ג’בע (ליל), קלנדיה, יום א’ 22.6.08, בוקר
6.45 – ג'בע – אין מכוניות ואין לחץ , מרחוק נראית התנועה מתקדמת כסדרה. המחסום , שהוא המיותר ביותר , משתכלל והולך ועתה חרצו בכביש שלפניו חריצי האטה והכביש מתרחב לו לאיטו . החיילים מבררים כרגיל לאן פנינו ומדוע ומשלחים אותנו עם ברכה .
6.50 – קלנדיה והדרך לקלנדיה –
השוק הצבעוני נעלם ואין לו זכר . איש הקפה איננו והוא חסר , אבל מיד התחילו יוזמות אחרות שה"חוק" בינתיים מתעלם מהן , אולי עוד לא הומצא ונוסח הסעיף המתאים.
שני מתנדבים אקומנים מדווחים לנו על זמני התור , כ – 20 דקות עד לקרוסלה. באופן מוזר מתחלק התור הרגיל לשתי קבוצות – קבוצה אחת ניצבת בטור עורפי מסודר ועוברת בנחת בקרוסלה. הקבוצה השנייה מתגודדת ללא כל סדר מול הקרוסלה השנייה ועוברת אותה בלחץ הרגיל.
השער ה"הומניטרי" נפתח לאחרונה 20 דקות לפני שהגענו וחיכינו עוד 20 דקות עד שנפתח פעם נוספת. אנשים חיכו כמעט שעה רק כדי לעבור לגדרות הפנימיות ולהמתין לפני השרוול.
התור ה"הומניטרי" – מי נתן לשער זה שם כה הזוי? למה הוא לא זז? למה הקשישים , החולים , הנשים והילדים והתינוקות צריכים לחכות על הרגליים כל כך הרבה זמן ? הצרה הזו באה , כמו תמיד , רק מידי אדם .
ההסבר – בשעות הלחץ יש צורך בשוטר/קצין אחד או שניים, בתוך הגדרות ,כדי לנווט את האנשים לבדיקה בשרוולים באופן מסודר. בדיוק בשעות האלה נעלמים לפעמים כולם . אין איש.הכניסה לקרוסלות הרגילות מתנהלת ומנווטת ע"י חייל או חיילת בכלוב זכוכית . וזאת , בנפרד מתור הנשים, שהוא התור ה"הומניטרי". הנכנסים בקרוסלות הרגילות ממהרים כבר מאד ,מחפשים מסלול בדיקה פנוי ומגלים שבשרוול מס. 5 , המיועד לנשים , מעטים הממתינים והם , ה"רגילים", מצטרפים לתור הפנימי המיועד לנשים . מי שאמור לפקוח עין , לדאוג שהשרוול יתפנה וכשהתפנה , לאפשר את פתיחת השער ה"הומניטרי" , נעלם בדיוק בשעת הלחץ הגדולה ביותר.
בכל בוקר נפתח השער רק במשך כשעתיים למען הנשים והתלמידים , החולים והקשישים וצוותי הרפואה ואז , בדיוק אז , אין איש והממתינים רואים בעיניים כלות את הצעירים נכנסים לפניהם ואין עוזר.ואז אנחנו מתקשרות כמה פעמים למוקד ההומניטרי והאקומנים מתקשרים והמוקד מברר וכולם מבררים והנה מגיעים השוטרים , והקצינים והחיילים וכולם סוף
סוף כאן . וכל זאת בבוקר שקט שבו חיכו במשך שעה שלימה אימהות עם תינוקות על הידיים כשבחורינו ישבו בחדרים פנימיים .
מחסום ג'בע / ליל (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
.
מחסום דרכים לבדיקת רכבים, נמצא על כביש 65, גובל בגדר הדרומית של כפר ג'בע, כשלושה ק"מ מזרחית למחסום קלנדיה, על הדרך המובילה להתנחלות אדם בואכה כביש 60.
בחפירות ארכיאולוגיות בתחומי הכפר נמצאו שרידי בית בד מימי בית ראשון. האירועים שהביאו להקמת המחסום דווקא כאן: ביום חטיפתו של גלעד שליט ולפני פרוץ מלחמת לבנון השנייה, נחטף בחור בן 17 מאחת ההתנחלויות בידי חולייה פלסטינית.
גופתו נמצאה מספר ימים מאוחר יותר במבואות רמאללה. תחקיר צבאי העלה שחוטפיו העבירו אותו בציר זה. המחסום הוקם על מנת למנוע מקרי חטיפה בעתיד וכדי להזהיר מתנחלים מנסיעה לרמאללה וכניסה לשטח A (האסור בכניסה לישראלים).
המחסום הפועל כל שעות היממה. בדרך כלל נבדקים רק הרכבים הנוסעים בכיוון רמאללה.(נובמבר 2016): כל בוקר, כשהמתנחלים בהמוניהם נוסעים לירושלים על כביש 60 וכל אחה"צ שהם חוזרים מירושלים על כביש 60, יוזם הצבא פקק בכניסה למחסום ג'בע ומעכב את תנועת הפלסטינים שנוסעים לעבר כביש 60.
(פברואר 2020): בשנתיים האחרונות המחסום לא תמיד מאויש. לפעמים החיילים באים וסתם עומדים, לפעמים באים ועוצרים ובודקים את הנכנסים לכפר, לפעמים מפטרלים בסמטאות הכפר, לפעמים יורים רימוני הלם וגז ולפעמים פולשים לבתים ועוצרים צעירים, מספרים העוברים במחסום חזמה.
(מעודכן לפברואר 2020)
Apr-18-2023מפת מחסומי צפון ירושלים
-
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanApr-16-2025קלנדיה: פירות הקיץ
-