חזרה לדף חיפוש דוחות

חבלה, כפר זיבאד, מעבר אליהו, עזון עתמה

צופות ומדווחות: פיצי ש', הארייט (חברה חדשה) שושי ע' דיווח ותמונות
19/11/2014
| בוקר

11:00מעבר אליהו התנועה זורמת ואין תורים

 

עזון– הג'יפ הצבאי עומד מצד שמאל לכניסה. הבטונדות בשני צידי הדרך. השער פתוח.

בצומת המרכזי עבודות שיפוץ של הכביש

ביקור בחנותו של ז' לפריקת החבילות שהבאנו לו.

 

12:00כפר זיבאד משאית של האו"ם פורקת מצרכי מזון חיוניים, קמח וסוכר, למשפחות נצרכות.  האספקה מחולקת פעם בחודשיים.

 

אנחנו פוגשות תושב הכפר, מורה לאנגלית בגמלאות,  בוגר אוניברסיטה בירדן.

בכפר זיבאד 1500 איש.  בסך הכל די שקט. הצבא מגיע לעתים רחוקות. אבל המקום סובל מחוסר מקומות עבודה ולכן מספר המשפחות הנזקקות לעזרה גדול. ידידנו אינו מבין למה רק באזור זה מתקיים כיבוש. "למה רק לנו אין מדינה" הוא שואל. "כל מה שאנחנו מבקשים זה חיים שקטים. אנחנו מוכנים לחיות עם היהודים אבל הם לא רוצים אותנו. אנחנו אנשים שרוצים שלום"

אז למה ? אתה כל כך צודק אדוני המורה.

 

בבנין המועצה של 7 כפרים, בנין חדש ומפואר, אנו פוגשות את עוזר ראש העירייה ע'

שבעוד חודש יתמנה לראש המועצה .

7 הכפרים : כפר ג'אמל,  ג'בארה, ג'יוס, פלאמיה, כפר עבוש, כפר זיבאד, כפר סור.

לכפר יש 15000 דונם מעבר לחומה והעובדה ששני השערים דרכם הם עוברים, נפתחים רק 3 פעמים ביום, לחצי שעה בלבד, מאוד מקשה עליהם. ובנוסף הדרכים אינן סלולות וללא טרקטור קשה להגיע לשטח. לא לכולם יש טרקטור אך כולם חקלאים. זו פרנסתם העיקרית של כולם כולל ע' הנושא תפקיד ציבורי. החומה , המחסומים והשערים ממררים את חייהם.

דרישתםשהשערים יפתחו לאורך כל היום כפי שהיה שער פלאמיה.

 

בעיה שנייה מציקהבעיית האישורים. נותנים אישורי מעבר לזקנים, בשעה שלילדיהם ולנכדיהם אין אישורים. חלקם מקבלים לשנה ואף לשנתיים, אך לעיתים האישורים ניתנים לחודשיים או שלושה.  גם הוא מספר שהצבא מטריד אותם לעתים רחוקות, אין בעיה של זריקת אבנים ובסך הכל שקט. אך הקשיים היומיומיים גורמים להתמרמרות והוא צופה בעיות כתגובה לצרות שנגרמות  להם על ידי הכובש.  כמה עוד יוכלו לסבול ולשתוק ?

בגיל 14 עבד ע' בחולון והכיר אנשים טובים.  חיים משותפים בין ערבים  ויהודים נראים לו דבר לא רק רצוי אלא גם אפשרי. 

בנותיו ובניו כולם בוגרי אוניברסיטאות, רופאים ומהנדסים חיים ברמאללה אך חוששים לבוא לבקר את הוריהם בכפר זיבאד בגלל המחסומים.

כיון שלא קבענו איתו פגישה הבטחנו שיחה קצרה אך המארח שלנו שופע סיפורים ומודה על הביקור.

 

בדרך חזרה לעזון –  טראסות יפהפיות

 

13:20  עזון נעלם הג'יפ.  

מעבר אליהו 5 רכבים בבדיקה

 

חבלה השער פתוח. יוצאות מכוניות של המשתלה. בודדים מגיעים ומיד עוברים.  

