מעבר מיתר: מגרשי החניה עמוסים. אוטובוס המביא משפחות לביקור אסירים חונה בצד הפלסטיני.

כביש 317:
קצת לפני הפנייה לאזור התעשייה מיתרים, הבחנו בשלוש נשים פלסטיניות שכבר פגשנו בעבר והחלטנו לעצור ולשוחח איתן. מסתבר שהן ממשפחה  משבט עווד, מהחלק שמתגורר בוודאדה אלפוקה (ודאדה העילית, או האזור העליון), מדרום לכביש 317מערבה לעשהאל. אחת הנשים היא ראדה, שבעלה זיאד עווד, נמצא עכשיו במרעה לא רחוק ממתחם המגורים של המשפחה. היא מספרת שיש למשפחה שטחים  שעד לא מזמן רעו בהם ועכשיו לא מעזים להיכנס אליהם, מאימת ינון, המתנחל מחוות מיתרים הסמוכה (בקרבת זנותא) והמתנחלים שעוזרים לו. יש להם חלקה שכבר זרועה אבל הם לא יכולים להגיע אליה, כי הם מייד מגורשים על ידי ינון. לפני זמן מה ביקרנו אצל שלושה אחים, גם כן משבט עווד, המתגוררים באזור ודאדה תאחתה (ודאדה התחתית, או האזור התחתון) דרומה יותר, שסיפרו  גם הם על ההתנכלויות של המתנחל ינון.
הבחנו במספר דמויות בכיוון אזור התעשיה מיתרים. מסתבר שאלה מודדים מהרשות הפלסטינית. ראדה מספרת שלפני כשבועיים הגיעו המודדים, אבל המתנחלים מהחווה בליווי הצבא סילקו אותם. אחרי כחצי שעה שני המודדים חזרו לרכבם שחנה ליד הרכב שלנו, ואישרו את האירוע מלפני שבועיים.
נענינו להזמנת ראדה לבקר במתחם המגורים של המשפחה. הם גרים כאן בחורף. בשאר ימות השנה הם מתגוררים בקרבת הפילבוקס ליד צומת הפנייה דרומה לכיוון ליבנה-שני.  בנוסף לראדה, שהיא אשתו השנייה של זיאד הרועה, מתגוררות כאן גם האשה הראשונה ואחותו. כולן חיות יחד בשלום. הילדים הגדולים לומדים בסמוע ומגיעים הביתה בסופי שבוע. יחד עם זיאד רועים עכשיו בן בגיל 13 ובת בגיל חמש. ראדה מראה לנו היכן היא וילדיה ישנים, על מזרונים, באוהל קטן על אדמה חשופה. שתי הנשים האחרות חולקות אותם תנאי מגורים. הן מבשלות במקום קטנטן, בו הן מכינות אבני יוגורט למכירה. צילמנו את התהליך. הן קיבלו אותנו במאור פנים, כולל שתיית תה. לצורך הכנת תה מבעירים על מנגל אש מזרדים ומניחים עליו קומקום.

אצל אבו סאפי: המשכנו מזרחה, למתחם המגורים של ידידנו אבו סאפי. אבו סאפי סובל מכאבים עזים בברך, ובשל כך הוא מרותק לבית כבר מעל חודש. כרגיל, הוא מקבל אותנו בברכה. אנו הגענו בעקבות מידע על השכן של אבו סאפי, אחמד, שמכר את ביתו ועדר צאנו לישראל קפלן, המתנחל מחוות הצאן מקנה-יהודה הסמוכה לעשהאל, המאחז הפראי שכנראה נכלל בתשעת המאחזים שיקבלו הכרה. הוא מספר שנודע לו על המכירה בשיחת טלפון עם המנהל ג’עברי וואסים, של קומט-מי בסמוע. קומט-מי (comet-me)  ,https://comet-me.org/  היא חברה ישראלית-פלסטינית המספקת חשמל ומים לקהילות מוחלשות בגדה המערבית, תוך שימוש באנרגיות מתחדשות. לאבו סאפי הם סיפקו פאנלים סולריים. אבו סאפי מספר שאחמד מכר את ביתו ו-100 כבשים לישראל קפלן. אבו סאפי היה המום. לדבריו האדמה בכלל אינה שייכת לאחמד אלא  לאדם בשם עלי חליל מסמוע. עם עלי אבו-סאפי לא דיבר. אחמד מתגורר במתחם השכן שנים רבות. את השטחים שסביב ביתו מעבדות עוד ארבע משפחות של קרובי משפחה המתגוררים בסמוע. אבו סאפי יצר קשר טלפוני עם ישראל קפלן בכדי לברר אם אומנם המכירה התבצעה. קפלן אישר וטען שקנה גם את השטח. בני המשפחה של אחמד שראו את קפלן זורע בשטחיהם שאלו את אבו סאפי מה לעשות והוא הציע להם לחרוש את השטחים. הוא אינו יודע מה באמת עשו עם זה. בשיחה עם אחמד, אבו סאפי הבין שהבית והצאן נמכרו תמורת כמאתיים אלף ש”ח. בפועל, ארבעה אנשים שילמו לאחמד במזומן. זה סוג של עיסקאות סיבוביות שקשה לעקוב אחריהן. ככל הנראה קפלן לוחץ על אחמד זה זמן רב, ובנוסף, יש לאחמד בעיות בתוך המשפחה, והתוצאה היא כניעה ללחצים של משפחת קפלן.