גיתית, חמרה ותיאסיר
להגבלות תנועה ומעבר:- המעבר לפלסטינים בכל המחסומים הסוגרים על בקעת הירדן מותר רק למי שבתעודת הזהות שלו רשום כי הוא תושב הבקעה, או שהוא מחזיק באישור לתעסוקה בבקעה או אישור לסוחר. אישורים אלה מוגבלים עד השעה 19:00 בדרך כלל.- פלסטינים המבקשים לנסוע ליריחו, כולל משאיות עם סחורה, והם אינם תושבי הבקעה, אינם מורשים לנסוע בדרך הקצרה היורדת מכיוון מערב דרך צומת מעלה אפריים וממשיכה על כביש 90 . עליהם לנסוע בכביש אלון דרומה (כביש 458) עד לצומת רימונים, לעבור דרך מחסום בצומת זו ומחסום אחד נוסף לפחות במבואות יריחו.
המעבר מיריחו אל תוך הבקעה (נסיעה בכביש 90) מותרת רק לתושבי יריחו ותושבי הבקעה.- – כל דרכי העפר היורדות מגב ההר לעבר הבקעה חסומות בשערי ברזל או במכשולי עפר וסלעים. רועים המגיעים עם עדריהם מהכפר עקרבה למשל, הנמצא ק”מ ספורים מהבקעה במעלה ההר, נחשבים ע”י הצבא כשב”חים.- מעברים נוספים שנחסמים בפני תושבי הבקעה הם שטחי אש מרובים הנמצאים בעיקר באיזור המגורים של הבדואים.
שעות הפתיחה של המחסומים:מחסום גיתית פתוח מהשעה 03:00 עד 22:00.מחסום חמרה פתוח מהשעה 0300 עד 22:00.מחסום תיאסיר פתוח מהשעה 0400 עד 21:00.שעות פתיחה אלה מעידות כי המחסומים משרתים בעיקר את היישובים הישראליים הנמצאים בבקעה, התלויים בעובדים פלסטיניים .11:10 – מחסום עקרבה פתוח, אינו מאויש ע”י חיילים.,b>11:20 – מחסום גיתית שומם בשעה זו.11:25 – מעט אחרי מחסום גיתית
אנו פוגשות רועה מעקרבה, הרועה את עדרו בואדי שליד הכביש. הוא מספר לנו כי לפני חודש החרימו חיילים את תעודת הזהות שלו ושל בן-אחיו אשר רעו את העדר של המשפחה באותו איזור. לטענת החיילים אסור להם להימצא באיזור זה משום שהוא נחשב לאיזור הבקעה. לדבריו החיילים הרביצו ובעטו בבן-אחיו, קשרו את עיניו, ואז גם לקחו ממנו את הטלפון הנייד וטרם החזירו. לקחנו את הפרטים. שלחו אותם ממחסום למחסום ולמת”ק יריחו ב”לך ושוב” והתעודות לא נמצאו. עתה אמרו כי עליהם ללכת למת”ק שכם ושם יקבלו את התעודות. דיווחנו למוקד ההומניטרי ונמלא טופס על איבוד תעודת זהות.:
אנחנו מבקרות במאהלי בדואים לאורך הכביש ועדנה מחלקת להם בגדים, נעליים, וצעצועים שאספה במיוחד
– מחסום תיאסיר המחסום צמוד למחנה צבאי המאכלס את חיילי הנח”ל החרדי. במחסום מתנהלת עבודה להרחבת הכביש. הדחפורים העובדים מקימים רעש ואבק. במחסום מכוניות אחדות מכל צד, לעתים יש כמה דקות ללא מכוניות בכלל. נראה שהחיילים התחילו לבדוק מהר יותר כאשר הגענו. מגיע אוטובוס עם ילדים ומורות השבים מיום לימודים. כל יושבי האוטובוס:מורות, תלמידים , וגברים מצטווים לצאת החוצה. תעודות זהות נאספות, נער נשלח להוציא מהאוטובוס את כל התיקים (נראה שהילדים מכירים היטב את שגרת הכיבוש הזאת, כי הם ירדו עם תיקיהם על הגב). הילדים מסתדרים בשורה כמי שיודע את תפקידו “בהצגה” הזו. לאחר שהחייל בודק את פנים האוטובוס, ותעודות הזהות נבדקות, החייל פוקדם על הילדים לעלות, חלק מהנשים מתחילות גם כן לעלות ואז החייל גוער/מצווה עליהן להשאר למטה עדיין. אחרי שירות די ממושך כנראה במחסומים, החייל עדיין אינו מסוגל לומר משפט בערבית שיהיה מורכב עם יותר ממילה אחת. הוא בודק תיק אחרי תיק, ארנק אחרי ארנק, משפיל אותן לעיני תלמידיהן, ואז מצווה עליהן לעלות לאוטובוס, ואז בודק את תיקי הגברים. כל הזמן הזה חשבתי – לאיזו מציאות גדלים הילדים האלה? אילו מראות ילדות ייחרתו בזכרונם? הפסקתי לחשוב כי נבהלתי ממחשבותי.
