חברון ודרום הר חברון, יום שלישי 6.12.05, בוקרצופות: נורית ש’ – חגית ב’ (מדווחת )06:30- 11:30כביש 60 ערפל נוראי שלא רואים ממטר – יום אחרי הפיגוע בנתניה סנסנה – סגר מוחלט ואין עוברים ושבים – עובדים פלסטינים עובדים בהקמת הגדר . הכביש של הגדר כבר סלול וגם המעקה – עכשיו עומדים לפני השמת גדר התיל. דורה אל פאוור –- התנועה עוברת מ בחציית כביש 60 . הפילבוקס מאויש . צומת הכבשים – אין צבא, תנועת הולכי רגל מצד אחד לצד שני של הכביש בשיטה – ממונית למונית . שיוך חברון (בית ספר לבנות ) אין צבא, תנועת הולכי רגל מצד אחד לצד שני של הכביש בשיטה –ממונית למונית . חלחול מזרח – הפילבוקס מאויש- התנועה עוברת .המחסום ההומניטארי – שומם – השער סגור – הפילבוקס מאויש – כראמה – חסומה לחלוטין – דהריה חסומה – סמוע-חסומה – כביש 60 בקטע הזה כביש אפרטהייד מוחלט למעט מספר קטן מאוד של מוניות . במלחמה שמתנהלת בין הבולדוזרים לבין הניסיונות של הפלסטינים לפנות לעצמם דרכים – הבולדוזר מנצח בענק . מעט מאוד תנועה על הכביש באופן כללי ובצידי הדרכים רואים כלי רכב צבאיים.חברוןהמעבר דרך השער של קריית ארבע עובר חלק, השומר ביקש תעודות זהות – נתנו ועברנו –בדרך בקריית ארבע שלטים ענקיים שקוראים להתארגן למאבק כנגד פינוי שכונת “שלהבת ” 12 המשפחות שחיות בתוך השוק הסיטונאי. הגענו בשעה שבע וחצי למחסום בית מרקחת – במקום כבר ההפגנה היומית שעורכות תלמידות בית הספר לבנות ” אל אבריהמה ” . ראוי לציין שילדות אלו יכולות להגיע לבית הספר בדרכים אחרות ואינן חייבות לבוא לבית הספר דרך המחסום – המנהלות והמורות של בית הספר מעודדות את הילדות להפגין כנגד הכיבוש והמחסומים – נראה לי שלהשתמש בילדות כאלה קטנות כחלק מן המאבק – אינו ראוי לכל אחד מהצדדים. בסביבות המחסום נמצאים המשקיפים הבין לאומיים – אנשי TIHP. פעילי השלום – איש זקן חביב ועוד אישה המצלמת על הגג . ואנשי הסוכנויות הזרות – הצלמים הפלסטינים. . החיילים מתנהגים באיפוק בלתי רגיל להתגרויות של הילדות הקטנות בנות השש והשבע. . בזמן ההפגנה לא נעצרת תנועת הפלסטינים המבוגרים שעוברים דרך המחסום ללא בדיקה נוספת וחלקם מתלוננים באוזנינו על יחס גרוע של החיילים לאחר ההפגנה – החיילים אינם יכולים להתרגז על ילדות קטנות ומאבדים לכן את הסבלנות לאלו שעוברים אחר כך. הם מביעים באוזננו תרעומת על ההפגנה היומית הזאת . בשיחה טלפונית בעת כתיבת הדו”ח הזה עם מוסא אבו אשאש מ”בצלם”– הוא מאשר באוזני שאכן נכון שיותר ויותר אזרחים פלסטינים מאבדים את סבלנותם לסוג כזה של הפגנות. המצב נורא בחברון והייאוש ענקי , הרחובות הנטושים, החיילים בכל פניה וילדות בצל רובים – זה באמת נורא. אבל עם הפגנת הילדות זה פשוט מוגזם ולא עוזר לשום דבר. . בשמונה בדיוק – כמו על פי כללי משחק ידועים מראש – הילדות מתפנות והולכות לבית הספר בדרכים אחרות. המעבר של התלמידים בנים לבית הספר בדיוק דרך אותו מחסום מתנהל בריצה וללא בדיקת הבנים הקטנים. והבנים מוכרחים לעבור דרך המחסום על מנת להגיע לבית ספרם. פטרול של שמונה חיילים מתארגן לעבור במשמרת הרגילה