ג’וברה, ענבתא, א-ראס, יום ג’ 13.6.06, אחה”צמשקיפות: עמית י.ב., יעל ס.13:50הגענו לצומת השוממה. נכנסנו דרך השער לכפר אחרי שהראנו לחיילים את תגי מחסום ווטש.בסככה 2 מעוכבים.עברנו דרך הכפר ושער הילדים שהיה פתוח אל מחסום אראס.במחסום הצפוני ממתינות כ-5 משאיות.במחסום הדרומי עומד בחור דתי שמחלק הוראות לכל שאר החיילים לא לדבר איתנו.איתרנו את מפקד המחסום , סמל אתיופי, שניכר עליו שאינו עומד בלחץ של החייל הדתי. הוא מספק לנו את האינפורמציה שמותר לכולם לעבור.בצד עומדים כ-5 מעוכבים. 2 מהם מחכים מ- 9:30. אחד שב”כ שהתחיל להשתולל שהוא רעב ורץ לעמדת החייל וחטף פרוסת לחם , החייל התחיל לצעוק עליו אבל אז כניראה התעשת והחל לצחוק. תגובה שמעלה זיכורונות כאובים מעברינו. השני טען שיש לו אשור לפרעון ואם לא מאפשרים לו מעבר אז שיחזירו לו את התעודות והוא יחזור לביתו.טילפנו למוקד ההומניטרי והתברר שהת.ז. שלו בסדר וסתם מעכבים אותו. הודענו למח”ט. ומאוחר יותר טילפנו אליו והוא באמת שוחרר. הפלוגה שמאכלסת מחסום זה מעכבת לשעות ארוכות פלסטינאים סתם לשם התעללות.החיילים דרשו שנרחיק את מכוניתנו מן המחסום.14:30חזרה לצומת ג’וברה.2 המעוכבים ממקודם שוחררו.חילופי משמרות.אני מקשיבה לתדריך,” אין להרשות מעבר במחסום הצפוני, אבל לשב”כים ניתן לעבור בו כדי שילכו הביתה” אולי הוא יודע על ההתעללות בהם באראס.במחסום על הכביש לישראל נבדקות כל המכוניות.14:55מתחת לעינב פורצים דרך חדשה מקבילה לכביש.ענבתא:המחסום ריק.החיילים מדברים איתנו ברצון וזה שינוי מרענן. לדיבריהם אין התראות (כיצד זה מסתדר עם מה שניראה מייד בבית איבא) . לכולם מותר לעבור חוץ מערבים ישראלים(שלא באחוד משפחות).אנו ממשיכים לבית איבא.15:10בית לידהאמר עומד בצד הכביש, טור ארוך של מכוניות מעל ק”מ ,לצד צפון, ממתין לבדיקה. הנהגים אומרים שממתינים 3 שעות. אני שואלת את החייל בשביל מה הם בודקים אותם הרי עוד מספר דקות הם יבדקו בענבתא? תשובתו הם יברחו דרך בית ליד (לאן?). נעצר גם אוטו של האום לברר מה קורה? עוד אנחנו מדברים והחיילים נכנסו להאמר ועזבו. וטור המכוניות נעלם כלא היה.העלינו סברה שזו היתה יוזמה מקומית של חיילים שאולי נוכחותינו והאו”ם הבריחו אותם. הלואי!