חזרה לדף חיפוש דוחות

דיר בלוט, זעתרה (צומת תפוח), חווארה, יאסוף

צופות ומדווחות: נטלי כהן, נעמי בנצור (מדווחת) ברכב נאדים.
30/04/2013
| בוקר

יום קשה במיוחד.

9:30 יציאה מראש העין

10:00 הגעה לדיר בלוט. אנו אמורות להתחיל היום עבודה עם קבוצת נשים כפי שסוכם אתן בשבוע שעבר. ההרגשה חגיגית. להפתעתנו, מבית המועצה מגיע בחור ומודיע שהנשים לא יבואו. ללא הודעה מוקדמת, ללא הסבר. נאדים מתקשר לניבין, המרכזת. בתחילה היא מתחמקת. ובהמשך מתגלה האמת: אחד מחברי המועצה מתנגד לפעילות שלנו ובהשפעתו הוחלט לבטל את הפעילויות שלנו.

איך ניתן להסביר צעד כזה? סיבה קלה יותר לעיכול מבחינתנו – " הגברים השמרניים לא רוצים לחשוף את הנשים ל"מודרנה". סיבה קשה יותר – "לא צריכים את הטובות שלכם".  כך או כך, בפועל נבעטנו החוצה. עצוב. 

 10:15 יציאה לסיור.

היות וזמננו בידנו, החלטנו לצאת לסיור מורחב. לא תארנו לעצמנו שנמצא את עצמנו בלב אירוע פיגוע

שמתגלגל ל"תג מחיר".  כבר בדרך לכיוון צומת תפוח נראים כלי רכב צבאיים רבים מהרגיל. בצומת, ליד תחנת האוטובוס,  התקהלות גדולה. שוטרים, חיילים, מתנחלים חמושים.  אנו מתקרבות ומנסות לברר מה קרה. מסתבר  שבסביבות 9:00 פלשתינאי דקר למוות מתנחל מיצהר, חטף את נשקו ונסה לברוח. חיילים ירו לעברו ופצעו אותו. הוא כבר אינו בשטח. פונה באמבולנס לבית חולים.

מתנחלת מספרת לנו בביטחון שהמתנקש הוא מיאסוף, הממוקם ליד יצהר. מאוחר יותר מתברר שהוא הגיע מרחוק: מהכפר שווייקה ליד טול כרם.  (יש לקוות לפחות לפי שעה כפר יאסוף ניצל מפעולת תגמול…)

ניסינו לדלות הסברים: מה הוביל לדקירה? הרי לא מתקבל על הדעת שאדם המחפש נקם יבחר במסלול כל כך ארוך ורחוק מביתו (המקשה עליו מילוט למקום מיסתור) רק כדי לדקור מישהו? סתם? מה הטריגר שהוביל להתפרצות האלימה? האם הייתה היכרות מוקדמת ביניהם? מה הלהיט את האווירה בין המתנחל והפלסטיני קודם  לדקירה?

על השאלות לא קבלנו תשובה. האם בבוא הזמן ינסו החוקרים לברר אם היה לדוקר מניע? או שכן, או שלא.

בעוד אנשי זק"א צבאיים מבצעים את עבודתם,  מגיעים מאי-שם  צעירים העונים על פי מראם החיצוני להגדרה "נוער הגבעות" והאוירה מתחממת. צעיר אחד מנסה לסלק אותנו מהמקום. "מי אתה, משטרה?"

אנו שואלות. והתשובה, המופנית לנטלי היא: :אם לא היית אישה, הייתי מפצח לך את הראש".

11:00 אנחנו עוזבים את המקום. ברדיו שומעים את פרטי האירוע. ג'יפים צבאיים מפטרלים לאורך הכביש. כל 100 – 200 מטר קבוצות חיילים חוסמים בדוקרנים כלי רכב שנוסעים לכיוון צומת תפוח. אנו, בכיוון ההפוך, עוברים ללא בדיקות. לאורך כל הדרך, בכניסות לכל כפר  יש חסימות . אין יוצא ואין בא. מגיעים לחווארה. במפתיע, הרחוב הראשי שוקק חיים. אבל בשיחה אקראית עם אנשים מתברר שהם מודעים למתרחש: "יש בלגן". ואכן יש.

אמבולנסים חולפים בצפירה , נוסעים במהירות לשני הכיוונים. והנה הסיבה:  ביציאה מחווארה, לצד הכביש חונה אוטובוס שהסיע תלמידות מבית ספרן. השמשה הקידמית שלו מרוסקת. ילדות שנפצעו מועברות באמבולנסים לטיפול רפואי. תג המחיר נכנס לפעולה.

