חודש הראמאדן , ימי צום מזריחת החמה ועד השקיעה

16.30 עורטא
בזמן המשמרת בבית איבא קיבלנו טלפון מדפנה ב. בשעה 15.36, שמספר מעוכבים בעורטא מעוכבים שם משעה 9.00 בבוקר, עם הגיענו לעורטא ב 16.30 מצאנו שהם שוחררו.
דפנה התקשרה למת"ק ויתכן ששיחות הטלפון שלה אליהם היו יעילות.
המעוכבים, נוסעי מונית, שנהגה ע"מ להמנע ממעבר במחסומים חצה את השדות בין מחסום חווארה ומחסום עורטא. חיילים שראו את המונית יצאו למרדף, הנהג שילח את הנוסעים, הוא נמלט, הם נתפשו, תעודותיהם נלקחו והם עוכבו בעורטא למשך 7 שעות במקום 3.
10 נתפשו בינהם אשה ובתה, ששוחררו מוקדם יותר. עד שהגענו כל העשרה שוחררו.
שני מעוכבים נוספים היו בעורטא מזה שעתיים, באמצעות הטלפון דברנו איתם, הם נתפשו על ציר מדיסון, הכביש האסור לפלשתינים. העונש, על פי החיילים שלוש שעות עיכוב.

16.54-19.30 חווארה
המחסום עמוס, השעה בפלשתין 15.54, (שעון חורף)  והפסקת הצום בשעה 19.00
מגרש החנייה עמוס במוניות המחכות לנוסעים, התור בכניסת מכוניות לשכם ארוך וחוסם את הכניסה למגרש החניה.

בנוסף למוניות, רכבים פרטיים ואוטובוסים מגרש החנייה מלא בהמון אדם רוכלים, נהגי המוניות ונוסעים.
נהג רכב פרטי, החנה את רכבו מאחרי הרכב שלנו וחסם אותנו, נפגוש אותו בהמשך הדוח.

המחסום מלא, כ 100 גברים צעירים ממתינים למעבר, עקבנו אחר צעיר אחד, לקח לו חצי שעה לחצות את המחסום, מאות נשים, ילדים וגברים מבוגרים במעבר ה"הומניטרי". שתי נשים מארגון הכנסיות הבינלאומי, צופות גם הן במחסום. הן דווחו לנו שבמעבר ההומניטארי , המעבר ב 15.30 ארך שעה, שוטרי משטרה צבאית שהגיעו, זרזו את המעבר שם.

16 מכוניות נצפו בתור הכניסה לשכם וזמן המעבר שלהן היה מהיר. מספר מכוניות לא הורשו להכנס לשכם. מכוניות ישראליות מורשות להכנס לשכם בחודש הראמאדן , הרבה מכוניות פלשתינאיות מנועות.
משפחה, לבושה בהידור לכבוד החג, עם אישור כניסה לשטח A אבל לא היה להם אישור מיוחד לכניסה לשכם, משום מה הם הניחו שאם הם לא מהווים סיכון בטחוני ויש להם אישור כניסה לשטח A הם יוכלו להכנס איתו בחג לשכם. לא נמצא במקום נציג המת"ק שקרוב לוודאי יכול היה לעזור.
  ביציאה משכם ראינו, במגבלות המקום בערך 10 מכוניות וביניהן מיניבוסים מלאים בנוסעים ב-17.43 מדדנו 45 דקות, זמן מעבר של אוטובוס.

ולאיש שמכוניתו חסמה את שלנו במגרש החניה, הנה ספורו.
בבקר הוא נכנס לשכם במכונית שכורה, כשחזר בשעות אחה"צ המוקדמות בדרכו הבייתה, עם שני ילדיו, שניהם מעל גיל 16, כי לשניהם תעודות זהות, נמנע ממנו המעבר והוא התבקש להסתובב ולחזור לשכם, הוא סרב. החיילים אשרו לו להחנות את הרכב במגרש החניה עם ילדיו שימתינו לו ואילו החיילים החזיקו אצלם את שלשת תעודות הזהות עד שהאיש יסתובב ויחזור לשכם.
בשעתיים שלאחר מכן האיש הלך מידי פעם לחיילים מנסה לשכנע אותם שיתנו לו לעבור ולהמשיך לביתו עם הרכב ועם התעודות ומשנענה בשלילה התחיל לצעוק על החיילים ולקלל אותם.
ראינו שמפקד המחסום לוקח אזיקונים לאזוק את האיש, התקרבנו עם מצלמות הטלפונים הסלולריים והנשים מארגון הכנסיות איתנו. האיש סרב להאזק ומפקד המחסום פנה אלינו וצווה לחזור מעבר לקו הכחול. מיד אחר כך הזמין משטרה.

הגיע שוטר והתחיל לצעוק עלינו, מפקד המחסום הגיע ודווח לו על הפלשתיני הסרבן, אנחנו התקשרנו למת"ק ולקו ההומניטארי ונאמר לנו שהאיש ישוחרר בקרוב ויאושר לו מעבר עם המכונית.
זה לא מה שקרה.
 
ראינו את נציג המת"ק במחסום וסמדר בקשה שישכנע את מפקד המחסום שיתן לאיש לעבור, נציג המת"ק  רתח מזעם, כשהלך לדבר עם הפלשתיני , האיש צעק עליו.
המצב כרגע בשטח שכל אחד מתבצר בעמדותיו ומפקד המחסום טען בפנינו שמניעת המעבר היא משום שלפלשתיני אין אשור מעבר לרכב.
נציג המת"ק לעומתו טוען שמפקד המחסום יכול לאשר את מעבר הרכב, מפקד המחסום מכחיש את זה וטוען שאין בכוחו לאשר מעבר ומוסיף ש"לולא היינו (נשות מחסוםווטש) במקום היה מנגב את הרצפה עם הפלשתיני" וכן היה אוזק אותו, אלא שאז ראה אותנו עם המצלמות.

ב 19.30 עם רדת הערב ומחסום ריק החלטנו לעזוב
ב 20.30 הפלשתיני התקשר ודווח ששני קצינים בדרגות גבוהות הגיעו למחסום ושכנעו את מפקד המחסום לאפשר מעבר לו לילדיו ולרכב.