חבלה, כפר א-דיכ, ראס עטיה
סיפור על גזל ברשות הצבא והמנהל האזרחי עליו שמענו היום לראשונה בכפרים ראס עטיה וראס טירה.
על פי מה שסופר לנו, לפני כחודש ימים פרצה למטע של אחד מאנשי ראס עטיה שיירה שכללה באגר גדול, 2 משאיות ו-3-4 ג'יפים עם חיילי צה"ל. לדבריהם, על השיירה ניצח "חיים" מהמנהל האזרחי. הוא הסביר לפלסטינים שהחלקה עם המטע נקנתה על ידי יהודים ולכן הוא לוקח משם את עצי הפרי.
השיירה המוזרה נכנסה לאדמות הכפר לפנות בוקר כשהאנשים עוד ישנים.
במשך שעות עקר הבאגר 280 עצים גדולים ומניבים, על פירותיהם – מנגו, גוייאבה ואבוקדו, הניח אותם על שתי המשאיות כשהחיילים שומרים מהצד, עד שהמלאכה נסתיימה והמשאיות העמוסות בעצי הפרי יצאו לדרכן.
האם אין פה חשד לפלילים??
בעל המטע הגיש תלונות לצלב האדום ולמשטרה הפלסטינית – דבר לא נעשה.
מסתבר שזו לא הייתה הפעם הראשונה. לפי הסיפור, חיים מופיע במטעים שונים מידי שנה עם אותה טענה ובאותה יוזמה.
10.30 יצאנו מראש העין לראס עטיה דרך עזון, תולת ועיזבת סלמן.
במג'לס המשרת גם את הכפר ראס טירה פגשנו את ראש המועצה וקבוצת אנשים. שוחחנו והתעדכנו על דברים שקרו בחודשיים שלא ביקרנו שם.
האנשים סיפרו על גזל עצי הפרי לאור יום. סיפרו שהיום היגיעו לכפר כמה ג'יפים עם חיילים, 'עשו סיבוב' ועזבו.
מ. חזר אל סיפורו האישי מביקורנו הקודם; עדיין אינו יכול לעבור דרך מחסום ג'לעוד לעבד את אדמותיו הסמוכות לכפר הקרוב אליו. יש לו רשיון לעבור בשער חבלה, אלא שמשם לא ניתן להגיע לאדמות. "אז מה עושים?" שאלנו, ותשובתו עם מבט לשמים, הייתה שאלוהים דואג ויש יבול.
הוא הסכים להילוות אלינו ולהראות לנו הן את ההתנחלות החדשה, חי-טל שצמחה לה בינתיים בבנייה לגובה ליד אלפי מנשה, והן את מיקומם של מחסומים שהורדו לפני מספר שנים וכן את החלקה שממנה נעקר מטע עצי הפרי לפני כחודש. החלקה ריקה וכבר יבשה. אין אפילו מה לצלם.
עברנו בדבעא, כפר קטן המצורף לבלדיה של חבלה. וחזרנו לביקור קצר אצל עאבד ומשפחתו בפאתי ראס עטייה. אותו עאבד שהיה בעל עדר כבשים ורואיין באחד מהסרטים שצילמה דליה. המשפחה מרובת הילדים, כולם ידידותיים וחביבים, נראית עניה מאוד. השארנו שם בגדים וצעצועים.
13.00 מחסום חבלה מצידו הפלסטיני. המחסום נפתח ב-13.15. שתי חיילות תפעלו את המעבר ללא בעיות.
הן לא נענו לבקשתנו לעבור בשער עם המכונית כדי לחזור לכביש 55.
14.30 בכפר א-דיכ. נסענו דרך סיניריה ובידיה למלא משימה עבור חברה חולה.
15.30 ראש העין.
חבלה
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום חבלה (1393)
מחסום חבלה (1393) הוקם על אדמות תושבי קלקיליה, על הדרך הקצרה שחיברה במשך מאות שנים בין קלקיליה לעיירה הסמוכה חבלה. מכשול ההפרדה חוצה דרך זו פעמיים וניתק את תושבי קלקיליה מאדמותיהם שבמרחב התפר (בין הגדר לקו הירוק). מתחת לכביש 55 יש מעבר שמחבר בין קלקיליה לחבלה. מכשול חקלאי זה משמש את החקלאים ובעלי המשתלות הפועלים לאורך כביש 55 מהקו הירוק ועל שני צידי דרך הכורכר המובילה למחסום. מחסום חקלאי זה משמש את תושבי ערב א-רמאדין א-ג'נובי (המנותקים מהגדה המערבית), שעוברים דרכו לגדה המערבית ובחזרה לבתיהם. שעות הפתיחה של מחסום חקלאי זה (3 פעמים ביום) ארוכות מהרגיל, כשעה (לאחרונה קוצרו ל-45 דקות), ומתואמות עם שעות ההסעה של ילדי א-רמאדין הלומדים בגדה המערבית הכבושה.
Ronit Dahan-RamatiApr-25-2025מחסום חבלה: מערכת שערים
-
כפר א-דיכּ
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
כפר א-דיכ (בערבית: كفر الديك) הוא כפר פלסטיני, במחוז סלפית שבצפון הגדה המערבית, ושמונה ק"מ מזרחית לקו הירוק. בכפר 4,494 תושבים (2007). 14.5% מהכפר נכללו בשטח B, ו-85% ממנו סווגו כשטח C, שמשמעותו שליטה ישראלית אזרחית וצבאית, המשפיעה קשות על מצבו של הכפר.
במשך השנים גזלה ישראל 1448 דונם מהאדמות החקלאיות של הכפר כדי לבנות את ההתנחלויות: פדואל, עלי זהב, יועזר, הר עלי זהב ואזור תעשיה ליד פדואל. כמו כן, הוחרמו אדמות לצורך בנייתו של כביש 446, שאורכו 4 ק"מ וכולל גם אזור ביטחון (Buffer Zone ברוחב של 75מטר משני צדדיו.
בעקבות בניית הכביש סבל הכפר לא רק מגזל אדמות, אלא גם מהרס בתים ובארות מים.
במגזר הפרטי והציבורי: שיעור האבטלה הוא 60%.
-
ראס עטיה
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בעשור הראשון של המאה ה-21 נבנתה באזור הכפר גדר ההפרדה. על מנת לכלול את היישוב אלפי מנשה בצידה הישראלי של הגדר. הגדר כיתרה את ראס עטייה ואת חאבלה מכל עבריהן. ראס אטירה דבעה ווואדי רשא, נכלאו במרחב התפר אל שטח הגדה לצרכי עבודה וכו'. היה מחסום שדרכו עברו תושבי הכפרים אלה לגדה. המחסום יותר בעקבות בג"ץ: הגדר הוסטה כך שכפרים אלו נכללו בשטחי הגדה ולא בתוך מרחב התפר.
למעט שני מעברים: בצפון מנהרה מתחת לכביש 55 המחברת את חאבלה עם קלקיליה, ומדרום כביש לכיוון כפרים ועיירות אחרים באזור, כסניריא, כפר ת'ולת ועזון. בגדר שממזרח לכפר שער חקלאי הפועל 12 שעות ביממה, ומשמש את תושבי הכפר שלהם אדמות חקלאיות שנותרו מחוץ לגדר, וכן את תושבי הכפר ראס א-טירה, שנותר אף הוא במובלעת אלפי מנשה שבצד הישראלי של הגדר. תוואי הגדר באזור שונה בעבר בעקבות עתירה שהוגשה לבג"ץ[3]. עתירה נוספת שהגישו תושבי האזור נגד התוואי החדש נדחתה.
-
