16.00 בכפר א-דיכ, נפגשנו עם רכזת מועדון הנשים, עם בעלה ועם עוד איש צעיר, פ. חבר מועצת הכפר העוסק בענייני חינוך ובריאות. הוא פעיל בכפר וגם שותף עם רל"א במתן סיוע רפואי לכמה מהכפרים באזור.

בשיתוף עם פ. הוחלט להמתין עד תום תקופת הבחינות בבתי הספר, ואז לארגן בכפר קבוצות של סטודנטים ותיכוניסטים הזקוקים לשיפור מיומנויות השפה האנגלית. רק כאלה שממש מעוניינים להשקיע ולהתקדם בתחום.

17.15 דיר בלוט (דליה ודבורקה) פגישה  עם כ. ראש הכפר. לפני למעלה משבוע באו לשם חברותינו בכוונה להתחיל בפעילות עם הנשים, לאחר שסוכם על כך עם הרכזת שבוע קודם לכן. באופן מפתיע הן נידחו על ידי מי שהיציג עצמו כחבר מועצה (אולי חלק ממנגנוני הרשות הפלסטינית?), ואמר שהוא מתנגד לפעילות של הנשים בכפר.

עכשיו, שעה ארוכה ישבנו ודיברנו  על מרפסת ביתו עם כ. ועם כמה מידידיו; על הגדר, על הבניה מסביב ועל הצורך לחיות ביחד…וגם על הנתק שחל בשבוע שעבר בפעילות עם הנשים. אנחנו מצידנו  היצענו שוב לארגן לילדים ולאמהות יום-ים ופעילויות לנשים. הוא אמר שנשמור על קשר. בינתיים לא ברור לנו מה תהיה עמדתו בקשר לאפשרות של שיתוף הפעולה הזה.

מדרום לכפר ראינו את תוואי הגדר הנוספת המתוכננת. לא הצלחנו להבין אם בנייתה כבר אושרה או עדיין לא. כ. הראה לנו שאם תיבנה היא תסגור כמובלעת, על הכפר ועל ראפאת,  מ-3 כיוונים.

בדרך חזרה נסענו דרומה לכיוון בית אריה ורנטיס. הכביש מתפתל בוואדי יפהפה עד מעבר רנטיס/עופרים – מחסום קצה [נראה לנו שהדרך משם ארוכה יותר מאשר הנסיעה במסלול שבו הגענו, דרך כפר אד דיכ].