הסיבה למשמרת שלנו בתקופה זו היא לראות איך מתנהלים החיים בעזון ו…הבגדים, כלי הבית והצעצועים שממלאים לנו את המכוניות ומחכים להימסר לז. בעזון, שם הם מתקבלים בברכה ובשמחה.

אחרי מחסום אליהו, שורה ארוכה ארוכה של מכוניות עומדת בצד הכביש, בכיוון לכניסה לגדה. לפי דברי ע., אלו הם פלסטינים שעובדים במרחב התפר ומשאירים כאן את המכוניות כדי להגיע אחר כך במהירות הביתה. ואכן, בדרכנו חזרה ראינו את השיירה בנסיעה. רמת חיים! שמחנו.

לא ראינו רכבים צבאיים בדרך, גם לא בכניסה לעזון, כפי שהיה בעבר. אולי הצבא גויס לבלימת הפגנות? בעזון הכל פתוח, אנשים לא במסכות. העיירה הומה, כאילו אין קורונה. אשתו של ז. פותחת לנו, והבן הקטן מתגייס לעזור לפרוק. ז. עובד במסיק, ומכיון שעדיין לא למדתי לדבר ערבית (בושה וחרפה!) אנחנו לא יכולות לברר אצל מי הוא עובד, אבל אנחנו שמחות שיש לו עבודה, מניחות שגם הבן עובד אתו.

אנחנו מתכננות לצאת מהמרכז בפעם הבאה מאוחר יותר, ולהגיע כשבעל הבית נמצא, כדי שנוכל לשוחח אתו כמו שאנחנו אוהבות.

בדרך חזרה עוצרות במכולת ואני קונה בקבוק מים ומשלמת 1 ש”ח = שקל אחד!

נוסעות לנבי אליאס לאכול שווארמה. העיירה שקטה. לא נראה שיש להם הרבה קונים, אולי הישראלים לא מגיעים בגלל הסגר. אנחנו נהנות מאוכל טעים וטרי וזול. זה אחד הדברים הטובים במשמרת.

חצבים עדיין פורחים בצידי הדרך, והכל היה יכול להיות כל כך טוב, אלמלא….

ע. מחכה לנו במשתלה. מספר שבשבתות יש לו קונים ישראלים, ובכל שבת יש יותר קהל מאשר בזו שלפניה.

לשאלתנו מה קורה במחסום, הוא מספר שיום קודם פתחו בשש וחצי בערב במקום בחמש וחצי. מציין גם שרוב הפועלים עוברים דרך הפרצות ולא מחכים לפתיחת המחסום. ראינו אחד כזה צועד לכיוון המחסום כשעה לפני מועד הפתיחה. לשאלתנו אם הוא מתכוון לחכות כל כך הרבה זמן, ענה בחיוך.

ע. אומר שהפלוגה העכשוית היא די בסדר, במיוחד מפני שהם לא רודפים אחרי ה”מסתננים”.

נסענו לעבר המחסום, הפירצה בשער עדיין פעורה, ( כפי שקורה, לדברי חברותינו מהצפון, במחסומים חקלאיים אחרים) ולא נראה שהצבא ממהר לסגור אותה.

מסביב למחסום צצו המון חממות חדשות, עדיין לא שתלו בהם דבר. הגדר משני צידי השביל מטופחת, פרחים פורחים שם, יש צנרת השקייה, מישהו ממש דואג לאסתטיקה.

לצערנו לא יכולנו לחכות לפתיחת המחסום, בפעם הבאה נתזמן כך שנגיע לקראת הפתיחה.

זאת היתה מיני משמרת, ובכל זאת דיווחנו שהכל בפלנטה האחרת נשאר כמו שהיה.