דוח בימי קורונה, ממחסום שיח' סעד ומחסום מחנה פליטים שועפאט
החלטתי שכדאי לבדוק האם באזור המשמרות שלנו (מרכז ירושלים) כל המחסומים ממש סגורים ומה המצב בשכונות הלכודות מאחורי החומה, המוכרות לנו. דיברתי בווטסאפ ובטלפון עם שני מכרים משיח’ סעד (מנהל תיכון ומורה) ועם יו”ר ועד השכונה במחנה פליטים שועפאט.
לפני כן דיברתי עם חנה ב’ על המצב הכללי של מדיניות ההיתרים בזמנים אלה – מה עם היתרי מעבר בריאותיים והאם יש מי שעוברים לעבודה ואיפה.
המסקנה: המציאות קצת שונה מהסגר ההרמטי המפורסם בתקשורת.
שיחה עם חנה ב’: באופן גורף אין הנפקת אישורי כניסה. המת”קים סגורים. רק מקרים של חולים במצב רפואי קשה עוברים ובאמבולנס בלבד. הרשות הפלסטינית הודיעה שאינה מעוניינת שישראלים ייכנסו לשטחים, ביקשה מארגוני זכויות האדם לא להגיע, וכל הזרים עזבו. באזורים שאינם מוכי קורונה, בעיקר במרכז, עובדים חיוניים בבנייה ועבודות חוץ מורשים לעבור עם אישורי העבודה שלהם. חנה סבורה שבמצב הנוכחי אל לנו לבצע כל פעולה לניטור המחסומים.
שיחה עם נ’ משיח’ סעד: לנ’ יש תעודת תושב ירושלמי (כחולה) והוא עובר מביתו בשיח’ סעד לג’בל מוכאבר ובחזרה כמו מקודם. כך כל בעלי התעודות הכחולות. אין בדיקת פרטים במחשב במחסום ואין בדיקה או שאלה רפואית.
לגבי בעלי התעודות הירוקות שיש להם אישורי עבודה – ממה שהוא רואה מעל גיל 50 גם הם עוברים, כי רובם מועסקים בעבודות בניין או בעבודה חיונית. לדעתו אין בדיקה עם המעסיק אם האתר פעיל או שנסגר.
אין מרפאה או מרפאת חירום בשכונה המנותקת באמצעות חומה משכונת האם הירושלמית. עד עתה לא היה מקרה של פיקוח נפש, אבל נאמר להם שבמקרה כזה יצטרכו להשיג אישור מיוחד ולהגיע באמבולנס לביה”ח המרכזי מוקאסד.
כיוון שלשיח’ סעד אין מכניסים מזון או סחורה אחרת דרך המחסום, מתעוררת בעיה של אספקה מהגדה (בית לחם, רמאללה וכו’). כעת סחורה מגיעה רק מישראל מסוחרים מזרח ירושלמים דרך אבו דיס ועזרייה, בדרך העוקפת הארוכה.
באופן כללי, לפי הוראות הרשות הפלסטינית (נחשבים שטח B) כולם יושבים בבתים.
שיחה עם מ’ משיח’ סעד: מ’ מלמדת בבית ספר בג’בל מוכאבר, השייך לרשת החינוך הירושלמית. היא פעילה מאוד גם כשבית הספר סגור עכשיו ומלמדת בשיעורי און-ליין באפליקציות שונות. שלחתי לה את הווידאו של האם הישראלית המתאוננת על עומס שיעורי האון-ליין והיא אמרה שכבר שיתפה אותו עם תרגום לערבית… אינה יוצאת מביתה ולכן לא ידוע לה מה קורה במחסום.
שיחה עם ג’ מוועד השכונה במחנה הפליטים שועפאט: בתי הספר הירושלמים שאלפי ילדים מהמחנה נוסעים ללמוד בהם נסגרו כולם. רבים מתושבי השכונה הם תושבי ירושלים והם הולכים לעבודה כרגיל – היציאה בעיקר במכוניות פרטיות, באוטובוסים וגם ברגל דרך מחסום עם עמדת בדיקה אחת בלבד. אין לפי הידוע לו בדיקות חום או סינון על פי מעסיקים פעילים. ג’ מספר שהתארגן משמר תושבים שמזהה כניסה של אנשים חדשים מהגדה ודורש מהם לעזוב. אין בעיית מזון, אך העירייה אינה נכנסת לשכונה. יש מרפאת קופת חולים שעובדת כרגיל. המעבר לטיפול רפואי דחוף הוא דרך המחסום. הופסקו כל פעילויות המתנ”סים והאירועים. כולם בבתים וממלאים הוראות. הוא אמר שהגיעו לבקר מהאגודה לזכויות האזרח ומעיר עמים.
ירושלים
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
ירושלים אינה רק הר הבית והעיר העתיקה, שהם לב ליבו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בתום מלחמת ששת הימים, עם סיפוח מוניציפלי של רוב השטח שנכבש, שטחה זינק מ-6.8 קמ"ר ל-70 קמ"ר! ונכללו בה 28 כפרים סמוכים, שהיו קשורים בטבורם לאל- קודס במשך שנים רבות. תושבי הכפרים סיפקו סחורה חקלאית לשווקי העיר, נשענו על מוסדות השלטון והמשפט המרוכזים בה, למדו בה והגיעו אליה לטיפולים רפואיים, לקניות, לתפילות, ולחגים הדתיים.