תיאור מיקום

  • חבלה

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • מחסום חבלה (1393)

      מחסום חבלה (1393) הוקם על אדמות תושבי קלקיליה, על הדרך הקצרה שחיברה במשך מאות שנים בין קלקיליה לעיירה הסמוכה חבלה. מכשול ההפרדה חוצה דרך זו פעמיים וניתק את תושבי קלקיליה מאדמותיהם שבמרחב התפר (בין הגדר לקו הירוק). מתחת לכביש 55 יש מעבר שמחבר בין קלקיליה לחבלה. מכשול חקלאי זה משמש את החקלאים ובעלי המשתלות הפועלים לאורך כביש 55 מהקו הירוק ועל שני צידי דרך הכורכר המובילה למחסום. מחסום חקלאי זה משמש את תושבי ערב א-רמאדין א-ג'נובי (המנותקים מהגדה המערבית), שעוברים דרכו לגדה המערבית ובחזרה לבתיהם. שעות הפתיחה של מחסום חקלאי זה (3 פעמים ביום) ארוכות מהרגיל, כשעה (לאחרונה קוצרו ל-45 דקות), ומתואמות עם שעות ההסעה של ילדי א-רמאדין הלומדים בגדה המערבית הכבושה.
      מחסום חבלה: מערכת שערים
      Ronit Dahan-Ramati
      Apr-25-2025
      מחסום חבלה: מערכת שערים
  • מחסום / מעבר אליהו 109

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    •  

      מחסום אליהו, המכונה גם "מעבר הפירות", הוא אחד המחסומים העיקריים בין ישראל לגדה.
      הוא ממוקם על כביש 55 בין אלפי מנשה לבין הפנייה לקלקיליה ולצופים, יותר מ-4 ק"מ ממזרח לקו הירוק, בגדר ההפרדה, המנתקת את קלקיליה מאדמותיה שמדרומה, ובכך, נשארת אלפי מנשה ממערב לגדר. התוואי של הגדר יצר מובלעת גדולה של שטח פלסטיני ממערב לגדר - מרחב התפר.  
      המחסום הזה, קילומטרים ספורים מעבר לקו הירוק, מיועד "להתיישבות הישראלית באיו"ש ולאוכלוסיית מרחב התפר".
      המחסום מנוהל על ידי חברה אזרחית. עוברים בו בעיקר רכבים ישראלים הנבדקים ביציאה לישראל, רכבים של ישראלים ערבים מעוכבים מדי פעם, ונבדקים ביסודיות במתקן מיוחד.
      גם פלסטינים עם היתר מיוחד לאדמותיהם שבמרחב התפר מורשים לעבור בו, ברגל, ולעיתים ברכב.

       

      עבודות בכביש
      Pitzy Steiner
      May-15-2022
      עבודות בכביש
  • עזון-עתמה

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • כפר פלסטיני בן כ-1,800 תושבים. ההתנחלות שערי תקווה הוקמה על אדמותיו בצמוד אליו, וההתנחלות אורנית הוקמה על אדמותיו החקלאיות. עד 2013 עברה גדר ההפרדה בתוך הכפר ומחסום מאויש על ידי הצבא איפשר לתושבים לעבור מצד לצד. ב-2014 החלו להחליף את הגדר של מובלעת אלקנה בחומה אימתנית סביב הכפר עזון-עתמה ואדמותיו, שניתקה את התושבים מאדמות וחממות פרטיות רבות ליד אורנית וכפר קאסם. בחומה נפתח "שער אורנית 1474", שנפתח 3 פעמים ביום עבור החקלאים. בשנים 2016 -2018 הצבא סגר ופתח באופן שרירותי את השער מדי כמה חודשים, כשהוא מאלץ  את החקלאים לעבור, רובם ברגל, דרך שער כמעט לא נגיש הנמצא 3 ק"מ צפונה, בית אמין,1447 או בשער צפוני יותר ע  1419, מול נירית. משם עליהם לחזור כ-8 ק"מ לאדמותיהם שבדרום כדי לעבדן.... ב-2018 נפל דבר, וחקלאי עזון עתמה, שהחממות שלהם ממש מעבר לשער אורנית, התבשרו שהוא לא ייפתח יותר לעולם (מלבד בעונת המסיק). הסיבה: הצבא חושד/טוען שנגנבו ממנו צינורות ברזל שהיו בצדו המזרחי של השער. וכך הוטל עונש קולקטיבי על כל תושבי הכפר, הנאלצים לכתת רגליהם לשערים מרוחקים הנפתחים 2-3 פעמים ביום לפרקי זמן של 15 דקות.

      מעודכן ליוני 2021

       
      עזון: הכניסה הראשית לכפר עזון: חסומה כבר מספר שבועות
      Apr-11-2019
      עזון: הכניסה הראשית לכפר עזון: חסומה כבר מספר שבועות
לתרומה