דרום הר חברון , יום שני 2.5.05, בוקר צופות חגית ב’ (מדווחת עברית יעלה ל’ (מדווחת אנגלית )יצאנו ב0745 חזרנו ב0930 כביש 60 – מחסום סנסנה – מעבר חופשי טרנזיטים מחכים לפועלים לבוא לעבוד בישראל .סמוע – הכניסה הראשית סגורה מוניות מגיעות מהקצה הדרומי ומביאות נוסעים , קצת אחרי סמוע – חסימת פתע של ג’יפ של חיילים שלא הכרנו קודם בגזרה – המתערבים. עצרו את שתי המוניות – כנראה שסתם כי לא לקחו תעודות ולא שום דבר וישר נתנו להם לנסוע .גם נתנו לעבור לטרקטור שבקושי רב עבר את החסימות רק לאחר שנוסעיו ירדו מן העגלה והסירו אבנים מן הדרך (יש לנו רושם שהדבר נעשה כך רק מפני שהיינו שם)דהריה – השער פתוח – האבנים הגדולות חוסמות את הכביש .דורה -אל פאוור – התנועה חוצה כרגיל את כביש 60 – מיכליות המים עומסות מים מן הצינור – הפילבוקס מאויש והמוני ילדים הולכים בדרכם לבית הספר. את הדרכים שאינם ממש על הכביש חסמו בתלוליות עפר יותר גבוהות – למה להקל כשאפשר לא ? צומת הכבשים – ושוב חסמו בתלוליות עפר חדשות את המעבר להולכי רגל כדי להקשות את ההליכה ,כדי שחציית הכביש תהיה יותר קשה ופחות סימפטית – אין רכבים צבאיים ולא מובן למה לא נותנים למוניות לעבור כמו בצומת דורה – אל פאוור צומת שיוך שעיר – ביה”ס לבנות – תנועה מאוד הומה של תלמידות בדרכן לביה”ס ושוב סכנת הנפשות בחציית הכביש . הבנים כנראה עברו לפני שהגענו. את ערמת העפר שהקשתה על הולכי הרגל מכיוון שעיר – הורידו וההליכה ברגל קצת יותר קלה . אנחנו רואות אמבולנס פלסטיני שמגיע לצומת וזוג קשישים עולה אליו בדרכו לבית החולים בבית ג’אלה – נהג האמבולנס מספר לנו שהוא אינו יכול להגיע עד לבית של זוג הקשישים והם הלכו יותר מק’מ על מנת להגיע לאמבולנס – – שגרת הכיבוש – כבר אמרנו? ונהג האמבולנס אמר לנו ” אתן כבר יודעות כמה החיים שלנו קשים.”.צומת חלחול מזרח – התנועה זורמת – הפילבוקס מאויש . כביש 35המחסום ההומנטירי – אין חיל במחסום – השער לחברון סגור – הפילבוקס מאויש גשר חלחול – חברון – התנועה זורמת – השער מכביש 35 – סגור כרגיל . כביש 317 צומת זיף – השער פתוח באופן כללי הרבה יותר מוניות פלסטיניות ומכוניות עם לוחות רישוי פלסטיניות על כבישים 35 ו60 ו317. משני צידי הדרך משפחות קוצרות עם מגל את התבואה – והאדמה מתחת לכרמים הגזומים כל כך יפה – חרושה על ידי חמורים. מחסום קונגו – הפנייה לערד – 20 מעוכבים כולם אנשים בין גילאים 19- ל40 (הערכה שלי)שני טרנזיטים וטנדר אחד – כולם שרועים על הסלעים ליד המחסום .מה שהבנו מהסיפור הוא זה – הם נמצאים שם מהשעה 0400 בבוקר (על זה יש הסכמה בינם לבין הצבא ) התעודות נלקחו מהם על ידי ג’יפ צבאי קצת לפני היציאה לישראל , התעודות נלקחו מהם לבדיקה והם הוחזרו לחכות במחסום. החיילים מצאו שלוחות הרישוי שלהם מזויפות – נתנו להם ברגים והם הורידו את לוחות הרישוי התחלנו בסדרת טלפונים – מוקד החירום של המנהל האזרחי – מבצעים חטיבת יהודה – האדי ממתק חברון. – בעקבות השיחות הטלפוניות הגיע מ”פ הפלוגה מהמחסום בפניה לשני ולבנה ולקח אותם לבסיס הצבאי על מנת שיחכו שם ויוכלו לשתות משהו ולאכול. על פי דברי המפ ג’ – את החברה האלה הם מכירים , הם נעצרו בניסיון להגיע לעבוד בישראל בלי אישורים. הם נתפסו לא בתוך גבולות ישראל ואולי אם נצליח לא יירשם להם הדבר והם יצליחו לקבל אישור עבודה. עניין בדיקת התעודות לוקח זמן – ולכן הם היו שם ארבע שעות . לפי דברי הפלסטינים הרשות הפלסטינית במסגרת מלחמתה בתאונות הדרכים ובגניבות הרכב אינה מאפשרת לעשות העברת בעלות לרכבים שנקנו בישראל אבל הם מכוניות שנוצרו לפני שנת 2000. סיפור זה אושר גם על ידי האדי מהמנהל האזרחי – לכן הפלסטינים משתמשים בלוחות רישוי מזויפות בתקווה שיהיה להם מזל והם יסתדרו.. המשטרה יחד עם הצבא מפעילים יד קשה במיוחד בגלל מלחמתם בגניבות הרכב. שמונה עשרה מעוכבים תמימים בגלל אולי אשמה של שני נהגים .בכל מקרה הרגע כשאני כותבת את הדו”ח קיבלתי טלפון מאחד מהמעוכבים שבמחסום השני נתנו להם לאכול ולשתות והם שוחררו לבתיהם לפני שלושת רבע שעה . עכשיו 11:45. – אני לא יודעת מה היה קורה להם לולא עברנו שם.