שנעשית ארבע או חמש פעמים ביום שמונה חיילים עם רובים מסתובבים בתוך אזור H 2 . – וזה מראה נורא. מחסום תל רומידה -מאורעות תרפ”ט לשם הגענו אחרי שהילדות עברו – והן עלו בדרך הרגילה – באמת הורידו את התלתלית – אבל אסור להם ללכת דרך המדרגות הטובות – (עניין של 60 מטר ) כי המדרגות הרגילות נמצאות מול בית הדסה – בבית הדסה יש מעון יום של המתנחלים – והצבא טוען שאסור להם על מנת למנוע חיכוך בין האוכלסיות – וידוע כבר איזה אוכלוסייה מועדפת… עלינו לתל רומיידה למעלה – המחסום שומם ואין תנועת פלסטינים כמעט – אולי שעת הבוקר המוקדמת – פגשנו רק שלושה – שאמרו לנו שלמעט השבת של פרשת “חיי שרה ” שקט שם לאחרונה – אבל החיים באופן כללי בלתי נסבלים. מחסום הקסבה – עברנו את השער האפור – – החיילים לא עכבו אף אחד – השוק מתחיל להתעורר. מול בית הדסה חונים כרגיל האמבולנסים ” הכתומים” עם דגלי לא נשכח ולא נסלח – זכר להתנתקות ששייכים לרובע היהודי – הם כמובן לא ייקחו פלסטיני חולה משכונת תל רומיידה – ולאמבולנסים פלסטינים לא נותנים לעבור בכביש האפרטהייד הזה . מחסומי מערת המכפלה – שומם – חיילי משמר הגבול כמעט מתנמנמים – פלסטיני אחד עולה להתפלל. התמונה הכללית זוועתית – צריך להסתלק משם ומיד – איזה מחיר גבוה משלמת אוכלוסייה בת 170.000 תושבים בשביל 500 מתנחלים . ביקור בכפר דיר ראזה הכפר נמצא על כביש 60 דרומית לצומת דורה אל פאוור – בין הצומת לכפר כראמה – בתי הכפר נמצאים משני עבריו של כביש 60. הכפר מונה 350 משפחות. נ’ – תושב הכפר הוא חבר של נורית שלנו -. היינו בבית הספר – כיתות קטנות ושקט מוחלט שורר בעת הלימוד. המנהל מציג אותנו בפני התלמידים כרודפות שלום – הם עוד לא ראו יהודים מהסוג שלנו אלה רק יהודים חיילים. בשיחה עם אנשי הכפר אנחנו עולות על בעיות מרכזיות המנהל האזרחי אינו מאשר את הרחבת בניין בית הספר בגלל אי הסכמה של חלק מחמולת הכפר לבנייה מנועי שב” כ – הבעיה הרגילה (נתנו להם את הטפסים שהוציאה האגודה לזכויות האזרח ) – מחלקם נמנעה קבלת הכרטיס המגנטי בגלל הפעלת לחץ גדול של השב”כ שהם יהיו משתפ”ים . לחלקם קרובי משפחה שנעצרו בגלל השתייכותם לג’יהאד האיסלמי – מה שמחריף את הבעיה לקבלת כרטיס מגנטי . יש להם טענות גם לגבי המשטרה הפלסטינית שלא עוצרת את אותם פעילים של הג’האד האיסלמי בגלל פחד המשטרה הפלסטינית ממה יגידו ברחוב הפלסטיני וזה עוד יותר ” דופק ” את האזרחים הרגילים. היתרי עבודה בדרך כלל הם נמנעים מלבוא במשא ומתן עם המת”ק הפלסטיני וטוענים שיש שם שחיתויות רבות , יותר קל להם לטענתם ללכת ישירות למת”ק הישראלי. הגעת התלמידים של בית הספר התיכוון לבית ספרם בדורה -. היום הילדים חוצים את כביש 60 והולכים ברגל שלושה ק’מ עד למונית קרובה שלוקחת אותם לבית הספר. כל זה בגלל שאסורה נסיעת מוניות על קטע זה של הכביש . בעלי המוניות מהכפר מסכימים לקחת את הילדים לבית הספר וחזרה ממנו במידה ויהיו להם אישורים. – זאת הבעייה היחידה שאנחנו אולי יכולות לעשות משהו וננסה . זהו – שגרת כיבוש רגילה – ושגרת פיגועים – ומתי יהיה לזה סוף ואיך…..?