יום של נעלמים

מחסום נעלין

ב-5:35 לערך הגענו למחסום נעלין, המכונה “מעבר חשמונאים”. עברנו את המחסום עם הרכב וחנינו בצד הדרך מעט אחריו. חצינו את הכביש ועמדנו לצד המקום שבו אנשים מדלגים מעל גדר הבטיחות ויורדים בשביל עפר לכיוון המחסום. מעבר לגדר הבטיחות ממתינים להם דוכני מזון וגם למטה, בדרך המגיעה מנעלין.

בשעה זו עדיין חשוך וירח מלא שוקע לאיטו. ברגע הראשון נראה היה שיש בלגן בכניסה למבנה המחסום, אך במבט שני ראינו שהכל בסדר, התורים לא מאוד ארוכים ומתקדמים בקצב סביר. בחרנו אדם עם לבוש בולט, כדי לבדוק כמה זמן יקח לו לעבור, וחזרנו לרכבים.

הבודקת במחסום הרכב כבר יודעת מי אנחנו ומוותרת הפעם על חיפוש מדוקדק בכלי הרכב. בצד הישראלי כרגיל ההמולה רבה. סביב הכיכר, לאורך הכביש ובמגרש החניה מכוניות רבות, בעיקר אוטובוסים ומיניבוסים שמסיעים את העובדים למקומות העבודה. התקדמנו לכיוון היציאה מהמחסום. בדרך ראינו שבקצה מגרש החניה מקימים עמוד תאורה גדול. בפעם הבאה כבר נוכל כנראה לראות היטב את המתרחש גם בטרם יעלה השחר.

ביתן השירותים פתוח, לשימוש הקהל. חיכינו כחצי שעה ולא ראינו את “האיש שלנו” יוצא. יתכן שעוכב מסיבה כלשהי או שפספסנו אותו, כי רוב הזמן אנשים יצאו ממבנה המחסום בזרם רציף. רק לרגע קצר ראינו שהפסיקו את מעבר האנשים ואלה שעברו את הבידוק נותרו ממתינים מחוץ למבנה המחסום לפני הקרוסלה האחרונה בדרך לצד הישראלי. שני מאבטחים יצאו ונראה היה שחיפשו מישהו, אך לא מצאו אותו. אחרי רגע נשמעה ברמקולים הקריאה “חזרה לשגרה” והקרוסלות שוב נפתחו. השחר כבר האיר כשעזבנו.

מחסום בית סירא

חזרנו לרכבים ונסענו לכיוון מחסום בית סירא (מכבים). חנינו לאורך הכביש בכיוון מודיעין וירדנו. השעה היתה קרוב ל-6:30. הרבה מכוניות לאורך הכביש, חלקן בחניה כפולה, מחכות לעובדים והרבה עובדים שמחכים להסעה שלהם. גם כאן בחרנו אדם בלבוש בולט שהגיע מכיוון ספא ובית ע’ור אלתחתא ושוחח עמנו בדרכו למחסום. היה זה איש מבוגר יחסית והוא התלונן שלוקח לו הרבה זמן לעבור. בדיעבד אנו משערות שאולי הוא מה שנקרא “בקטיגוריית תחקור” ולכן מעוכב במחסום. חיכינו 25 דקות והוא לא הגיע. אדם אחר שנכנס אחריו עבר בתוך כ-5 דקות. עזבנו מאוחר יחסית, בסביבות 7.