14:00 – עדנה מצליחה לשוחח עם צעיר היושב ליד המחסום, מתברר כי הוא מכפר ברדלה בצפו הבקעה, מפעיל דחפור במקצועו. ביקש לנסוע לטובס אך הגיע למחסום ללא ספח תעודת הזהות. הוא נמצא במחסום כבר משעה 13:00, החיילים לקחו את תעודת הזהות וגם את הטלפון הנייד שלו. כאשר עזבנו בשעה 15:05, התעודה והטלפון טרם הוחזרו למעוכב, למרות שויתר על רצונו לנסוע לטובאס ורק רצה לשוב לביתו. בשעה 15:15 התקשרנו אליו ושמחנו לראות כי הטלפון נמצא והוחזר לו. רק בשעה 16:00 הודיע לנו עמית מהמוקד כי המעוכב שוחרר.15:25
– מחסום חמרה (בקעות) 6 מכוניות בתור מכיוון דרום ו3-4 ממערב. שמנו לב כי זמן קצר לאחר שהגענו התחילו החיילים לבדוק את המכוניות בקצב מהיר יותר ותוך 10 דקות התור חוסל. מעט הולכי רגל. אנו פוגשות חבורה של 5 סטודנטיות מהכפר מרג’ א-נג’עה החוזרות פעם בחודש משכם לביקור של סוף שבוע. הן סיפרו לנו כי היום המעבר במחסום בידאן היה חלק, אך בפעם הקודמת שחזרו לביתן הן חיכו במחסום עד השעה עשר בלילה. כאשר מחסום בידאן סגור לחלוטין עליהם לנסוע דרך צומת זעטרה, דבר המאריך מאוד את הדרך, ומפגיש אותן עם 4-6 מחסומים בדרך בין שכם לביתן שליד הג’יפטליק.אנו פוגשות במחסום, נהג משאית המראה לנו בגאווה את תעודת הזהות שלו בה רשום כי הוא תושב ג’יפטליק. הוא אומר כי להיות תושב הבקעה זה כמו דרכון אמריקאי: אתה יכול לנוע בכל מקום בגדה המערבית. הוא שאמרנו – חופש הוא ענין יחסי.
מחסום גיתית. מכונית אחת מכל כיוון, נבדקות מהר.
תיאור מיקום
בקעת הירדן
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בקעת הירדן היא הרצועה המזרחית של הגדה המערבית. שטחה קרוב לשליש משטח הגדה. חיים שם כ 10,000 מתנחלים, כ 65 אלף תושבים פלסטינים בישובים. בנוסף, כ 15 אלף מפוזרים בקהילות רועים קטנות. בקהילות אלה אנשים חיים במצוקה קשה בגלל שני סוגי הטרדות: הצבא שהכריז על חלק משטחי המחיה שלהם, כשטחי אש, אימונים גוררים סילוק של שעות ארוכות ממגורים, בחום היוקד ובקור החרפי של הבקעה. הסוג האחר הוא התעללות על ידי פורעים הנאחזים בשטחי המרעה של קהילות הרועים, ובשטחי האש המוכרזים (מבלי שיגורשו). מיה תהום הרבים בבקעה משוייכים לחברת מקורות ואינם זמינים לפלסטינים תושבי הבקעה. הפלסטינים מביאם לצרכיהם מים בעוקבים בעלות גבוהה.
