החניה במחסום מיתר היתה מלאה. כבר זמן רב לא ראיתי כל כך הרבה מכוניות בצד הפלסטיני.

יצאנו  לחורסה דרך רמאדין. בצומת, דוכנים של מלפפונים ״בלדי״ שריחם מגיע למכונית. כמובן שבצומת נמצאת עמדת שמירה שהיתה נטושה כשעברנו.

נסענו לכיוון אשכולות וקשה שלא להתפעל מהנוף, למרות או בזכות המחצבה. הדרך עוברת בין חנויות ומוסכים והרבה משתלות צבעוניות ולהפתעתי, רוב החנויות היו פתוחות והיתה תנועה בכביש למרות הרמדאן. משום מה נראה לי כי עיקר התעשיה ןהמסחר בדרום הר חברון  מתמקדת במכוניות לגריטה.

פנינו לכביש 354  דרך בית אל-רוש ובאזור הכפר סיק הרשות הפלסטינית סוללת דרכים חדשות. המשכנו עד צומת בית  עווא ושם פנינו אל כביש 3265 שמוביל לנגוהות. כמובן שבצומת ניצב לו פילבוקס. על הרכס משמאלנו ניצבת נגוהות ב׳, גבעת הבוסתן , מאחז לא חוקי שב-2003 הוצא לו צו הריסה. בינתיים המקום מלבלב ופורח ועומד על תילו. לא הצלחתי לברר מה מעמדו של הישוב כיום. הכרמים נשתלו באדמות פרטיות של פלסטינים. בהמשך הדרך נמצאת חוות צאן נגוהות, אולי נגוהות ג׳, שלפי האתר ״כרם נבות״, המתנחלים משתלטים לפלסטינים על שטחי מרעה.

המשכנו לחורסה. הפילבוקס שנבנה בלב חורסה שבשטח A ותפקידו להגן על מתנחלי נגוהות שנוהגים לעבור בדרך הזו כדי לקצר את הדרך לחברון. פגשנו את תאופיק ושאלנו אותו מה קורה עכשיו בחורסה. יש פלוגה חדשה שתפסה את הפילבוקס ולא כולם מתנהגים יפה. לאזור הפילבוקס הוסיפו מגננות נוספות – בלוקים של בטון – כי לפעמים ילדים זורקים אבנים על החיילים. לשאלתי מה קורה עם בתי הספר הוא סיפר כי הלימודים מתקיימים אבל בקבוצות קטנות יותר (קפסולות במקומותינו) ויום כן יום לא. כשלא הלכו לבית הספר הילדים למדו בזום.

בעית המים בשטחים הכבושים מאד מטרידה אותי. לשאלתי, הוא סיפר כי מחלקים מים לפי שכונות. כל שכונה מקבלת מים יום בשבוע ולכל בית יש באר שממנה שואבים את המים למכל על הגג ומשם מגיעים לברזים בבית. המים לחורסה מגיעים מאזור גוש עציון למגדל המים.

מחיר המים נע בין חמישה לעשרה שקלים לקוב והוא עולה אם צריכת המים גבוהה. בחורף הם אוגרים את מי הגשם. אין תשתיות ביוב בחורסה וקיימים בורות ספיגה. פתיחת הדיוואן תלויה בתאום מראש, אבל כשמhשהו נפטר קשה לתאם מראש. תאופיק אומר כי הצבא לא רוצה שהתושבים יבקשו לפתוח את הדיוואן אלא רק רוצה לדעת שהדיוואן נפתח ולדעתו של תאופיק יש הבדל. לדברי תאופיק המצב הכלכלי ורמת החיים ״על הפנים״ ולאנשים אין כסף. בקשר לקורונה, נפתח בית חולים חדש בדורא והבדיקות לקורונה נעשות שם והתחילו לחסן את האוכלוסיה המבוגרת.

בגלל תאונות דרכים מרובות בצומת שמתחת לדיוואן, הרשות החליטה לעשות מעגל תנועה אבל העבודות נתקעו באמצע מחוסר תקציב. 

חזרנו לכביש 60 וקצת לפני הצומת נבנה מרכז חירום אזורי. האם יש סיכוי שיהפוך להתנחלות חדשה?

בדרך חזרה למחסום מיתר לא נתקלנו במחסומים או בצבא.

רק הביוב במחסום מיתר ממשיך לתת ריחו.