“מה אני יעשה עכשיו עם הגבינות האלה בשמש. בחיאת חייל, תן להעביר את הגבינה. הנה תראה היא מתקלקלת.”
“אתה לא יכול להעביר את האוטו לתוך שכם,” ענה החייל. “אין לך תסריח (אישור מעבר) למכונית”.
“אני אין לי תסריח למכונית, אבל הנה תראה בעיניים שלך, יש לי אושור מהמשרד של הזירעה, איך אתם קוראים אותו משרד החקלאות, אני מותר לי להעביר גבינות, יש לי כבשים, מהכבשים אני עושה גבינה ומוכר אותה לרמאללה שיעשו כנאפה. אני כל שבוע מעביר באוטו את הגבינות לשכם, משכם אני יוצא מהמחסום של חווארה ונוסע לרמאללה. עכשיו אתם חיילים חדשים אומרים לי צריך תסריח להכניס האוטו לשכם. אם הייתם מרשים הייתי נוסע מסביב, אני בכלל לא רוצה להיכנס לשכם, אני רוצה לנסוע לרמאללה. איך אתה רוצה אני מעביר את הכל הגבינה הזה, על הגב שלי?” אמר איש הגבינות והראה על עשרות הדליים המכוסים המלאים גבינה קשה ומלוחה.
“לא מעניין אותי איך תעביר, תיכנס לאוטו, תסתובב ושאני לא יראה אותך פה יותר בלי תסריח  לאוטו”.
איש הגבינות גנח בייאוש והסתובב אחורה לחפש מכונית עם תסריח להיכנס לשכם. אחרי המתנה של חצי שעה, האיש והגבינות מצאו רכב עם תסריח, שמותר לו להיכנס לשכם. חצי שעה לקחה עבודת ההעברה של עשרות הדליים ממכונית למכונית. עוד חצי שעה המתנה בתור, חמש דקות של בדיקה לפני שהחייל שלח את המכונית חזרה לבית פוריכ.
“מה קרה?” שאלנו את החייל, “הרי לאוטו הזה יש תסריח להיכנס לשכם?”
“נכון,” ענה החייל, אבל יש לו תסריח להיכנס ריק, אין לו תסריח להכניס סחורה.”

עוד עשרים דקות, נמצאה בתור מכונית עם תסריח להיכנס לשכם וגם להכניס סחורה. עוד עשרים דקות (הם כבר מיומנים) העברת הגבינה ממכונית למכונית. ברוך השם המכונית עוברת במחסום ונכנסת לשכם. אחרי שעה נסענו משם למחסום חווארה. חנינו בחנייה הרחוקה מהמחסום ועשינו דרכנו ברגל.מרחוק ראינו העברה של דליי גבינה ממכונית למכונית. “מה קורה להם היום עם גבינות,” שאלה ענבל, החברה שלי למחסומים. “כולם מעבירים היום גבינות מאוטו לאוטו?” התקרבנו. זה האיש ממחסום בית פוריכ. הוא עבר את מחסום הכניסה לשכם, אבל לרכב שבו נסע לא היה תסריכ לצאת משכם דרך מחסום חווארה לכיוון רמאללה, אז ביציאה משכם הוא שוב העביר את הגבינה לרכב שכן יש לו אישור להעביר סחורה החוצה משכם דרך חווארה. ועבר את מחסום היציאה משכם, והנה הוא מעביר שוב את הגבינות ממקום למקום.

“מה קרה,” שאלנו. “לרכב אין תסריח להעביר סחורה? “
“יש, יש,” ענה איש הגבינות, יש לו אישור להעביר סחורה”
“אז למה אתה מעביר שוב את הגבינה מאוטו לאוטו,” שאלנו
“לאוטו הזה אין לו אישור לעבור במחסום זעתרה. אני מחליף באוטו שיש לו תסריח לעבור במחסום זעתרה לכיוון של רמאללה.”