חארס, חווארה, יום ד’ 14.11.12, בוקר
תמר ס. מתרגמת
8:40 נכנסנו לגדה המערבית דרך שער שומרון, עברנו בעזון עתמה לא היו פועלים במחסום.
נכנסנו לחארס לראות את הבתים שנהרסו. בכניסה לכפר היו שני גי'פים צבאיים וחיילים אחדים עמדו על ידם. דיברנו עם אנשים מתושבי המקום בכניסה לכפר שסיפרו לנו שמתוכננת אספת מחאה נגד הריסת הבתים במועדון הכפר.
ירדנו לראות ולצלם את הבתים ההרוסים. איש צעיר ואמא שלו מיהרו אלינו. ובמהרה התאספו עוד נשים עם ילדים. האם דיברה אנגלית טובה. היא הסבירה שהבתים בסביבה שייכים למשפחתה, לדוד שלה, לאחיה ולמשפחה המורחבת. הבתים שנהרסו היו שתי תוספות לבית הראשי שעדיין עומד. התוספות נבנו ע"מ לאפשר מגורים לבני המשפחה וילדיהם. עכשיו 12 נפשות מצטופפות בבית אחד.
היא סיפרה שהילדים לא ישנים בלילות מפחד שהחיילים יחזרו. בית אחר שנהרס שייך לדוד שלה על וכן על שני בתים נוספים בכפר מאיים צו הריסה. ח. סיפרה שבזמן ההריסה היו בכפר אלף חיילים. היא הצביעה על סלעים גדולים שהחיילים דחפו אל הכניסה לאזור הבתים שלהם כדי למנוע מאנשי הכפר לבוא ולעזור למשפחה. ראינו בחצר סביב הבית עצי זיתים שהבולדוזרים שברו.
הבן של ח., סטודנט לחינוך, חשף בפנינו ערמה גדולה של מכלי גז מדמיע ריקים שנורו אל המשפחה בזמן שהבולדוזרים עסקו בהריסה. בן אחר נפגע מכדור של חייל ובילה ארבע שעות בבית חולים. נפרדנו מח. וממשפחתה בתקווה להיפגש שוב בהקדם ובשלום.
נסענו דרך כפרים נוספים בדרך לחווארה. בעינבוס ראינו בניין בין שש קומות בנוי בשולי הגבעה הרחק ממרכז הכפר. הבניין נראה כמו בניין ישראלי בתל אביב. נדים הסביר לנו שקבלנים מתחילים לבנות בנייני דירות לזוגות צעירים. אנחנו מקוות מאוד שהם לא ייהרסו.
כשהגענו לחווארה ראינו 6 ג'יפים צבאיים וחיילים בצומת יצהר-חווארה. על יד בית הספר התאספה קבוצה גדולה שכללה בעיקר נשים וילדים, ואז הגיע מיניבוס מבּוּרִין. היו בו אנשים צעירים שבאו לאספה בבית הספר, חלונות המיניבוס היו פתוחים והם נופפו מכל החלונות בדגלי פלסטין.
נסענו למחסום. הוא היה ריק. מכוניות עברו בחופשיות בשני הכיוונים.
אכלנו פלאפל בחווארה ושמענו שההפגנות היו נגד החלטת ממשלת ישראל להרחיב את הבנייה בהתנחלויות. על השולחן היה מונח עיתון פלסטיני. הייתה בו קריקטורה שבה נראה פלסטיני כפוף, תשוש וזקן נשען על הליכון שהידית שלו בצורת האות יו באנגלית והרגלים בצורת האות אֶן – דעה עצובה על המצב הפלסטיני.
עזבנו ב-11:000 דרך מעבר שומרון.
חארס
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בכפר חיים 4,500 איש ויש להם 5,000 דונם. הכניסה לכפר נחסמת ונפתחת בצורה שרירותית, מבלי להודיע לתושבים.
בכפר קיים מחסום עונתי שחוסם את הדרך לאדמות הכפר. המחסום נפתח פעם בשנה.
2,500-3,000 דונם נגזלו מהכפר כדי להקים את ההתנחלויות רבבה וקריית נטפים הנמצאות מערבה להם.
מרכז הכפר הוא שטח B וסביבו שטח C. האוכלוסייה גדלה אבל הכיבוש לא מאשר בניה חדשה בשטח C.
-
חווארה העיר והמחסום
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום חווארה הוא מחסום פנימי מדרום לעיר שכם, בצומת הכבישים 60 ו-5077 (בין ההתנחלויות ברכה ואיתמר). מחסום זה היה אחד מארבעת מחסומים הקבועים שסגרו על שכם (מחסומי בית פוריכ ועוורתא ממזרח ומחסום בית איבא ממערב). זה היה מחסום להולכי רגל בלבד. כמתנדבות מחסום ווטש, צפינו יום יום במהלך שתי משמרות, בוקר וצהרים, באלפי הפלסטינים היוצאים משכם ומחכים שעות בתורים כדי להגיע לכל מקום אחר בגדה, מהעבר השני לשל המחסום ניתן היה להגיע ליעד רק בתחבורה ציבורית.
