צופות ומדווחות: מיכל צדיק (צופה מדווחת ומצלמת) עם מוחמד
נסענו לשעב אל-בוטום למשפחת יצחק ג’בארין.
בדרך, אחרי מחסום מיתר, מזהה מוחמד אדם שמאותת בזהירות כמבקש טרמפ. בירור קצר מוודא שהוא איננו שב”ח, אלא אדם שחזר מביקור בביה”ח ורוצה להגיע הביתה. בדרך כלל, ביקור בביה”ח וחזרה הביתה איננו ענין שצריך לדווח עליו. אבל כאן שום דבר לא שגרתי.
והאדם שחי על יד פוואר, בימים כתיקונם, ובמדינה מתוקנת, היה נוסע בכביש 60 הצמוד ליישובו בתחבורה ציבורית לביה”ח אוגוסטה ויקטוריה בירושלים. אבל כל הדרך מחסומים ותחבורה ציבורית לפלסטיני שחי תחת שלטון ישראלי, אין.
אז יצא ב-3 לפנות בוקר ונסע בטרמפים ובאוטובוס לירושלים. ב-6 בבוקר הגיע לאחיו שחולה בסרטן סופני. טיפל בו שעתיים ויצא לדרך הביתה. איך? עלה ב-8.00 על אוטובוס לבאר שבע, מבאר שבע באוטובוס הנוסע ליישובי דרום הר חברון. הגיע למחסום ואז, כשעבר, עצרנו לו ב-11.00 כדי שיסע הביתה ליישובו הקטן ריחייה , הנמצא למרגלות בית חגי מול קילקיס.
האח במצב אנוש, סיעודי לגמרי, אבל רק הוא קיבל אישור לבקרו .לא אשתו ולא הוריו. יש לו אישור ל-3 חודשים וכך יאלץ לעשות כל יום.
למי שמתקשה להבין את הקפנדריה, דמו בנפשכם שאתן גרות במרחק 40 דקות מביה”ח, נאמר בתלאביב, וצריכות לסעוד חולה בשיבא. אז נוסעות לחדרה ורק משם לביה”ח . למה? ככה.
הבוקר היה לו מזל. הגיע “מהר” הביתה. המשכנו.
בצומת דורא אל פוואר סגורות הכניסות משני הצדדים. אנשים, זקנים וטף מכתתים רגלים בדרכים עוקפות כדי להגיע משם לשם. הכניסה לחברון שלמרגלות בית חגי ממשיכה להיות סגורה מאז ה-7.10.
בבית חגי, אשר על הגבעה, בבודקה יש חייל.
בצומת הכבשים סגורה גם הכניסה לחברון וגם מימין, בדרך לריחייה. פנינו ימינה בצומת לכביש 317.
בצומת זיף הכניסה ליטא פתוחה היום.
קנינו במכולת של נביל מצרכים למשפחת ג’ברין. שם יותר זול. קנינו למתחם משפחת יצחק ג’בארין, שם מתגוררים כ-20 אנשים נשים וטף. יצחק הלך להיוועץ עם עו”ד בקוואוויס בעניני מאבקם על אדמתם מול מתנחלי מצפה אביגיל, מצפה יאיר וכל מי שצצים כפטריות אחרי הגשם בשנה האחרונה. אשתו מספרת שהמתנחלים באים עם עדריהם כל הזמן בכל שעות היום והלילה ועולים על אדמותיהם. אבל הדגישה שכשהם אומרים להם שיקראו למשטרה הם בורחים. מה שאומר שזאת יוזמה פרטית שלא מטופלת כמובן.
יטא היא עיר המחוז של דרום הר חברון.
היא נמצאת באזור סְפר בין האזור הפורה של חברון וסביבתה לבין המדבר של הרי חברון. היא מונה כ-64 אלף תושבים. הכפרים מסביבה מכונים מסאפר יטא (כפרי הבת של יטא). תושביהם מתקיימים מצאן וחקלאות. החקלאות מתאפשרת רק בחלקות קטנות, בעיקר סמוך לערוצי נחלים. רוב האזור סלעי וטרשי.
מראשית שנות השמונים הוקמו על האדמה החקלאית בדרום הר חברון, אשר עובדה בידי הפלסטינים, מספר התנחלויות ומאחזים: כרמל, מעון, סוסיה, מצדות יהודה, עתניאל ועוד היד נטויה. מאז הוקמו ההתנחלויות ושטחיהם החקלאיים צומצו, סובלים התושבים בדרום הר חברון מהתנכלויות מצד המתנחלים, ובמקביל נמשכים נסיונות גירוש והריסות בתים במקביל למניעת מים וחשמל. הצבא והמשטרה נמנעים מלהתערב בדרך כלל באירועים אלימים ואינם ממצים חקירה הנדרשת לאכיפת החוק על המתנחלים הפורעים. ההתנכלויות בדרום הר חברון כוללות תקיפה ונסיון לשרוף אוהלי מגורים, שיסוי בכלבים, פגיעה בעדרים ומניעת גישה לשדות מרעה.