עשרות שנים מאוחר יותר, התברר שישראל נגסה יותר משהיא יכולה לבלוע. הכפרים גדלו והתרחבו, הפכו לשכונות מרובות תושבים והיטו את המאזן הדמוגרפי של העיר.כ-100,000 פלסטינים עוברים מדי יום במחסומי ירושלים
קראו על המצב בעיר מאז הקמתו של ארגון מחסוםווטש ועד היום בדף המידע שלנו ירושלים | העיר האסורה.משמרות התצפית של מחסוםווטש מסיירות בשלוש גזרות מרכזיות של "עוטף ירושלים": מחסומי צפון ירושלים (כולל קלנדיה), מחסומי מרכז ירושלים (כולל מחנה פליטים שועאפט ומחסום הזיתים) ומחסומי דרום ירושלים (כולל בית לחם ומזרח גוש עציון). בעיר המזרחית עצמה אנו מסיירות בכמה אזורי מתיחות ובהם סילואן ושיח' ג'ראח ובמשך חודש הרמדאן גם בעיר העתיקה ובשעריה.
מאז מלחמת 7.10.24, אין כניסת פועלים פלסטינים לירושלים, העלייה להר הבית מוגבלת גם לתושבי העיר עצמה, והעיר העתיקה ריקה ממסחר ואדם.
מעודכן לינואר 2024
-
מחסום מחנה פליטים שועפאט / ענאתא-שועפאט (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
כאן מוצב מחסום לכלי רכב ולהולכי רגל בשטח מוניציפאלי ירושלים המוצב על גדר ההפרדה בדרום-מערב מחנה הפליטים שועפאט. המחנה נמצא בשטחה המוניציפאלי של ירושלים אך הופרד ממנה על-ידי מכשול ההפרדה. המחסום מאויש על-ידי שוטרי מג"ב וחברות אבטחה פרטיות ופעיל 24 שעות ביממה. בדצמבר 2011 הורחבה התשתית של המחסום לכזו של טרמינל.המחסום משמש למעבר תושבי מחנה הפליטים שועפאט ושכונת ראס ח'מיס לירושלים. מחסום ראס ח'מיס ששימש גם הוא לצורך כך נסגר בחודש ספטמבר 2012. בנוסף מורשים לעבור במחסום תושבי שאר מזרח ירושלים ותושבי ענאתא המחזיקים בהיתרי כניסה לישראל. מעבר שאר הפלסטינים אסור.
מחנה שועפאט, הוקם ב-1966 עבור פליטי הגדה מ-1948 ואוכלס אחרי מלחמת ששת הימים במפוני הרובע היהודי.כיום חיים בו כ-25,000 תושבים המחזיקים בתעודות זהות כחולות לצד כ-15,000 בעלי תעודות זהות פלסטיניות. רמת התשתיות והשירותים במקום ירודה, המחנה סובל מעוני, הזנחה וצפיפות יתר. כל בתיו מחוברים לתשתיות החשמל והמים הציבוריות, אך לא כולם מחוברים לרשת ביוב.השירותים במחנה מסופקים בידי אונר"א למעט שירותים שונים כמו מרפאות בריאות ומימון שירותי הסעות לתלמידים לבתי ספר בירושלים.
.
Anat Tueg16/03/2020ענתא: מעגל תנועה חדש בצומת היציאה
-
מחסום שיח' סעד (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום להולכי רגל בלבד על גבול מוניציפאלי ירושלים.
המחסום מוצב על גדר ההפרדה בכניסה לשיח' סאעד(המוצב על הגבול המוניציפלי של ירושלים מעבר לקו הירוק), ומפריד אותה משכונת האם ג'בל מוכבר. המחסום מאויש על-ידי שוטרי מג"ב וחברות אבטחה פרטיות ופעיל 24 שעות ביממה.
מעבר פלסטינים אסור, למעט לתושבי שכונת ג'בל מוכבר או תושבי שיח' סעד המחזיקים בהיתרים. שתי הקבוצות מורשות לעבור ברגל בלבד והעברת סחורות אסורה. ידועים מקרים רבים של משפחות חצויות בין שתי השכונות, שאינם יכולים להתגורר עם משפחתם.
תושבי מזרח ירושלים שאינם גרים בשכונת ג'בל מוכבר מורשים לעבור במחסום רק בדרכם לשיח' סעד אך לא בדרכם חזרה, שבה הם נדרשים לחזור לירושלים דרך מחסום א-זייתון או א-זעיים המרוחקים.
החלק הדרומי של כביש הטבעת המזרחי של ירושלים, המוביל מההתנחלויות לדרומיות של העיר, הולך ונסלל למרגלות המחסום, ומתוכנננת צומת גדולה בקרבתו, וגשר מעל לואדי חקלאי. בספטמבר 2019 הגישו התושבים התנגדויות בתיאום עם ארגון "במקום" (מתכננים למען זכויות תכנון).
(מעודכן לנובמבר 2019)
Tamar FleishmanMay-27-2025בית חנינא: העורב עומד ומביט
-