בהוראת שוטרי משמר הגבול אנו מסתובבים וחוזרים.  קבוצות גדולות של מתנחלים, חלקם חמושים נראות לאורך הדרך. איך הצליחו לעבור את מחסומי הצבא  והמשטרה??

12:30 חזרה  לראש העין. למציאות אחרת,  לארץ אחרת. שידורי החדשות מבשרים שתג המחיר שראינו היה רק ההתחלה.

  • חווארה העיר והמחסום

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    •  

      מחסום חווארה הוא מחסום פנימי מדרום לעיר שכם, בצומת הכבישים 60 ו-5077 (בין ההתנחלויות ברכה ואיתמר). מחסום זה היה אחד מארבעת מחסומים הקבועים שסגרו על שכם (מחסומי בית פוריכ ועוורתא ממזרח ומחסום בית איבא ממערב). זה היה מחסום להולכי רגל בלבד. כמתנדבות מחסום ווטש, צפינו יום יום במהלך שתי משמרות, בוקר וצהרים, באלפי הפלסטינים היוצאים משכם ומחכים שעות בתורים כדי להגיע לכל מקום אחר בגדה, מהעבר השני לשל המחסום ניתן היה להגיע ליעד רק בתחבורה ציבורית. 
      בתחילת חודש יוני 2009, במסגרת הקלות על תנועת הפלסטינים בגדה נפתח המחסום לתנועת כלי רכב. המעבר היה חופשי, עם נוכחות צבאית במגדל השמירה ומדי פעם נעשות בדיקות של רכבים. 

      לאחר פלישת החמאס והטבח בשמחת תורה ב 7.10.23 המחסום נסגר לתנועת פלסטינים

      העיירה חווארה  שוכנת בנפת שכם בשטח C; היא ממוקמת כ-8 ק"מ מדרום לשכם, ברום של 525 מטר מעל פני הים. תושבי העיירה (כ-7,000 ב-2017) הם מוסלמים, אך השם 'חווארה' משמר כנראה את השם חורון, אזור שהיה נפה שומרונית בימי עזרא ונחמיה.  בסמוך לחווארה נמצאות ההתנחלויות הר ברכה, יצהר, איתמר, וכן המאחז גבעת רונן ומאחזים נוספים. בסמוך לעיירה ממוקמת חורבת אבו איסמאעיל, הלא הוא אברהם אבי ישמעאל (דוח מקאמים בגדה המערבית, עמ' 25-28). בתי ספר בחווארה משמשים כבתי ספר אזוריים לכפרי הסביבה, וכביש 60 המהווה עורק התחבורה העיקרי אל יישובי גב ההר עובר בעיירה. כביש "עוקף חווארה" הנסלל מאז 2021 מיועד להחליף את התוואי הנוכחי שעובר בלב העיירה. מסלול הכביש מתחיל בצומת תפוח (כביש חוצה שומרון) ועובר מזרחית לעיירה. הוא מיועד לשרת את היישובים יצהר והר ברכה שמצפון לעיירה ואת יישובי צפון השומרון.

      מאז האינתיפאדה הראשונה יש חיכוכים קשים בין המתנחלים באזור ותושבי העיירה והכפרים הסמוכים. המתנחלים עוקרים עצי זית, משתלטים על אדמות מדינה ואדמות פרטיות של פלסטינים ויוזמים התקפות אלימות ופעולות "תג מחיר" בכפרים ובעיירה. במקרים רבים מיידים תושבים אבנים לעבר רכבי יהודים או כוחות צה"ל, והיו כמה ניסיונות ירי ואף ניסיון לינץ' במתנחלים החולפים ברכביהם בעיירה.

      ב-26 בפברואר 2023 תקפו כ-400 מתנחלים את תושבי העיירה במשך 5 שעות והעלו באש רכוש, כגון בתים ומכוניות. הפרעות התרחשו בתגובה לפיגוע ירי שהתרחש באותו יום בעיירה, שבו רצח מחבל פלסטיני שני יהודים תושבי הר ברכה. עשרות מתושבי העיירה נמלטו מבתיהם כדי להינצל מהאש. פלסטיני אחד נורה למוות ועשרות נפצעו, בעיקר משאיפת עשן. גדוד מילואים וצוותי מג"ב שהיו מוצבים בעיירה לא מנעו את ההצתות וחילצו משפחות פלסטיניות מבתיהן רק לאחר שהוצתו. 6 מתנחלים נעצרו ושוחררו כעבור יום. השר האוצר סמוטריץ' הצהיר כי "מדינת ישראל צריכה למחוק את חווארה". מנגד – ארגוני שמאל ומרכז ארגנו הפגנות סולידריות ופעולות תמיכה בתושבי חווארה.

