דרום הר חברון, יום שלישי 1.3.05, בוקר צופות : לאה י, חגית ב’ (מדווחת עברית ) צפרירה א’ (מדווחת אנגלית )0645 – 0945 שגרת הכיבוש הרגילה נמשכת – רק הירוק היפה בעיניים מעציב אותה עוד יותר . מחסום סנסנה – בודקים כמה פלסטינים הבאים לעבודה בישראל ללא בעיות מיוחדות – יש להם אישורים.כביש 60 – על יד היציאה המאולתרת מסמוע הגביהו את גדר ההפרדה. מוניות מחכות משני צידי הדרך של גדר ההפרדה דהריה – המחסום הצהוב פתוח. לעומת זה בלוקים חדשים וגדולים מבטון מוצבים כמחסום – מוניות משני הצדדים .לאורך הדרך הרבה ילדים הולכים לביה”ס בשולי הדרך וכמה מורים וחמורים. מעט מאוד כלי רכב בכלל ומעט מאוד כלי רכב צבאיים.דורה -אל פאוור – במחסום הנייד שבודק את המוניות והמכוניות שעוברות וחוצות את כביש 60 נמצאים שלושה חיילים . החיילים מפחדים שהולכי הרגל יעברו לידם ולכן כל פעם שעוברים הולכי רגל הם מרחיקים אותם מהם: לכו משם. כך נערה יפה עם נעלי עקב דקיקות צריכה לדלג מעל הערמות ולא ללכת בדרך. כששאלנו את החיל למה, לתשובה היו שני חלקים : 1. אני לא יכול לבדוק נשים. 2. היא יכולה לדקור אותי. וכך נוצר הגיון הכיבוש: קודם שמים סתם מחסום באמצע החיים של הפלסטינים רק כדי להגן על המתנחלים בסביבה (בית חגי) ואחר כך כדי שהחיילים יוכלו להגן על עצמם. לוקחים עוד שטח וכך ילדים בכיתה א’ בדרכם לביה”ס רואים חיל עם רובה (שלא היה ב90 מעלות הפעם אלא מופנה כלפי הקרקע) וחווים את החופש ואת הכיבוש. צומת הכבשים תנועה של הולכי רגל ללא רכב צבאי שיוך -שעיר שוב סכנת הנפשות בחציית כביש 60. אם היה מדובר ביישוב יהודי אני בטוחה שהיה כבר גשר.חלחול מזרח – הורידו את הדגל הענק מהפילבוקס – התנועה זורמת – אין כלי רכב צבאיים צומת כביש 60 כביש 35 – המחסום ההומנטרי שומם , החיילים בפילבוקס כרגיל. כביש 35 כביש “אפרטהייד” מושלם: כל הכניסות לחברון חסומות בסוללות של פסולת בניה גבוהות מהרגיל והבולדוזר שוב עבד . הפניה לגשר חלול סגורה כרגיל . עידנא ותרקומיא – השער הצהוב בכניסה לעידנא הוסר. השער בכניסה לתרקומיא (הכפר ) פתוח.הפניה הדרומית לבני נעים – הוגבהה הסוללה מאוד מול קריית ארבע מבצעים עבודות בצינור המים (כנראה). חיילים מאבטחים את העבודה.כביש 356 הפניה למקום בו תחמו את האדמות סגורה בסוללות עפר, אולי כדי שעיניים זרות לא יוכלו לראות את הקורה שם. אני מניחה שרכב הביטחון של קריית ארבע יכול לעבור (יש להם רכב שטח )צומת זיף – השער הצהוב ליאטה פתוח .ליד הבתים שמצד צפון של הכביש גידר בעל אדמות מחברון שטח גדול ויש בו שני שערים שצבועים בכחול. חשבנו שזו אולי עבודה של המתנחלים וביררנו (הייתה שם מסגריה גדולה שהצבא הרס מפחד שיוצרים שם כלי נשק). השדה המגודר מלא בכלניות פורחות. כביש 317 :חירבאת טוואני – לא התעכבנו , המעבר הישיר ליאטה עדיין חסום. מאחז מצפה יאיר הסתקרנו ועלינו לראות. כביש אספלט סלול, צינור מים, חממות למטה, שבע משפחות, ארבעה חיילים שומרים מהיחידה לאבטחת יישובים, מיכל לסילוק זבל של המועצה האזורית דרום הר חברון, חשמל, שלט נטוש ובו כתוב “חוות מגן דוד” ונפש חיה לא מסתובבת. על שתי גבעות מסביב עוד מאחזים. כל זה כדי לשלוט על מרחב המחיה של תושבי המערוות ולהציק להם להגיע אל אדמותיהם. הנוף עוצר נשימה . סוסיא תושבי המערות חזרו לביתם – 200 איש על פי תשובת הפרקליטות לבג”צ ביום שישי האחרון. גם שם פורחות הכלניות .מחסום הפניה לערד – רק החיילים בלי אף נפש חיה בהסביבה. מחסום הפניה ללבנה – ממש בסיס צבאי והבולדוזר נח שם. אבל הוא עשה עבודה טובה בימי ראשון ושני. לאורך כל שולי כביש 317 ערמות חדשות וגבוהות על מנת להבטיח שאנשים לא יגיעו לשדותיהם ולא לכביש. איך מבחינים בערמות חדשות ? פשוט, עליהן עוד לא הספיקו לצמוח עשבים. זהו סוף – והאם יהיה לזה סוף ?