חבלה: אין עבודה בגדה ואין היתרי כניסה לעבוד בישראל
במחסום אליהו יש תור ענק של מכוניות הממתינות להיכנס. כולן עם מספרים ישראליים. לא ברור למה.
ע’ מהמשתלה אמר שהשער בחבלה נפתח ב 13.00, אבל החיילים החליטו שהיום פותחים ב 13.30 .
הודעתם?
לא, הם כבר יודעים.
מאיין הם יודעים? מאלו שעברו בבוקר.
ואם הם לא פגשו אותם? שיחכו. הם ישרדו.
כך עונה לנו חייל צעיר שבא לבדוק מה עושות שם שתי הנשים האלה. (אנחנו).
בינתיים התור בהמתנה לפתיחת השער גדל, אבל , כאמור, הפלסטינים שורדים. בכניסה לחבלה 2 רכבים עם שתילים והחברה מראס א-טירה. חוץ מהולכי רגל. יצאו מחבלה 4 מכוניות, 2 טרקטורים, 2 טנדרים, 3משאיות. תנועה ערה.
אחד מהם זיהה אותנו מהפעמים הקודמות, שושי זוכרת שהיה לו סוס ועגלה, עכשו, הוא אומר, אוסרים עליו לעבור עם הסוס. למה? ככה. היו לו אופניים חשמליים, גם זה אסור. אז הוא מדווש על אופניים רגילים, ואומר שאין לו כוח, הוא זקן.
בשיירה הממתינה עומדים מספר בחורים מהכפר ראס א-טירה. הם מובילים תפוזים יפים למכירה בחבלה או בקלקיליה, ומספרים שיש להם 200 דונם עצי זית וישראל לא מאפשרת להם להיכנס לישראל מסוק. סגרו את המחסום. מביטים בערגה על העצים עמוסי הפרי, ויודעים שגם השנה הכל ירד לטמיון..
השער נפתח סוף סוף . חייל וחיילת צעירים בודקים תעודות מזהות, באיטיות מרגיזה. קודם את אלה שמכיוון חבלה, ואחר כך מסמנים לאלה שמחכים להיכנס. לא עוצרים אף אחד.
חייל צעיר ניגש לברר מה אנחנו עושות שם. אומר שיסגרו בשתיים או בשתיים וחצי. הכל נזיל.
ב 14.00 עזבנו.
אצל ע’ במשתלה יושבות שתי נשים מהוד השרון. ע. סידר פינת קפה מדוגמת, ונעים לשבת אצלו בצל ולשתות תה מתוק וקפה מר. כרגיל יש לע. המון סיפורים, אבל אנחנו ממהרות לפגוש את ז. ידידנו מעזון. מובן שקנינו במשתלה פרחי חורף, הכל כל כך זול, והנער שעובד עכשו עם ע. ממש נותן שרות מעולה, בעוד בעל הבית מארח.
היציאה מהכביש הישן של נבי אליאס לכיוון עזון סגורה. למה? ככה. הסגירה הזאת מבודדת את נבי אליאס, מתנחלים לא יכולים להגיע בקלות כמו קודם, והם היו קונים שם בזול, כפי שדיווחנו בעבר. אפילו משגיח כשרות הביאו לאטליז. עכשיו כבר איננו. גם הכניסה לעיזבת טביב ולעזון כנראה סגורה. יש דרכים עוקפות דרך השדות משם הם מגיעים לנבי אליאס.
בגלל הסגירה אנחנו פוגשות את ז. ואשתו בכניסה לכביש הישן. הם רזים והוא רועד בכל גופו. מספר שאינו יכול להגיע לרופא בירושליים, כי אין לו היתר להיכנס לישראל. . מביא לנו בקבוק קטן של שמן לאות תודה, מחווה הנוגעת ללב.
אין עבודה בגדה, ואין היתרי כניסה לישראל, כידוע. לז. ארבעה בנים גדולים, שצריך להאכיל, כי גם להם אין עבודה. וכך הגיעו לפת לחם. הבעל של צביה חברתנו יכול לספק לו עבודה, אבל אין היתרים.
אספנו תרומות כדי לתמוך בז. ומשפחתו, ותודה לכל אלה שתרמו בנדיבות. וצריך עוד. הבאנו לחנות יד שנייה שז. פתח בעזון, המון בגדים, כלי מיטה, שמיכות וכלים, אבל נראה שאנשי עזון, שגם הם חסרי אמצעים, לא ממש קונים. הכל על הפנים.
בפלפליה בנבי אליאס ריק. מפעם לפעם נכנס מישהו, אבל בגדול המקום נראה נטוש. אנחנו מזמינות שיפודי פרגית ועראיס, וגם שתייה קרה וסלטים כמה שרוצים, ומשלמות על הכל 45 שקלים.
הבעלים זוכר שהיינו מגיעות עם אוטובוס של מסיירים, והוא שואל אותנו בגעגועים- איפה האוטובוס?