      חווארה המשיכה להיות בכותרות בכל החודשים שאחרי: פוגרומים של המתנחלים, פיגועים של פלסטינים וחוזר חלילה, נוכחות מסיבית של הצבא בעיירה, ועוצר דה פקטו של המסחר והחיים במרכז העיר. ב-5.10.23 התרחש פיגוע ירי ללא נפגעים בצומת עינאבוס הסמוך לחווארה, ובעקבותיו הקים ח"כ צבי סוכות במרכז חווארה עוד באותו ערב סוכה, ומאות מתנחלים מגובים בצבא רב חסמו את הכביש הראשי וקיימו בלב העיירה תפילות כל הלילה ולמחרת.  בשבת 7.10.23 החלה מלחמת "חרבות ברזל" בהתקפה של חמאס על יישובי עוטף עזה מול נוכחות דלה של צה"ל. ביקורת רבה ניתכה על הוצאת כוחות צבא מאזור עוטף עזה והצבתם בגדה, ובאזור חווארה והשומרון בפרט, כמגן למתנחלים המשתלטים ומתפרעים. 
       

      ב-12.11.23 נפתח קטע ראשון של כביש עוקף חווארה המיועד לתנועת ישראלים בלבד.  כך יכולים המתנחלים לעקוף הכביש החוצה את מרכז חווארה, שהוא העורק המרכזי לתנועה מאזור שכם לרמאללה ולדרום הגדה. לצורך הקמת הכביש הפקיע המינהל האזרחי 406 דונם של אדמות פרטיות של פלסטינים מהכפרים הסמוכים. המתנחלים כרגע אינם מסתפקים בכך, ודורשים לנסוע גם דרך חווארה עצמה כדי להפגין נוכחות ושליטה.

      (עדכון נובמבר 2023)

      חווארה: הבתים הישנים בשטח סי
      Shoshi Anbar
      May-18-2025
      חווארה: הבתים הישנים בשטח סי
  • כפר יאסוף

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • מעודכן למאי 2019:

      יאסוף (כ-2,500 תושבים) והכפר השכן איסכאכה (1,500) סובלים מאספקת מים נמוכה והזרמה לא רציפה - למרות שהאוכלוסייה הוכפלה ויותר מאז הסכמי אוסלו, 12 קוב שנקבעו ב-1996 מוזרמים לחלופין בין שני הכפרים, קיץ וחורף, ולפעמים אף פחות.  היתרים להשלמת המסיק ניתנים רק לימים אחדים, לעתים קרובות יש חסימות בדרך למטעים והמתנחלים, בעיקר מתפוח, מנסים לגרש את המוסקים. מ-2016 ההתנחלויות הורחבו פי שלוש משטחן המקורי, וההתנכלויות רבות - כולל השחתת מכוניות וריסוס כתובות על המסגד. המתנחלים מכפר תפוח השתלטו על קרקעות השייכות לתושבים ושתלו עצים משלהם, והצבא אינו מאפשר לכפריים להתקרב לחלקות אלה. 

       

  • מחסום דיר בלוט

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    •  

      מחסום פנימי על כביש 446 בכניסה לכפר דיר בלוט וסמוך להתנחלויות לשם, עלֵי זהב ופְדוּאֵל. מאויש חלקית, רכבים נבדקים באופן אקראי.

       

  • מחסום זעתרה (צומת תפוח)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    •  

      מחסום פנימי בלב הגדה, בצומת כביש 60 וכביש 505 (חוצה שומרון), ממזרח להתנחלות תפוח.
      מחסום זה הוא "הגבול" שסימן צה"ל בין צפון הגדה לדרומה, בהתאם למדיניות הבידול בין שני חלקי הגדה שהונהגה מאז דצמבר 2005.  במחסום עוברים כלי רכב והולכי רגל המחליפים רכב בצומת.

      במחסום זעתרה מסלולים נפרדים לישראלים ולפלסטינים. במסלול לישראלים אין בודקים ומסלול לפלסטינים בודקים. התור מתארך ומתקצר חליפות. המחסום, הפתוח 24 שעות ביממה, מאויש חלקית על-ידי הצבא. בדיקת העוברים במחסום נעשית באופן אקראי.

       

      זעתרא (צומת תפוח). שלטים
      Shoshi Anbar
      Sep-27-2023
      זעתרא (צומת תפוח). שלטים
לתרומה