אורח – ניר  ( מרצה באוניברסיטת בן גוריון)
06:30 – 11:30

תקציר: את המחסום שבמזרח בני נעים, בהצטלבות של כבישים 356 והפנייה להתנחלות בני חבר, הציבו מחדש. המחסום נמצא ישר מתחת לפילבוקס ובחניית הפילבוקס חונה שריונית. על פי טענות הצבא, המחסום נסגר בגלל מטען צד שהושם שם לפני 20 יום על ידי ילדים. הזקן  הפלסטיני שדיברנו איתו טוען שזה לא היה מטען צד אלא מין צעצוע כזה. ובאמת אף אחד לא נפגע. בינתיים המראות הרגילים של "גב אל גב"  והטרדה בלתי פוסקת במרקם החיים של עיירה שמספר תושביה מתקרב ל30.000.

מעבר סנסנה
בעשרים לשבע אין יותר פועלים שמחכים לעבור. עברו 850 פועלים וחלק גדול מהם מחכה בצד  הישראלי להסעות, מגרש החניה מלא מכוניות פלסטיניות ומספר הדוכנים גדל בהרבה, ממש מרכז מסחרי חדש. יש גם פלאפל. הטענה המרכזית – השירותים בצד הפלסטיני מלוכלכים ממש, בצד הישראלי נקיים ממש. שלומי טוען שעדיין לא קיבל אישור להעסיק עובד מהמנהל האזרחי.

החידוש של היום – משפחות האסירים החלו לעבור אתמול דרך מחסום סנסנה, אלו שמבקרות את האסירים בכלא קציעות, כלא באר שבע וכלא רמון. היום היו ארבעה אוטובוסים מחברון ועוד אחד מבית לחם, הם הגיעו בשבע ונראה לנו שעד שמונה ייצאו כולם. לא חיכינו, אבל אנשי הצלב האדום ונהגי האוטובסים הפלסטינים אמרו שממש בסדר המעבר דרך סנסנה, התנאים הרבה יותר טובים מתרקומיה וגם זמן הנסיעה לכלא התקצר.

כביש 60
כל החסימות במקומן, כל הפילבוקסים מאוישים ונוספו עוד בטונדות, את השלט לכיוון דהריה הורידו..
דורה אל פאוור – התנועה זורמת … בצומת הכבשים ג'יפ של גדוד לביא. מעוכב אחד שתעודת הזהות שלו קרועה. די הרבה עוברים ושבים  בדרך מיאטא לחברון. ילדי בית הספר הולכים בצידי הכביש וזה מסוכן. בכל הצמתים תלויים שלטי בד של הימין הקיצוני, הם שבעו מהבוז ומבקשים תרומות לעמותת "חננו" להגנה של האסירים היהודיים.
שיוך חברון – מעט עוברים ושבים, אין צבא. 
המחסום ההומניטארי –  ג'יפ של הנח"ל, אין אנשים, בשלט האדום שמזהיר על הכניסה הורידו את האות A. 

חברון
השוער של קריית ארבע מבקש מאיתנו שנביא לו שמן זית של ערבים, שמן הזית של היהודים לטענתו מעורב במים. אז יש משהו טוב בערבים – אירוני והזוי.

בית המריבה – עכשיו כבר חלפה שנה מאז החל העניין המחפיר הזה. הפלסטינים התרגלו אולי ובבית ממול הורידו את התלתלית שהגנה עליהם. חיילי משמר הגבול הקימו את המחסום שם והם עדיין שם, הפעם אין מעוכבים והחיילים שומרים מלמעלה ולמטה. הבוקר לא היה חייל ליד תחנת האוטובוס למטה, אולי חופשת פורים. החידוש העיקרי הוא שחברת החשמל כבר חיברה להם חשמל – יותר אין גנרטור. זה מרגיז, האופן שבו כל דבר ארעי ובלתי חוקי הופך לקבוע ושוב הפלסטינים נדפקים.  המכולת של באסם סגורה.

גבעת החרסינה –  אין עוברים ושבים חוץ מאשה אחת שהולכת לאיטה בכבדות ונושאת עליה ילדה ובטן של חודש שמיני ….  בחום הזה הלב יוצא אליה …. כאילו כלום, סתם למכונית אין אפשרות להגיע לבית שלה.