זוכר שהיינו מתקשרות אליו מהדרך להזמין פלפל טרי ועראיס לפי מספר הסועדים, והם היו עטים על האוכל הטרי ועל הסלטים המגוונים, ומשלמים 5 שקלים על הכל. שם למדו מה זה עראיס, לפני שהפלפליות בארץ התחילו ליצר אותו.
היו ימים. אולי ישובו עוד.
תיאור מיקום
א-נבי אליאס
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
א-נבי אליאס נבי אליאס הוא כפר פלסטיני בגדה, ממזרח לקלקיליה על כביש 55, צפון-מזרחית להתנחלות אלפי מנשה ומערבית להתנחלות קרני שומרון ולעיר הפלסטינית שכם. נכון לשנת 2016 חיו בכפר 1,458 תושבים.
ליד הכפר נמצא המקאם (מבנה לזכר קדוש) נבי אליאס - הנביא אלישע. עד שנת 2021 חצה כביש 55 את הכפר. בשנה זאת נסלל כביש עוקף על כרמי זיתים שהופקעו מאנשי הכפר. יצא שהחקלאים נותרו עם חלקות זיתים קטנות שאין אליהן גישה ולא ניתן לטפל בהן. התושבים הפגינו נגד הכביש במשך מספר שבועות, בתמיכה של פעילים מארגוני השלום, אבל דבר לא עזר והכביש הוא עכשיו עובדה קיימת.
הרחוב הראשי של הכפר היה מרכז קניות לכל תושבי האזור כולל למתנחלים, ואפילו משגיח כשרות ראינו פעם באטליז הסמוך לדוכן הפלאפל.. הכביש העוקף לטענת הסוחרים פגע בתנועת הקונים ובפרנסתם ואילו אחרים טוענים שעכשיו דווקא יש יותר קונים כי החניה קלה יותר.
התנחלויות אלפי מנשה וצופים נוגסות באדמות הכפר מצפון ומדרום ומתקרבות אליו יותר ויותר. הגדילו לעשות תושבי אלפי מנשה, ששולחים את עודפי מי השפכים שלהם מבריכות החימצון לעבר אדמות נבי אליאס, שמגיעים גם אל הבתים.
תושבי הכפר ידועים בהיותם שוחרי שלום. במשך שנים לא נצפתה כל פעילות עוינת כלפי העוברים והשבים. נהפוך הוא, תמיד התקבלנו בסבר פנים יפות, והיינו עוצרות שם לאכול פלאפל טעים וזול.
-
מחסום חבלה (1393)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום חבלה (1393) הוקם על אדמות תושבי קלקיליה, כ-1 ק"מ מפאתי קלקיליה, על הכביש הקצר שחיבר מאות שנים בינה לבין העיירה הקרובה חבלה. גדר ההפרדה היוצרת מובלעת גדולה כדי להשאיר את אלפי מנשה בצד הישראלי של הגדר, חוצה את הכביש פעמיים וניתקה את תושבי קלקיליה מאדמותיהם במרחב התפר (בין הגדר והקו הירוק).
יש מעבר מתחת לכביש 55 שמחבר את קלקיליה לחבלה מחסום חקלאי זה משמש את החקלאים ואת בעלי המשתלות שהוקמו לאורך כביש 55 מהקו הירוק ובשני צדי כביש הכורכר המוביל למחסום.
מחסום חקלאי זה משרת את תושבי ערב א-רמדין אל ג'נובי (המנותק מן הגדה), העוברים דרכו אל הגדה וחזרה לביתם. שעות הפתיחה (3 פעמים ביום) של מחסום חקלאי זה ארוכות מהמקובל, כשעה, (לאחרונה קיצרו ל-45 ד') ומתואמות עם שעות ההסעה של ילדי א-רמאדין הלומדים בחבלה אשר בגדה.
Ronit Dahan-RamatiApr-25-2025מחסום חבלה: מערכת שערים
-
עזון*
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
עזון
עיירה פלסטינית בשטח B על כביש 5 בין שכם לקלקיליה, מזרחית לנבי אליאס. רשאים לבנות ולשפר תשתיות. גדר ההפרדה הפקיעה אדמות של תושבי הכפר. בשנת 2018 הופקעו כרמי זיתים של אחד התושבים לשם סלילת כביש עוקף נבי אליאס. האוכלוסייה מונה 13,000 נפשות, מצב כלכלי ירוד. רמת תשתיות עלובה. עזובה והזנחה בכל תחום. בינתיים העירייה השלימה סלילת כביש פנימי לרווחת התושבים. בשל הסמיכות להתנחלות קרני שומרון על שלוחותיה, העיירה סובלת מנוכחות מוגברת של הצבא, בעיקר בלילות: נכנסים לבתים, עוצרים חשודים. הופכים את הבית ולפעמים גם מחריבים אותו, כמו במקומות רבים בגדה. לעיתים סוגרים את המחסום בכניסה לכפר, אין אפשרות לצאת ולהיכנס. מעודכן לפברואר 2019.
-
