיה בשטח ונאלץ לחזור למאהל. המתנדבות מחו”ל נמצאות כחודש בארץ ונתקלו מספר פעמים במתנחלים ובצבא. פעם אחת גם התבקשו על ידי חיילים לתת את תעודות הזהות שלהן לבדיקה. במאהל עצמו בדרך כלל שקט אך פעם לפני כחודש הגיע בלילה מתנחל על טרקטורון להפריע את מנוחת הלילה. תזכורת מי הבוס כאן.

לינק לכתבה של אילנה המרמן “הטיהור האתני נמשך” מ ה 29.8.19

https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.7766699