8:00– 11:00. 

מטרת המשמרת: ביקור בגן של אמל (צומת זיף), ובגן באום-אל-ח’יר (זצ”ל).

הגענו ישירות לגן של אמל בצומת זיף. בגן שתי כיתות לפי גילים: גילאי 4 ו-.5. מלבד אמל נוכחות עוד שתי גננות. הילדים יושבים סביב שולחנות, במבנה “חית”. כותבים במחברות. יצאנו לשוחח עם אמל – אישה מרשימה, שיזמה והקימה את הגן. הילדים משלמים סכום קטן לחודש (כ-50 ₪), למעט אלו שמצבם הכלכלי לא מאפשר. מביאים אוכל מהבית — למעט אלו שמצבם הכלכלי לא מאפשר, ואז אמל מספקת להם. יש לאמל תוכנית יומית, הכוללת פעילות בחצר, התעמלות, שעורי כתיבה וחשבון, ומשחקים. הילדים נמצאים בגן בין 7:00 ל-12:00. מרשים מאוד. יש הרבה חוסרים בגן, ואמל מבקשת עזרה: מכונת צילום, צבע לקירות, ציוד לפעילות בגן. יש גם צורך בסככה או גגון ביציאה מהגן. בחורף זו ממש בעיה, ויש גם הצפות של החצר בגלל בעיות ניקוז. ארגון World Vision סיפק מיתקנים לחצר, וגם ריצוף. יעל א. שלנו הביאה כבר הרבה משחקים, וגם רשת הצללה מעל לחצר המיתקנים. אמל דאגה בעצמה להתקין את הרשת. אנו מסכמים על פעילות בעוד כשבועיים. אנחנו נביא ציוד לפעילות. נפרדנו בהרגשה טובה מאוד.

המשכנו לאום-אל-ח’יר. ידענו שהיו הריסות. ידענו גם שיש בעיות עם המבנה הקודם של גן הילדים (שייך למוכתר של חאשם-אל-דארג’), ושהשנה הגן לא יפעל במבנה הישן. קיבלו את פנינו דלל ואח’לאס (עם התינוקת שלה, ששמה “מירה”), הגננות של הגן באום-אל-חיר. הגן הוא במעמד זצ”ל כי…. המבנה שבו היה מיועד להתקיים הוא המרכז שנבנה לאחרונה. המבנה נהרס לפני שבוע.

היו הריסות בשני שלבים, מיד אחרי הביקור של שרת המשפטים בהתנחלות כרמל (אום-אל-ח’יר יושבת על הגדר של כרמל, והמתנחלים לא אוהבים את זה). ההריסות מתבצעות מוקדם בבוקר, לפני 6:00. הרסו שני מבנים קשיחים שעומדים כבר הרבה שנים, וכן עוד מספר קרוונים באזורים שונים. במקום המבנים הקשיחים שנהרסו עומד עכשיו אוהל, שבו מתגוררים התושבים. האוהל הוא גם לא חוקי, כי אסור לבנות במקום מבנים שנהרסו בידי השילטון.

דלל ואח’לאס מספרות בשקט על ההריסות, בשליטה עצמית מדהימה. אחר כך מצטרף גם ע’ למזלו – לא הרסו את הבית שלו. ע’ נוסע בשבוע הבא לחו”ל, לתערוכה של עבודות האומנות שלו, ולקונגרס האמריקאי, בכדי לעורר את דעת הקהל למצב של תושבי אום-אל-חיר: כולם “פורעי חוק” – כי אין תוכנית מתאר, והרצון של כל הסובבים – תושבי כרמל, עמותת רגבים, מתאם הפעולות בשטחים – הוא לראות את כולם “מתחפפים” מהאזור. במרחק קטן מאוד, עולים כפורחים המאחזים “אביגיל” ועשהאל”. גם הם “לא חוקיים”, אבל בדרך פלא שם אין הריסות. אז אולי זהו פשוט טיהור אתני?  

סיכום תוצאות ההריסות מבחינת גן הילדים: 40 ילדים אינם הולכים לגן. נשארים בבית, כי אין גן – נהרס בידי הצבא. צריך להזכיר: מדובר בשטח C, שבאחריות ישראל. אז בכפרים של דרום הר חברון אין חינוך לפני גיל בית ספר. הגן באום-אל-חיר מופעל מכספי תרומות, על ידי גורמים וארגונים לא רשמיים, והתקיים בקושי רב.

ואנחנו – התביישנו, התביישנו, התביישנו במדינה שלנו!