המחסומים בדרום הר חברון מרוכזים בכבישים המרכזיים 317 ו -60. ברובם לא ניכרת נוכחות צבאית, אך מערך מבוזר של מגדלי שמירה מאוישים מנטר את הכפרים הפלסטיניים ואת דרכי הגישה להתנחלויות. חסימות מסוגים שונים מוצבות בהתאם לצורכי המתנחלים והצבא. מדובר בעיקר בצומת זיף, מעבר דורא-אלפוואר וצומת הכבשים בכניסה הדרומית לחברון.
באזור דרום הר חברון:
צומת בכביש 60: מערבה - העיירה אל דורא - מזרחה אל מחנה הפליטים פוואר.יש פילבוקס מאויש בצומת שאמור לקשר בין היישובים הפלסטינים. בנוסף מוקמים מחסומי פתע בכניסה לאל פוואר ולדורא. אל פוואר הוא מחנה פליטים גדול שהוקם בשנת 1949אליו הגיעו פליטים פלסטינים מבאר שבע ובית ג'וברין וסביבותיה.
יש הרבה אירועים של זריקת אבנים. בסביבת הפילבוקס יש שטחי חקלאות מצוינים. בעבר, היו מוכרים בדוכנים הצמודים לחלקות החקלאיות הקרובות לכביש. מחצית הראשונה של 2021 - הקימו סוללות עפר וחסמו את הגישה לכביש וכך, הפלאחים הפלסטינים שוב לא יכולים למכור את הירקות שלהם על אם הדרך, עד שימצוא את הדרך... ילדים ונשים מהמחנה השתתפו בימי הים של מחסום ווטש.מעודכן למאי 2021
A Palestinian resident
Jun-9-2025
פוקיקיס - נערים מתנחלים מגיעים עם עדר ומטרידים את בני המשפחה
אחד המחסומים בדרום הר חברון המונעים תנועת כלי רכב פלסטינים על כביש 60 ומונעים כניסת כלי רכב לחברון מכיוון דרום. במקום יש פילבוקס מאויש ושערים.
מעודכן למאי 2021
צומת זיף
מחבר בין כביש 356 ליטא - עיר המחוז של דרום הר חברון . לרוב פתוח לתנועה והפילבוקס הסמוך לא מאויש.
הצבא והמשטרה נוכחים מידי פעם, לפעמים מציבים מחסום ולפעמים מעכבים תושבים מיטא העיר הגדולה.
לעתים משטרת ישראל בודקת רכבים ומחלקת דוחות נהיגה לרכבים פלסטיניים.
הטרור היהודי משתולל אך אכיפת החוק לעצירתו היא למראית עין בלבד (מתגבר מאד מאז שנת 2024)
זה אחד היישובים הפלסטינים הקטנים במאספר יאטא בדרום הר חברון, סמוך להתנחלות מצפה אביגיל.
מאז פרצה מלחמת ה-7 באוקטובר 2023, האלימות של המתנחלים כלפי התושבים הסלימה מאוד, כבכל היישוב הפלסטיני כולו. התנהלות אלימה זו מקבלת גיבוי מוחלט מהמדינה ושיתוף פעולה מלא מצה"ל. המטרה: להמאיס על התושבים הפלסטינים את חייהם ולגרום להם לנטוש ולהסתלק.
זו אוכלוסייה של רועי צאן ברובם המבקשים בדרכי שלום לעבד את האדמה ולרעות את הצאן, שהמתנחלים נוהגים בהם כבאויב מסוכן. הם אוסרים עליהם כל תנועה הקשורה ברעיית צאן ועיבוד אדמה ופוגעים בכל מה שעומד וזז שם: רומסים גידולים, שוברים עצי זית, מבריחים עדרים, מבהילים רועים, עורכים חיפושים פראיים בבתים, צועקים מקללים ומאיימים - בכל שעות היממה. "אנחנו צומוד! לא נזוז מאדמתנו," אומרת לילה ג'. מסביבם צצות התנחלויות חדשות .תחילה זה אוטובוס או משאית שהופכים לבתי מגורים, עליהם כל שבוע נוספים עוד מבני מגורים וסככות לבעלי חיים. בעידודה הגלוי של הממשלה הנוכחית הטרור היהודי מרים ראש, בסמכות וברשות. המתנחלים חוילו, קיבלו מדים ונשק ואיש לא עוצר בעדם. המשטרה, שאמורה להגן על הפלסטינים מפני פרעות המתנחלים, אומנם נענית לעיתים לקריאות לעזרה אך בפועל לא עושה הרבה יותר מאשר לצייד אותם בדוח, שאיתו הם נדרשים ללכת ולהגיש תלונה במשטרת קריית ארבע. זהות המתנחלים ידועה אך הם לא נעצרים מעולם.