דרום הר חברון, יום ג’ 1.5.12, בוקר
הריסת מבנים לא חוקיים
יש ספר ילדים שקוראים לו "יום ממש נורא, איום וגרוע" – בלי לפרט, עבור שתינו היום לא התחיל טוב, ויש לציין שהוא לא השתפר במשך המשמרת. אחרי נסיעה שגרתית ושקטה לקריית ארבע, במגרש החניה שם ראינו בתדהמה שהמקום שורץ צבא, משטרה ומשאיות ענקיות נושאות טרקטורים ובולדוזרים. מ., נהגנו המנוסה, מיד אמר "הריסה". תהינו אם בכל זאת באו להרוס את מגרון, אך מגרון רחוקה והבנו שאיזה פלסטיני עומד לקבל ביקור מהצבא הכי מוסרי בעולם, ואנחנו דלקנו בעקבות השיירה. ואכן, לא הרחק מקריית ארבע, ליד ההצטלבות בין כביש 60 לכביש 317, ישנו שביל המוביל למשק קטן עם כמה רפתות שבהן מאה פרות – דבר לא נפוץ בגדה המערבית.
כשהגענו למקום נגש אלינו בחביבות השוטר שבשבוע בעבר גבה מאתנו עדויות אודות מתנחלים שפגעו בשדה חיטה של פלסטינים ליד סוסיא (ראו דוח מיום 24.4.12). "יה, איזה תיק תפרנו להם!!" הוא מכריז אחרי לחיצת ידיים. "מבחינתנו אין הבדל – יהודים, מתנחלים, פלסטינים – מי שפוגע ברכוש, דינו עונש!" שאלנו אם תפסו מישהו, וכמובן שהתשובה הייתה לא. לא שאלנו בדבר מישהו שפוגע בנפש… בכל אופן הוא הכריז עלינו כעל 'לא מפריעות' ועל סמך זה נתנו לנו להיכנס לזירת הפשע בעקבות צבא ויחידה מאוחדת של משמר הגבול, לבושה שחורים עם מגני פנים. היו גם המון אנשים לא במדים, אך רשמיים מאוד, כנראה אלה שפינו את הרפתות לפני ההריסה. היו גם אנשי שב"כ מחופשים לפעילי שמאל בחולצות ט' ומצלמות. נתניה ואני כיכבנו אצלם. נתניה צילמה וצילמה (ראו קישור לתמונות למטה) וצפינו במשקפת על המשא ומתן המתנהל ברוח נינוחה בין בעלי המשק והצבא. הבעלים הם שני אחים, בני משפחה מחברון.
בסוף פינו את הפרות למבנה אחד ונתנו לבעלים 10 ימים כדי למצוא לבהמות סידור, השאירו להם את המקררים (אבל לאן יחברו אותם?) והרסו שתי רפתות וכל מיני מבנים אחרים. יש לציין שאין מבנה מגורים במקום. אך הרס זה הרס, אפילו בלי משפחה בוכה בסביבה, וקשה לראות את המעשה וגם את התוצאה – ערימה של גרוטאות.
ניגש אלינו קצין בדרגת סגן אלוף והסביר לנו בנימוס ושכנוע עצמי עמוק שהצבא התייחס לפנים משורת הדין לבעלים, בזה שניתן להם זמן לדאוג לפרות לפני ההריסה הסופית. הוא טען שהמקום מהווה מטרד סביבתי וכי יש פגיעה במי תהום. ולא רק זה, אלא גם שהבעלים גונבים מים וחשמל (הבעלים סיפרו שהם מקבלים חשמל מבני נעים הסמוכה באופן מסודר). נתניה שאלה למה אנשים לא יכולים לבנות על אדמתם והאיש הסביר שהמקום מיועד לחקלאות – אבל פרות זה חקלאות, לא? אך בלי התר הוא אומר שזה אסור, גם ליהודים…שאלנו אבל מה עם מגרון ובית אל שעומדות לקבל הכשר על אף שנבנו בלי היתר על אדמה פרטית לא להם? זה כבר עניין של מדיניות. אני מצידי, הסברתי לו גם כן בשכנוע פנימי עמוק, שמדיניות ההריסות היא המשך של 1948למעשה, והמטרה היא לגרום לפלסטינים לעזוב את אדמותיהם. "את טועה גברת, זה רק עניין של חוק וסדר. גם לי לא נעים לצפות בהריסה, אבל חוק הוא חוק. כמו שאמר לנו סלים מיאטה, שגם הוא הגיע למקום וראה את התג שלנו "נבעך…". אבל קבלנו קומפלימנט אדיר מנהג משאית במקום: "יש לכן יותר ביצים מאשר לצה"ל!". מעניין למה הוא התכוון!
דרום הר חברון
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
יטא היא עיר המחוז של דרום הר חברון.
היא נמצאת באזור סְפר בין האזור הפורה של חברון וסביבתה לבין המדבר של הרי חברון. היא מונה כ-64 אלף תושבים. הכפרים מסביבה מכונים מסאפר יטא (כפרי הבת של יטא). תושביהם מתקיימים מצאן וחקלאות. החקלאות מתאפשרת רק בחלקות קטנות, בעיקר סמוך לערוצי נחלים. רוב האזור סלעי וטרשי.מראשית שנות השמונים הוקמו על האדמה החקלאית בדרום הר חברון, אשר עובדה בידי הפלסטינים, מספר התנחלויות ומאחזים: כרמל, מעון, סוסיה, מצדות יהודה, עתניאל ועוד היד נטויה. מאז הוקמו ההתנחלויות ושטחיהם החקלאיים צומצו, סובלים התושבים בדרום הר חברון מהתנכלויות מצד המתנחלים, ובמקביל נמשכים נסיונות גירוש והריסות בתים במקביל למניעת מים וחשמל. הצבא והמשטרה נמנעים מלהתערב בדרך כלל באירועים אלימים ואינם ממצים חקירה הנדרשת לאכיפת החוק על המתנחלים הפורעים. ההתנכלויות בדרום הר חברון כוללות תקיפה ונסיון לשרוף אוהלי מגורים, שיסוי בכלבים, פגיעה בעדרים ומניעת גישה לשדות מרעה.
המחסומים בדרום הר חברון מרוכזים בכבישים המרכזיים 317 ו -60. ברובם לא ניכרת נוכחות צבאית, אך מערך מבוזר של מגדלי שמירה מאוישים מנטר את הכפרים הפלסטיניים ואת דרכי הגישה להתנחלויות. חסימות מסוגים שונים מוצבות בהתאם לצורכי המתנחלים והצבא. מדובר בעיקר בצומת זיף, מעבר דורא-אלפוואר וצומת הכבשים בכניסה הדרומית לחברון.
עודכן אפריל 2021, מיכל צ'
Muhammad D.May-13-2025סוסיא - אצל אחמד וחלימה נוואג'עה
-