בתחילת חודש יוני 2009, במסגרת הקלות על תנועת הפלסטינים בגדה נפתח המחסום לתנועת כלי רכב. המעבר היה חופשי, עם נוכחות צבאית במגדל השמירה ומדי פעם נעשות בדיקות של רכבים.לאחר פלישת החמאס והטבח בשמחת תורה ב 7.10.23 המחסום נסגר לתנועת פלסטינים
העיירה חווארה שוכנת בנפת שכם בשטח C; היא ממוקמת כ-8 ק"מ מדרום לשכם, ברום של 525 מטר מעל פני הים. תושבי העיירה (כ-7,000 ב-2017) הם מוסלמים, אך השם 'חווארה' משמר כנראה את השם חורון, אזור שהיה נפה שומרונית בימי עזרא ונחמיה. בסמוך לחווארה נמצאות ההתנחלויות הר ברכה, יצהר, איתמר, וכן המאחז גבעת רונן ומאחזים נוספים. בסמוך לעיירה ממוקמת חורבת אבו איסמאעיל, הלא הוא אברהם אבי ישמעאל (דוח מקאמים בגדה המערבית, עמ' 25-28). בתי ספר בחווארה משמשים כבתי ספר אזוריים לכפרי הסביבה, וכביש 60 המהווה עורק התחבורה העיקרי אל יישובי גב ההר עובר בעיירה. כביש "עוקף חווארה" הנסלל מאז 2021 מיועד להחליף את התוואי הנוכחי שעובר בלב העיירה. מסלול הכביש מתחיל בצומת תפוח (כביש חוצה שומרון) ועובר מזרחית לעיירה. הוא מיועד לשרת את היישובים יצהר והר ברכה שמצפון לעיירה ואת יישובי צפון השומרון.
מאז האינתיפאדה הראשונה יש חיכוכים קשים בין המתנחלים באזור ותושבי העיירה והכפרים הסמוכים. המתנחלים עוקרים עצי זית, משתלטים על אדמות מדינה ואדמות פרטיות של פלסטינים ויוזמים התקפות אלימות ופעולות "תג מחיר" בכפרים ובעיירה. במקרים רבים מיידים תושבים אבנים לעבר רכבי יהודים או כוחות צה"ל, והיו כמה ניסיונות ירי ואף ניסיון לינץ' במתנחלים החולפים ברכביהם בעיירה.
ב-26 בפברואר 2023 תקפו כ-400 מתנחלים את תושבי העיירה במשך 5 שעות והעלו באש רכוש, כגון בתים ומכוניות. הפרעות התרחשו בתגובה לפיגוע ירי שהתרחש באותו יום בעיירה, שבו רצח מחבל פלסטיני שני יהודים תושבי הר ברכה. עשרות מתושבי העיירה נמלטו מבתיהם כדי להינצל מהאש. פלסטיני אחד נורה למוות ועשרות נפצעו, בעיקר משאיפת עשן. גדוד מילואים וצוותי מג"ב שהיו מוצבים בעיירה לא מנעו את ההצתות וחילצו משפחות פלסטיניות מבתיהן רק לאחר שהוצתו. 6 מתנחלים נעצרו ושוחררו כעבור יום. השר האוצר סמוטריץ' הצהיר כי "מדינת ישראל צריכה למחוק את חווארה". מנגד – ארגוני שמאל ומרכז ארגנו הפגנות סולידריות ופעולות תמיכה בתושבי חווארה.
חווארה המשיכה להיות בכותרות בכל החודשים שאחרי: פוגרומים של המתנחלים, פיגועים של פלסטינים וחוזר חלילה, נוכחות מסיבית של הצבא בעיירה, ועוצר דה פקטו של המסחר והחיים במרכז העיר. ב-5.10.23 התרחש פיגוע ירי ללא נפגעים בצומת עינאבוס הסמוך לחווארה, ובעקבותיו הקים ח"כ צבי סוכות במרכז חווארה עוד באותו ערב סוכה, ומאות מתנחלים מגובים בצבא רב חסמו את הכביש הראשי וקיימו בלב העיירה תפילות כל הלילה ולמחרת. בשבת 7.10.23 החלה מלחמת "חרבות ברזל" בהתקפה של חמאס על יישובי עוטף עזה מול נוכחות דלה של צה"ל. ביקורת רבה ניתכה על הוצאת כוחות צבא מאזור עוטף עזה והצבתם בגדה, ובאזור חווארה והשומרון בפרט, כמגן למתנחלים המשתלטים ומתפרעים.
ב-12.11.23 נפתח קטע ראשון של כביש עוקף חווארה המיועד לתנועת ישראלים בלבד. כך יכולים המתנחלים לעקוף הכביש החוצה את מרכז חווארה, שהוא העורק המרכזי לתנועה מאזור שכם לרמאללה ולדרום הגדה. לצורך הקמת הכביש הפקיע המינהל האזרחי 406 דונם של אדמות פרטיות של פלסטינים מהכפרים הסמוכים. המתנחלים כרגע אינם מסתפקים בכך, ודורשים לנסוע גם דרך חווארה עצמה כדי להפגין נוכחות ושליטה.
(עדכון נובמבר 2023)
Shoshi AnbarMay-18-2025חווארה: הבתים הישנים בשטח סי
-