04:50 מחסום בזק
מבלי שמישהו התייחס אלינו, חלפנו על פני שדרה מוארת של עצים צעירים, שמתחתיה שורת מנורות, אחת לכל עץ.

עדיין חושך. ירח מלא יוצר תאורה יפה לנוף.

05:15  מחסום תיאסיר
3 מכוניות מחכות לצד הכביש. פועל נוסע לעבודה בהתנחלות מחולה. עובדים בתבלינים עד השעה 2 בצהרים.
נוסעי המכוניות נקראים "תעל" אחד אחד. ת.ז. מוגשת אל חלון א' ומוחזרת דרך חלון ב', קרוסלה …. ואל המכונית שממתינה למטה. עברו גם בנות צעירות מאוד.

פינת החדשות: שני רמזורים ירוק/אדום אחד ממזרח ואחד ממערב למחסום. ליד הרמזור יש זרוע לחסימת הכביש, ומתחתיה שורת דוקרנים. כאשר הרמזור אדום וזרוע הכביש מורדת, הדוקרנים מזדקרים. וכל זאת בשליטה מעמדת הכביש. בשביל מה? שאלנו את המפקד הצעיר (הנדסה קרבית) "לא יודע, לפעמים סוגרים". (צעצוע יקר לחייל המשועמם שבעמדה).

05:40 עזבנו

השלט בכניסה לבסיס שמצפון לכביש העולה לתיאסיר מודיע על גדוד בזלת (נח"ל?)

על כביש אלון:
בהתנחלות משכיות מוקם בית דו-קומתי בקצהו הצפוני של הרחוב החדש, שהחל להיבנות לפני כשנה, בעת הקפאת הבנייה.
מול ההתנחלות רועי, שער גוכיה והסוללה המוכרת שמתגבהת ממערב לכביש, מגיעה כמעט עד לצומת בקעות. כל כניסה אפשרית מהכביש מערבה חסומה ע"י אבנים גדולות, או ערמת עפר.

06:10 מחסום חמרה
אפס תנועה.   10 חיילים, 2 חיילות הולכים מצד אל צד.  

06:25 עזבנו

06:45 מחסום מעלה אפרים.
פנינו ללא הפרעה מערבה, אל כביב 505. פרסה על הכביש – הביאה אותנו אל המחסום מכיוון מערב. 3 או 4 חיילים מאיישים את שתי העמדות ומן הסתם גם את המגדל. מכוניות בעלות לוחיות צהובות עוקפות את התור ועוברות. אנחנו ממתינות לתורנו. התור קצר ומהיר. לא עצרנו, רק עברנו.

07:10 כביש הבקעה (כביש 90)
בתמרור הדרכים אשר בצומת פצאל מחוק הכיתוב בערבית (מימוש ותיק של החוק החדש של דיכטר). מעט צפונה מהצומת – מתחת לאנדרטת הבקעה, על קוביית בטון בחזית של תחנת אוטובוס רשום באדום: "מוות לערבים". באזור הגי'פטליק על כל מבנה שממזרח לכביש מתנוססת (מאז אוסלו) הכתובת "פושעי אוסלו לדין".
בכניסה אל הכפר זבידת(מצפון ל"צומת אדם") פגשנו בחקלאי מגדל תמרים. הבטיח לנו שלאחר הרמדאן נוכל לקנות ממנו תמרים כשרים, (נטולי חרמות).
"קליטה מעולה בשדמות מחולה" מבשר השלט הסמוך להתנחלות (תשובה הולמת לזוללי הסושי המכורים לנרגילה, אשר יושבים במאהלי המחאה).

08:00 מחסום בזק
סככת חדשה מצלה על עמדות הכביש. השמות "תיאסיר", "חמרה" אינם מוכרים לבחורה ששאלה אותנו מהיכן הגענו. ועם זאת – קיבלנו ברכת "יום-טוב", והמשכנו לדרכינו.

חתמנו את סיור הבוקר בביקור במאהל של בית שאן.