ג’בארה-ענבתא, יום ב’, 13.2.06, אחה”צ משקיפות: דנה ר’ (אורחת) ויונה א. (מדווחת) ג’בארה13:20 – נכנסנו דרך שער הדרומי לתוך הכפר ונסענו לשער הילדים – שער 22, שהיה סגור. רועי הכבשים סיפרו לנו שהשער היה פתוח כחצי שעה והאוטובוסים לא עברו. מרחוק על הדרך ראינו שני אוטובוסים. יותר מאוחר נפגוש אותם במחסום הצפוני בג’בארה. – 13:40 אנחנו פוגשות את האוטובוס שראינו מרחוק כשהיינו בתוך הכפר, במחסום הצפוני. אחד החיילים אומר לחברו, צריך להעביר את האוטובוס עם הילדים קודם. 13:45 – מורידים את כל הילדים והמורים מהאוטובוס. החייל נכנס לבדוק בתוך האוטובוס. החייל יורד. הילדים והמורים עולים והאוטובוס נוסע עד למחסום הדרומי בכניסה לכפר. מרחוק אנו רואות ששוב עוצרים את האוטובוס, מעכבים אותו לכמה דקות ואז הוא ממשיך לתוך הכפר. 5 חיילים מאיישים את המחסום הצפוני והתנועה עומדת. גם הרכבים וגם הולכי הרגל. אחד החיילים לא מפסיק לצעוק בגסות לעבר כל מי שזז: “סע אחורה”, “לא רוצה לשמוע אותך”, “אל תשגע אותי”, “אתם בני אדם אתם?”, “בסדר, סתום”, “קדימה, קדימה אחורה” 14:00 האוטובוס השני עדיין עומד. אישה עם שלושה שקים גדולים מתקרבת. החייל עוצר אותה כ 20 מטר לפני המחסום ומורה לה לבא אליו בלי השקים. החייל בודק את התעודה שלה, מראיין אותה ואז מרשה לה ללכת לקחת את השקים ולעבור. 14:05 פלסטיני מנסה לעבור לתוך טול כרם. החייל שואל אותו: “מאיפה אתה גבר? אתה גר בטול כרם?” ונותן לו לעבור. כל הולך/הולכת רגל מקבל טיפול אישי. כמעט ולא עוברים את המחסום. הולכי הרגל ממשיכים להתקבץ וטור המכוניות גדל. עכשיו הגיע תורו של הסבל. החייל אומר לו שעכשיו קיבל הוראה לא לתת לו לעבור עם העגלה הלוך ושוב. פארס, הסבל נראה היום מדוכא. בדרך כלל הוא מרעיף שבחים על החיילים. היום הוא לוחש. חיילים חדשים, הוראות חדשות. 14:20 עדיין לא נותנים לרכבים לעבור. אנחנו ניגשות למפקד המחסום ומבקשות לברר אם יש הוראה לעצור את מעבר הרכבים. באותו רגע מתחילים לתת למכוניות ליסע. אנחנו עוקבות אחר האוטובוס שנעצר בפעם שנייה ליד השער הדרומי, החייל עולה ושוב מסתכל בתעודות של המבוגרים, יורד והאוטובוס ממשיך לתוך הכפר. אנחנו שואלות את החייל מה ההיגיון לבדוק אוטובוס שחיכה כמעט שעה ונבדק בקפידה כמה עשרות מטרים קודם. החייל עונה לנו שהוא לא יודע אם האוטובוס נבדק וזכותו לבדוק אנשים שנראים לו חשודים.ענבתא 14:45 טור של 9 מכוניות בכניסה. טור ארוך יותר, מעבר למה שהעין רואה, ביציאה. קבוצות גדולות של הולכי רגל בשני הכוונים. שני חיילים בודקים את הולכי הרגל היוצאים. החייל מזמין כל פעם שלושה (תלתה, הוא צועק) 14:50 החייל פונה לקבוצה שמחכה להיכנס ואומר: “יאללה, כולם” וכולם עוברים בלי לבדוק תעודות וכך גם הרכבים הנכנסים. הרכבים היוצאים תקועים בפקק ארוך.