Jun-21-2025הנערים יורדים אל שטח המגורים של הרועה ש'
-
ברדלה
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
יישוב גדול יחסית בשטח B בצפון הבקעה, בו מתגוררות כ-300 משפחות של חקלאים ומשפחות אחרות. הכפרים ברדלה וכרדלה הסמוך לו, יושבים על מאגר גדול מאוד של מי תהום. בשנת 1968 נחתם "הסכם" בין הכובש (ובא כוחו חברת המים מקורות) לשלושה כפרים (כולל עין אל בידה), הקובע כי בתמורה להסכמתם להפסיק לשאוב מים מהבארות שלהם, חברת מקורות תקים תחנות שאיבה שלה על אדמתם ותקצה להם מכסת מים "נדיבה" בעלות השאיבה בלבד (כמה אגורות לקוב). במשך השנים, מקורות הפרה את ההסכם הפחיתה את המכסות באופן חריג (מ-240 קוב לשעה עד ל-100 ולעתים 40 קוב), והעלתה את המחיר לפחות פי ארבע. התושבים סירבו לשלם, והרשות שילמה עבורם (2018). בשלהי 2024 הצבא החל לסלול כביש חדש סביב כרבלה וברדלה. לפי התוכנית הכביש יקיף את כרבלה הדרומית ואת ברדלה מצפון וממערב, ולבסוף יפנה מזרחה עד כביש 90. הכביש יקיף לגמרי את ברדלה מכל עבריו וינתק את הכפר מכל אדמותיו ויכלא את הכפר בתחומיו, כי תושביו לא יוכלו עוד להגיע לעבד את אדמותיהם בגלל האיסור להתקרב או לחצות את הכביש. חברותינו לא יכלו לראות את העבודות בכביש כי הצבא הציב מחסום על הדרך לתוואי החדש. (2025).Jun-21-2025הנערים יורדים אל שטח המגורים של הרועה ש'
-
מחסום חמרה (בקעות)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
אחד המחסומים בבקעת הירדן המונעים מהפלסטינים תנועה חופשית בין הבקעה לגדה. נמצא בצומת הכבישים 57/578 מדרום מערב להתנחלות בקעות. המעבר מותר רק לבעלי אישורים מתאימים.
קראו על על בקעת הירדן, תושביה והטרנספר השקט המתבצע בה
-
מחסום צומת מעלה אפרים / מחסום גיתית
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
נמצא במעבר מכביש הבקעה (90) לכביש אלון. חולש על הכניסה לבקעה, ומאויש על-ידי הצבא לסירוגין וללא לוח זמנים קבוע. בעת שהמחסום מאויש החיילים מגבילים מעבר של כלי רכב פלסטיניים ומתירים רק מעבר של פלסטינים תושבי הבקעה או בעלי היתרים מיוחדים, כגון עובדים בהתנחלויות.
-
מחסום תיאסיר
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
ממוקם על על כביש 5799 - אחד ממחסומי הבקעה ששולטים על המעבר בין צפון הגדה לבקעת הירדן. זמן רב עמד ריק ריק ופתוח ולצידו רק שלט המזהיר מפני כניסה לשטח A. היה צמוד למחנה צבאי ישן – עכשיו הכול מוזנח. כמה כסף השקיעו כאן, וכמה שטיפת מח לחיילי נצח יהודה וכפיר. כיום קשה מאוד לעבור שם. עיכובים רבים. פעמים רבות לא נותנים למורים מטובאס לעבור לבקעה לכפרים כמו עין אל בידא שבהם בתי ספר מקומיים ועקב כך לא מתקיימים לימודים. יש ימים נוספים בהם המחסום נסגר. באופן כללי מחכים שם כשעתיים עד 4 שעות כדי לצאת לכוון הבקעה וגם כדי לחזור. הרבה פעמים הם נאלצים להשתמש במחסום חמרה שגם הוא מוביל אל טובאס והגדה אבל גם בו יש תור ענק וזמן רב לחכות. בעקבות פיגוע קטלני בחיילי הבסיס הסמוך בפברואר 2025 נסגר המחסום לחלוטין בינתיים. (מעודכן למרץ 2025)
-
