פקק תנועה בלתי שגרתי לפני אריאל. בחזרה, במכולת הפלסטינית באריאל, הסתבר שזה היה חפץ חשוד.

צומת זעתרה 12.30
הכיכר המרכזית ריקה. חיילים בודקים רכבים מכיוון חווארה. אין תור.

מחסום חמרה  13.00
6 מכוניות מחכות מהכיוון שלנו. איך שהגענו התחילו לבדוק והתור נעלם.
רכב האמר צבאי במחסום.
פנה אלינו פלסטיני שנדחה ע"י המת"ק הישראלי בחווארה כשביקש אישור לעבוד באחת ההתנחלויות ולא אמרו לו אפילו מדוע. הפנינו אותו לסילביה.
לאורך הכביש לפני המחסום  שקיות אשפה מלאות מלמדות שמישהו דואג לנקות, לפחות באזור המחסום.

דייק העפר המונע מעבר רכבים מערבה מכביש אלון מתחיל מייד ביציאה מהמחסום ועד לשער גוכיה. ניכר שנעשו שם עבודות של יצירת חומת העפר והגבהה שלה בזמן האחרון. זה אחד האמצעים ליצור הפרדה פיזית בין הבקעה לשאר חלקי הגדה. הגשמה של הקו המדיני שהבקעה תשאר בשליטה ישראלית גם אם/וכאשר יימסרו שטחים לרשות הפלסטינית.

ליד התנחלות משכיות
ביקרנו משפחה שגרה מול משכיות, קצת לפני המאהל של קדרי. הם אמרו שלא היו  בעיות בזמן האחרון עם המתנחלים ממשכיות. גם הם הסבו את תשומת לבנו להתרחבות ההולכת ונמשכת של משכיות לאורך הרכס שעליו היא יושבת. האוהל הכחול החדש הוא בעצם סככה. הנשים אמרו ששמעו משם קולות שירה. כנראה משמשת לארועים ציבוריים.

מחסום תיאסיר  14.20
כשהגענו עמדו 5 מכוניות בתור מהכיוון שלנו (מזרח). כיוון שנסענו בלי דגלים ועמדנו מאחורי משאית, החיילים במחסום לא ראו אותנו. חיכינו 15 דקות ואף מכונית לא עברה את המחסום, כלומר המחסום לא פעל, כשמספר המכוניות המחכות עולה. כל זה בחום הנורא של הבקעה. המכוניות הפלסטיניות ללא מזגנים. מספר המכוניות בצד שלנו הגיע ל-15. אין לנו מושג מתי התחילה ההפסקה הזאת. בינתיים צלצלנו לזהרן מהמת"ק ולמוקד ההומניטרי כדי שתירשם תלונה (ומה יעשו עם התלונה ???). כאמור, לאחר 15 דקות התחילה בדיקה, רק מהצד שלנו. מצד מערב עמדו מכוניות (לא ראינו כמה היו) ורק כעבור 17 דקות נוספות התחילה הבדיקה שלהן. דיברנו עם הנהג של המכונית הראשונה. גבר צעיר עם שני ילדים קטנים בני שנתיים-שלוש. בלי מזגן. חוזר מטיפול רפואי בילדים החולים. גם בבוקר, כשעבר את המחסום לכיוון השני, חיכה כחצי שעה עם הילדים החולים. לדבריו בשעות הלילה מחכים יותר, לפעמים שעה, למרות שאין תור בכלל.

5 דקות אחרי תחילת הבדיקות מכיוון מערב ורק מכונית אחת עברה. השנייה, מונית, עדיין בבדיקה. מפקד המחסום לא עונה לשאלותינו. אולי בכל זאת עזרו הטלפונים…
אנחנו עוזבות לשער גוכיה. היום אנחנו באיחור.

שער גוכיה  15.10
ג'יפ צבאי ליד השער. השער פתוח. עבר שם טרקטור, לדברי החיילים

מחסום מעלה אפרים 15.55
שער הכניסה לבקעה – היה ריק מחיילים כשהגענו. עכשיו יש חיילים. בזמן שעברנו שום רכב לא עבר מהכיוון של הגדה, שאותו הם בודקים.

צומת זעתרה 16.10
בכיכר המרכזית רכב משטרה (משמר הגבול),  2 רכבים צבאיים ורכב פלסטיני. אנחנו נכנסות לראות מה קורה.
במכונית הפלסטינית 5 בחורים צעירים. הם עוכבו ע"י שוטרי משמר הגבול ותעודותיהם נלקחו לבדיקה. כשהתקרבנו החזירו להם את התעודות. הם היו מפוחדים ולא ענו לשאלותינו והסתלקו מייד לפי פקודת השוטרים.

גבר דתי הסתובב בכיכר וצילם אותנו בטלפון הנייד. אחר כך דיבר עם השוטרים בידידותיות, ואז השוטרים נתפנו לטפל בנו. קודם כל צילמו גם הם אותנו בנייד וביקשו תעודות זהות. התחילו להסביר על שטח צבאי, והתחיל הוויכוח הנדוש על מקומנו במחסום. כיוון שממילא סיימנו את מה שהיה לנו לעשות הסתלקנו.
אגב, הבחור הדתי הוא אחראי ביטחון באחת ההתנחלויות. יש לו איזה ראשי תיבות שמגדירים את תפקידו, ולנו אין ראשי תיבות בכלל, ולכן מה שלו מותר לנו אסור.