05.45 הגענו לעזון עטמה. העבודות לבניית הגדר מצדו השני של הכפר נמשכות במרץ. עוד מעט יבוטל כנראה המחסום הזה. פועלים שישבו  לצד הכביש סיפרו שהבוקר פתחו את המחסום בחמש וחצי, בעוד אמורים היו לפתוח בחמש.

המעבר מתנהל בשקט ובסדר, אבל איטי מאוד, למרות ששתי עמדות בידוק פתוחות.  תיזמנו 20 דקות המתנה מרגע הכניסה לתור מצד הכפר, ועד לעמדת הבידוק.

החיילים רובם נראו אנשי מילואים, הם נתנו לנו להגיע עד השער עצמו, וגם לצלם, ולא התיחסו אלינו.

בשש ורבע עזבנו לכיוון חבלה.

השער היה עדיין סגור, ורכב אזרחי ובו חיילים עמד על כביש הבטחון. החיילים אמרו שהשער נפתח בשש וחצי. פועלים פלשתינים אישרו שזה כך כבר זמן רב. 06.26 נפתחו השערים. השער לרכב לכיוון מרחב התפר נפתח לרווחה ונשאר כך כל הזמן. לא היתה תנועה לכיוון חבלה, ברור, זו שעת בוקר. מצד חבלה חיכו כעשרים פלשתינים, ונכנסו במהירות יחסית. הכל התנהל הפעם על מי מנוחות (עד כמה שאנשים שעומדים מעבר לגדרות יכולים להקרין "שלווה".)

בזמן הראמאדן יש תנועה מועטה, אולי לכן הכל רגוע יחסית.

אחד החיילים שראה אותי מצלמת, שאל בציניות אם הוא יצא טוב בתמונה. עניתי שלא אותו צילמתי, אבל אני יכולה אם הוא רוצה. הוא סרב.

בשבע המשתלה של עומאר היתה סגורה עדיין.

חזרנו הביתה.