ברטעה-ריחן, טורה-שקד, יעבד-דותן, יום ה’ 16.5.13, בוקר
מחסום עאנין 0550 – 0810
היום היינו רק במחסום עאנין במשך שעתיים ומשהו. תושבי עאנין בדרכם מהכפר אל מרחב התפר יכולים לעבור במחסום זה פעמיים בשבוע. הוא נפתח למענם בימי שני וחמישי, למשך חצי שעה בשש בבוקר ובשלוש אחה"צ. התנועה כאן היא על פי רוב חד סטרית: בבוקר יוצאים תושבי עאנין למרחב התפר, אחה"צ הם שבים הביתה לעאנין.
הבוקר הבדיקות היו איטיות באופן מיוחד. חיילי המחסום, ובעיקר חיילת מ"צ, השקיעו הרבה מאמצים (שאלות) כדי לגלות מי הולך לעבוד ומי עובד עליהם.
הראשונים לעבור היו סבתא (73) ונכדהּ (26), בדרכם לביקור משפחתי באום ריחן. עברו. האחרון לעבור היה צעיר שתחילה סורב, המתין ואז עבר. ביניהם יצאו במרווחי זמן משמעותיים: "הקבועים" שקשה להטיל ספק בחקלאיותם; אלה שבגדיהם קצת מלוכלכים והשקיות שלהם קטנות ועל כן קצת קשה לחשוד בהם; כאלה שבגדיהם נקיים ובכל זאת
שכנעו את החיילים בניקיון כוונותיהם; ומעט צעירים. מהם כמה שלא הלכו לעבוד את האדמה.לא יכולנו לראות כמה סורבו כי הבדיקות התנהלו במרכז המחסום, הרחק מאיתנו.
"היא מחזיקה חמש דקות כל אחד," אמרו העוברים על החיילת מ"צ. זה מסביר למה מעבר של 60 אנשים, שברגיל נמשך חצי שעה +, לקח היום שעתיים. יצא בחור ופניו מכורכמים. "מה קרה?". החיילת שאלה אותו מתי הוא יחזור. לא הבין טוב את העברית שלה והתבלבל. אמר "בארבע." היה צריך להגיד שלוש וחצי. לחיילת זה הספיק.
"ארבע? תחזור אחורה."הלך לאחור, אחר כך חזר, התחנן, הואילה להעביר אותו.
בירור אצל רשויות המת"ק (מאוחר יותר בעזרת חנה) העלה כי עכשיו מקפידים יותר לברר לאן כל אחד הולך. בעלי אישורי תעסוקה צריכים לעבור במחסום ברטעה המרוחק מאוד. הם מנסים/מעדיפים לעבור כאן כי לפעמים יש חיילים שמסכימים. בעלי אישור חקלאי, שלא נראה כי פניהם לעשֵב את הכרם, בעיקר צעירים, מתוחקרים ואז עוברים או נשלחים לאחור.
כיוון שגדר ההפרדה היא החסימה הפיזית האחרונה בדרך מהגדה לישראל, המעבר לארצנו בכוונות זדון מסוכל בעזרת היוזמה היסודית שהפגינה המ"צדניקית. "היא עושה בדיוק מה שנדרש ממנה," אומרות רשויות המת"ק, "אלה הנהלים."
אם זה נכון שהצבא קורא את הדוחות שלנו אז מוטב שלא נפרט כאן את כל מה שלמדנו, שמענו, ראינו.
תיאור מיקום
מחסום עאנין (214)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום עאנין מחסום עאנין הוא מחסום חקלאי הנמצא על גדר ההפרדה ממזרח ליישוב הישראלי מי עמי וסמוך לכפר עאנין בגדה. נפתח פעמיים בשבוע, בוקר ואחה"צ, למשכי זמן מתקצרים יותר ויותר, עבור החקלאים שכרמי הזיתים שלהם נותקו מהכפר על ידי הגדר. אישורי מעבר ניתנים רק למי שיכול להציג תעודות בעלוּת על האדמה הכלואה, לעיתים רק לראש המשפחה/לאלמנתו, לבנו הבכור ולילדיו. לעיתים היורשים מאבדים את הזכות לעבד את אדמות המשפחה מדורי דורות, עקב סיבוכי בירוקרטיה כיבושית מכוונת. ההיתרים ניתנים במשורה ולא מתחדשים בקלות. בני 55 ומעלה יכולים לעבור במחסום (ואפילו ללכת לישראל) ללא אישור מיוחד. בעונת המסיק (כחודש בסביבות אוקטובר) המחסום נפתח יום יום וניתנים יותר אישורי מעבר. בגלל הקושי בחידוש האישורים, חקלאים זונחים את הכרמים ומחפשים פרנסות אחרות, הכיבוש מקבל כל זאת בברכה. שמות הזכאים למעבר נמצאים במחשבי החיילים. ביולי 2007 הונהג כלל גורף לפיו מי שלא ישוב לכפר ממחסום זה אחה"צ, יילקח ממנו אישור המעבר כשיבוא בפעם הבאה. משנת 2019 שער המחסום בצד מרחב התפר (יש שלושה שערים) לא ננעל. גדר המערכת סביב השער המרכזי פרוצה למעבר במקומות אחדים. רבים עוברים בפרצות גם בימים שהמחסום סגור למעבר. הצבא יודע. (מעודכן לפברואר 2020)
Shuli BarFeb-19-2024מחסום עאנין ריק. סגור. אך בשיפוץ
-
