בצומת עלי זהב בשעה 9:20 – 2 ג'יפים, רכב אזרחי וקבוצת חיילים כולם במדים. נכנסנו דרך ברוקין, ישירות לכפר א'דיכ. הכל בכפר נראה רגיל.

היגענו למועדון יחסית מוקדם והנשים וילדיהן כבר מחכות לנו חייכניות ואוהבות. אנו מקבלות מכולם טונות של אהבה והודיה, ומחזירות לכל אחת ואחד הרבה תשומת לב וכבוד. 

שוב הפעילות נעשית עם נשים וילדים במקביל. הילדים דרוכים וקשובים מאוד.  רותי הביאה לוחות קרטון, עפרונות צבעוניים, חוטי צמר ודבק. הפלא ופלא כמה דמויות שונות ניתן ליצור; ילד או ילדה, ולגזור להם בגדים משפע שיירי בדים. חתול,עכבר או סוס, להדביק להם רעמה וזנב, ולאחר מכן, בעזרת מוט עץ הדבוק לאחור, להרקידם ולהפעילם לדהירה, למרדף או לריקוד.

הילדים מתלהבים מאוד ופני האמהות זוהרים בשמחה ובשחוק. גם רותי וגם סוזי מרגישות שנוצר קשר מיוחד עם הנשים. הן מלאות אהבה.

סוזי עבדה עם הנשים להשלים פרוייקטים מפגישות קודמות. חנאן, מרכזת המועדון, ביקשה עזרה בהכנת כיסוי כריות לחתונה של בנה בעוד חודש, ועזרנו לה לתכנן ולהחתוך את הגיזרות.                לפני שעזבנו עוד הספקנו לגזור דגם מוצלח לתפירת כפפות לתנור, ולהכינם על כל חלקיהם, כך שלנשים רק נותר לתפור אותם במכונה.

לקראת 12:30 המשכנו במשמרת, הפעם לדיר בלוט דרך עלי זהב. לא היה מחסום. בעלי זהב בשני צדדים של הרכס בונים בקצב. הכפר שקט, הרבה חנויות פתוחות. אנשים מסתכלים עלינו בסקרנות. כרגע אין פעילות של מועדון נשים בכפר בגלל התנגדות חבר מועצה. המשכנו לכפר ראפעת על ההר ממול, התנחלות עלי זהב. שוב המון בתים חדשים על הרכס. שקט בכפר, הרבה ילדים ברחוב.