תיאור מיקום

• זנותא

  צפה בכל הדיווחים למקום זה

  • ח'רבת זנותא היה עד להריסתו בשלהי 2023 יישוב פלסטיני כפרי קטן, במרחב סביב העיירה דאהרייה בדרום הר חברון, כעשר דקות נסיעה ממחסום מיתר. באזור קיימים שרידים מתועדים של יישוב ביזנטי גדול; מאז התקופה העותומאנית (1516-1917), זנותא מתועדת כיישוב של רועים ופלאחים המתגוררים בשרידי המבנים הקדומים ומערות המגורים שלידם.

    שתי חוות בודדים של מתנחלים הוקמו בסמיכות לזנותא: ממזרח חוות מיתרים (של המתנחל ינון לוי) ומצפון חוות יהודה (של המתנחל אלישיב נחום). מכאן יצאו אין ספור תקיפות, התנכלויות וניסיונות גירוש של תושבי זנותא.

    עד הגירוש התגוררו בכפר ארבע משפחות - א-סאמאמה, אל-תל, אל-בטאט ואל-קייסיה. החקלאות היוותה את הפעילות הכלכלית העיקרית, המעסיקה את מרבית תושבי הכפר. שטח הכפר הכולל הוא כ-12,000 דונם, מתוכם כ-3,000 מעובדים, לרוב בגידולי שדה.

    לכפר זה לא הוכנה מעולם תוכנית מתאר שתיתן תוקף לקבלת היתרי בנייה. המינהל האזרחי טען שהכפר קטן מדי ושהמרחק בינו לעיירה הסמוכה, דאהרייה, גדול מדי. מנימוק זה לחצו הרשויות הישראליות על תושבי הכפר לעזוב. המתנחלים עשו בשבילם את העבודה. על הקשר עם היישוב ונוראות הריסתו קראו בדוח של מחסוםwatch כאן

     

• סוסיא

  צפה בכל הדיווחים למקום זה
  • סוסיא הפלסטינית שוכנת היום בין ההתנחלות סוסיא לבין הבסיס הצבאי . התושבים החלו להתיישב בשטחים שמחוץ לכפרים בשנות השלושים של המאה ה–19, והתגוררו במערות, אוהלים וסוכות. עד היום הם מקיימים אורח חיים מסורתי ופרנסתם מבוססת על חקלאות ורעיית צאן. עד מלחמת 1948 עיבדו החקלאים שטחים שהתפרשו עד לאזור ערד. בעקבות המלחמה איבדו חלק ניכר מאדמותיהם שנותרו מעבר לגבול, בצד הישראלי. לאחר מלחמת 1967 והכיבוש הישראלי הוקמו באזור מחנות צבאיים, הוכרזו שטחי אש ושמורות טבע, ושטח האדמות צומצם עוד יותר. ההתנחלות היהודית בסוסיא החלה ב-1979. מאז מתנהל מאבק עיקש לסלק את שרידי התושבים הפלסטיניים המסרבים לעזוב את מקום הולדתם ולעבור ליאטא הסמוכה. עם פיתוחו של אתר תיירות בח’ירבת סוסיה בסוף שנות ה-1980 (בית כנסת קדום) גורשו עשרות משפחות שגרו במערות בסביבתו. במחצית  השניה של שנות ה- 1990 התפתחה באזור צורה חדשה של התנחלות – חוות רועים של מתנחלים בודדים. תופעה זו גרמה להגברת המתח בין המתנחלים לתושבים המקוריים, הפלסטינים, והביאה להתנכלויות חוזרות ונשנות של תושבי החוות כלפי הפלסטינים. במקביל נמשכו הריסות מבנים והשחתות יבול מצד גורמי הביטחון וכן מניעת מים וחשמל. בסוסיא הפלסטינית, כמו בחלק גדול של כפרי דרום הר חברון, אין מים זורמים, אך עובר בה צינור המים המספק מים להתנחלות סוסיא. הפלסטינים קונים מים יקרים שמגיעים במכליות. חשמל סולרי מסופק על ידי מערכת קולטים, שהותקנה בכספי תרומות. אך ההריסות בכפרים לא חסות על בורות מים ולא על הלוחות הסולאריים ועמודי חשמל המיועדים להעברת חשמל סולרי בין הכפרים.  עודכן אפריל 2021, ענת ט.