ציר המתפללים– בצומת על הכביש הראשי ג'יפ של חיילים. הם יושבים בתוכו, אנחנו הולכות ברגל והמצלמות מצלמות אותנו. המתנחלים  כנראה רואים כי ברגע שיצאנו משם כבר מחכה לנו חיים עם האוטו הכחול והמצלמה ומצלם את בוגדות. בשואה הבאה ידעו את מי לתלות בכיכר העיר: את הבוגדות שעוזרות לערבים. היום הוא עוד היה עדין יחסית, אליו מצטרף עוד אחד במכונית לבנה ומאותו רגע הם פשוט עוקבים אחרינו לכל מקום שאנחנו הולכות. סוף ציר המתפללים עובר שיפוץ על ידי הפלסטינים אולי כדי לשקם את האזור התיירותי ונפתח שם בית מלאכה של כלי חרסינה. תרדו לבקר כשאתן שם,  הם שמחים לכל גילוי הזדהות. 
מחסום בית מרקחת – כל הצעירים נדרשים להוריד את החגורות, ואנחנו רואות שני ילדים  בגיל 14 בערך שמעבירים ופלות ושקיות  גדולות של במבה לאיזו מכולת באזור H2. הילדים כבר עברו לבית הספר  ואנחנו לא רואות את פעילי השלום אלא את אנשי THIP  במכונית המשטרה שלהם. החייל לא נותן להם לעבור לצד השני, הוא לא מסכים, בניגוד לכל הנהלים, לפתוח את השער האפור. אני מקווה שהטמטום שלו לא יהפוך לתקרית בינלאומית.

החייל הנוכחי במחסום הוא נבער וגס רוח ואוסר על השותף שלנו מה-  THIP לדבר איתנו. אנחנו הולכות לבקר את בית הספר לבנים אל איברהמיה, והשרת החביב נותן לנו קפה ומספר שאותו חייל אמר אתמול לילדים בכיתה ב' להצמיד את גופם לקיר ולפשק רגליים ובדק להם את הרגליים … (כך מגדלים מחבלים). כשפעילות השלום מחו על כך הוא רמס את הנייר שהן הראו לו.

מחסומי מערת המכפלה – שוטר  של משמר הגבול מבקש תעודת זהות מנייר. הוא לא מאמין לו שהוא יהודי, אם הוא פלסטיני או ערבי ישראלי אסור לו לעמוד מהצד הזה של המחסום. מעוכב אחד שמשתחרר מהר.

מחסום תל רומיידה – שומם. מחסום תרפ"ט  עוברים במהירות, הפטרול של החיילים – 8 במספר – חוזר מאזור H1  ומרוקן את המחסניות ליד המחסום. אנחנו רואים ילדים מפוחדים במדים – הילדה הפלסטינית רואה המון חיילים ברובים – מציאות מחורבנת ממש.

ליד השער של הקסבה – עוד פטרול של חיילים. ליד כיכר גרוס פלסטיני מחכה לפתיחת השער כדי שהוא יוכל לעבור עם  הטרקטור שלו.  

שגרת הכיבוש המגעילה וחברון תמיד מעיקה עד אין גבול.

כביש 356 
התנועה זורמת, וגם שם הורידו את האות A בשלט. אחד הקונים מספר לנו שפעמיים ביום יש שם מחסום פתע – אנחנו לא ראינו – הוא מתלונן על כך שבכביש הראשי אין שוליים והילדים שהולכים לבית הספר מסתכנים בחייהם. ליד המוצב – המצלמות מצלמות אותנו בפניה לבני נעים – ראו תקציר לעיל.

כביש 317
הקמה כל כך נמוכה שכואב הלב – רק אנחנו על הכביש.

סיפורי חירבאת טוואני

    * חופרים בור מים חדש
    * החלה עונת המרעה – העונה של הריבים הנוראיים בין המתנחלים לבין הפלסטינים, ושוב הפטנט הידוע – המתנחלים נכנסים לשטחים של הפלסטינים עם העדרים שלהם – הפלסטינים מגיעים –  המתנחלים קוראים לצבא – הצבא מכריז שטח צבאי סגור – מהפלסטינים נמנעת הכניסה והם מאוימים על ידי השב"כ, המשטרה והצבא – ובינתיים עדרי המתנחלים אוכלים את מעט התבואה שישנה. זה קורה ביתר שאת בסופי השבוע ובסוף שבוע האחרון – היו מאות מתנחלים באזור – גם בסוסיא וגם שם….. מתי יהיה לזה סוף? נוער הגבעות הזה מטורף לגמרי. מחסום מצודות יהודה – נזלין – שומם  – ורק הבטונדות שהיוו פעם את גדר ההגנה על הכבישים ונמצאות בערמות בחניה מעידות על טמטום הכיבוש הישראלי.