כשהיהודים מתהוללים הפלסטינים סגורים בבתים

הכפר עווארתא
ההילולות מתרחשות סביב המקומות הקדושים ליהודים באזור הכפר: קבר אלעזר בן אהרן הכהן, קבר איתמר בן אהרן הכהן, מערת שבעים הזקנים. המקומיים מדווחים שבשעה 22:00 מגיע הצבא ומטיל עוצר על הכפר, אין יוצא ואין בא. גם אם לעיתים מודיעים כשבוע מראש אין בכך משום הקלה על חיי התושבים. החל מהשעה 23:00 מגיע המון רב של מתנחלים, ב 7-8 אוטובוסים מלאים. רחובות עווארתא המוליכים למקאמים מתמלאים בצעקות, מחיאות כפיים וריקודים. התושבים מסתגרים בבתיהם בכפייה, שנתם מופרת וחייהם מופקעים משליטתם. כך, למשך 6 שעות הלילה.

המתנחלים הבאים להשתטח על הקברים פיתחו גם תחביב “ניפוץ מצבות” , המבזה  את קברי המוסלמים, הקבורים בבתי הקברות שליד המקאמים. בזמנו סיפרו, שאיש מאיתמר היה נכנס לחנויות הכפר ונוהג בהן כבתוך שלו. כרגע שקט ואנשי איתמר אינם נכנסים לכפר, אך מציקים לחקלאים העובדים בחלקות הסמוכות אליהם.

מעבר לכך נמשכות הבעיות הרגילות של אבטלה. מ’ ובן דודו מבקשים להסיר מניעה (של כניסה לישראל) ולמצוא להם קבלן שיעסיק אותם. הדרכים בכפר משובשות אם כי נעשית עבודה בכבישים שראש המועצה בעצמו מפקח עליהן.

הכפר בורין
מתנחלים מהתנחלות הר ברכה ושלוחותיה (מאחז סנה יעקב) יורדים בטרקטורונים ובאופנועים ומתנכלים לבית הנמצא בדרכם, במקום המבודד מיתר בתי הכפר (ראו מפה). בבית נהג לגור בנם של הזקנים שגרים בו היום ומשפחתו, אך הם עברו מפחד מפני המתנחלים למקום אחר.  ההורים עברו לגור במקומו, ועתה חוששת הזקנה שנכדיה לא יבקרו מפחד המתנחלים, ואינה יכולה לארח אותם בביתה. בני הבית עדיין זוכרים שלפני כארבע שנים התגוררה שם משפחה עם תינוק. המתנחלים זרקו אל תוך חדר השינה סמרטוט בוער או משהו אחר שגרם למיטת התינוק להתלקח. ההורים שהיו ערים תפשו את התינוק וברחו מהבית. בתם של הזקנים הראתה לנו שקית של תרמילים של רימוני עשן וגז מדמיע שנזרקו על הבית ולתוכו, ונאספו על ידה לעדות.

המשפחה מבקשת מהרשות מזה זמן, שיבנו גדר סביב הבית להגנה על דייריו, אך הפניות לרשות לא העלו בינתיים דבר.

אתמול עלתה ילדה כבת 12, הסובלת מפיגור, במעלה הגבעה המוביל למאחז. אנשי הכפר יצאו לחפש אותה אך המתנחלים ירדו לקראתם ומנעו מהם לעלות. עד שהגיע הצבא והוסבר לחיילים במה מדובר ורק אז ניתן היה למצוא אותה ולהשיבה לביתה.

הטרקטורונים והאופנוענים יורדים כמעט מדי יום ומסתובבים בסמטאות הכפר. הילדים פוחדים ובורחים מפניהם.

ד’ תושבת הכפר התלוננה שגם בימים בהם היא רשאית לצאת למסיק (שלושה ימים מתוך השבועיים הנחוצים), גם אז עוצרים אותה הצבא והמתנחלים  ואינם מאפשרים לה להיכנס לכרם הזיתים, למרות האישור. השנה, כתוצאה מיבול זיתים דל וההפרעות למסיק , נאלצה המשפחה לקנות שמן, דבר שלא היה כמותו בשנים קודמות.