ב13:45- במחסום חמרה (בקעות) מישהו מנקה את הכבלים שמעל לבודקה מראש מנוף גבוה. ארבעה גברים לבושים חג מספרים בעברית רהוטה כי המכונית שאנו רואות מתושאלת במחסום מחכה שם כבר עשר דקות, והם לה. עוד לא הספקתי להסביר שאין לי מלה אצל החיילים, בתגובה לבקשה שאתערב, והמכונית עברה בדרכה לכיוון הג'יפתליק.
אחר כך עברה קבוצה דומה, אבל רגלית, בכיוון הנגדי. להוציא את אלה היו שתי מוניות ומעט מכוניות פרטיות בשני הכיוונים. הופתעתי ממיעוט המכוניות, אפילו במקום הזה שהצלחנו יפה כל כך להמית. בכל זאת חג משפחתי כזה, של ביקורים הדדיים.

ב14:30- בצומת, בדרך למחסום תיאסיר, שלטי בקעות ומחולה מתנוססים ברמה, ואילו השלט של טובס שוכב על האדמה. האמת, המון פעמים כבר ראינו את זה, אבל רק היום עלה על דעתי שגם את הנוף הזה אנחנו מייהדים גם דרך שלטי החוצות (כמו מחלף קסם בכפר קאסם).

עוד בדרך בין המחסומים, שמחתי לראות, שהשטח שנכבש בשבוע שעבר על ידי מתנחלי משכיות, פונה כמובטח. במזל, הפטריארכיה הלטינית יודעת להגן על מה ששלה. גם הדחפור המדחפר את המשך הבנייה של משכיות לא נראה בשטח, ורק סוללת העפר לאורך הכביש הולכת ומגביהה משבוע לשבוע.

ב15:00- במחסום תיאסיר שומם אף יותר מאשר במחסום חמרה. שני השופלים הענקיים חונים במקומם שהפך חניית קבע. למאהל של החיילים, המתאמנים במורד הגבעה בין חמאם אל מליח והמחסום, התווספו סוללת דגלי הלאום. כשעשינו דרכנו במעלה למחסום שמעתי את חילופי הדברים בין שומרי הכביש לשומרי המדרכה: תגיד להן שהן מפריעות לנו בעבודה ושלא יעלו. כבר נכנסתי לכוננות ספיגה אבל החייל הדתי החייכני התרכז בתנ"ך שקרא ולא בפקודות בנות חלוף כמו זאת, ואפילו שמח שהאורחת צילמה אותו.