טורה (שקד) 16.00

למי "שייכת" מכולת האשפה שעולה כבר כמה שבועות על גדותיה? למי שייכת מכולת ההמתנה עם החלונות הקרואים לעבר הקרוסלה בצד של טורה?

האם למחסום שהוא "שטח צבאי" ואסור להיכנס אפילו לשרוול, ואסור לצלם וכו'? מי אמור לנקות את הטינופת שהצטברה במשך הרבה הרבה חודשים מתחת לספסל שם? יש "מועצת מרחב התפר", שאמורה לדאוג לנקיון? 

הגענו למחסום שומם. אין יוצא ואין בא. רק הרמזור שפוזל לכיוון התנחלות שקד, ונהגים שעומדים בפתח, ספק אם יש להם שימוש בו. רק מחווץ הידים של החיילים מכוונים את התנועה כשיש תנועה דלה כזאת. מעבר החציה המוזר שהיה פרוס מקצה הכביש ועד מבוא השרוול נמחק כליל. מי בכלל חשב פעם שיש בו צורך?

והנה באים לקראתנו שני חיילים צעירים. מי אתן, מה אתן עושות כאן וכו'. שני חיילים צעירים שנולדו למציאות "מובנת מאליה" של עם כובש ועם נכבש. למה אתן מגינות על הפלסטינים ולא עלינו?  "אז אתן צריכות להיות במרצ", ו"מי קורא מה שאתן כותבות", וחזרו לתוך המחסום למלא את משימותיהם.

סטודנט פלסטיני צעיר חוזר הביתה לאום-ריחן מלימודיו באוניברסיטה האמריקאית בג'נין. שמח וטוב לב, מתכווןן להמשיך ללמוד בארה"ב, אבל מפריע לו שקרוב משפחתו שקנה רהיט גדול בגדה והעמיס אותו על ואן, אינו מורשה להעבירו במחסום לביתו. לנהג יש אישור (00, שניתן לתושבי מרחב התפר ומאפשר להם לעבור משם לפה ומפה לשם בתוקף הגדרת המחסום הזה כ"מחסום מרקם חיים", אבל לרהיט אין אישור מעבר. אז לך תתקשר למת"ק בסאלם ואולי, אם יענו לך, גם יצירו לך, אבל כמה זמן צריך להמתין?

מן הצד שבו אנחנו עומדות מתלונן פלסטיני (אישור 00 גם הוא) שקנה בגדה כיסאות, ולפני כן אמר לחיילת שהוא רוצה להעביר כיסאות במחסום, והיא אמרה, אני כאן ואני אתן לך להעבירם. אבל עד שנסע והעמיס והגיע למחסום היא כבר לא הייתה כאן, ואתה, תתקשר למת"ק, ותבקש אישור. האיש מאד רצה לאנחנו נדבר עם המת"ק, ואנחנו, למודות נסיון וכבר ממהרות לצפות בפועלים השבים מעבודתם בברטעה וגם בישראל, נואשנו מלעזור לו.

ברטעה (ריחן) 17.10.  

כאן הייתה הפתעה לטובה. לפני כחודש יצאו הוראות חדשות לגבי שיבת פועלי העובדים בישראל דרך עמה מעברים עד חצות ודרך מעבר אייל עד 19.00, ולא הבנתי איך זה התקשר לרעיון העיוועים של אוטובוסי האפרטהייד, וחששנו שאם הפועלי מישראל יצטרכו גם הם לעבור דרך מכונות הזיהוי  שמרבות להתקלקל יווצר לחץ רב, וסיפרו לנו שעומדים להוסיף בימים הקרובים עוד 4 מכונות – והנה, לא יער וגם דובים אין. פועלי ברטעה מתעכבי ם ליד המכונות שעובדות, ו"פועלי ישראל" זורמים מבלי להתעכב, והכל זורם ו"הכל טוב".