יום שישי השלישי של רמדאן במחסום בית לחם
9:00 – 11:00
חזרתי לדוח מימי הרמדאן מלפני שנה מה- 7/4/23 ולהפתעתי מצאתי שם כמה משפטים שהסתובבו לי בראש במהלך המשמרת הבוקר הזה:
“מעולם לא ראינו מחסום כל כך שקט וריק ברמדאן. …אנשים פשוט הצביעו ברגליים. כנראה חששו לבוא בגלל המתח, האירועים, האצבע העוד יותר קלה על ההדק בזכות הממונה על המשטרה?
… מעט מאוד נשים באו. ילדים – פחות מאשר אצבעות שתי הידיים. .. .שום תכונה חגיגית, לא חיוכים, לא בגדי חג. בצד הישראלי נעמדו אוטובוסים בשורה כרגיל אך הם התמלאו לאיטם מבלי שייווצר תור וצפיפות.”
כשהגעתי היום החייל שחסם את הדרך מיד אחרי הפנייה לכיוון המחסום, ביקש ממני לעמוד בצד והתקשר למפקד שלו כדי להבין מה זה מחסוםווטש והאם מותר לי לעבור. אחר כך הוא שאל אם יש לי תעודת עיתונאי ולא רק התג הזה של מחסוםווטש. הסברתי לו שאני לא עיתונאית אלא חברת מחסוםווטש. אחרי התייעצות הוא אמר שאני יכולה לעבור אך לא אפשרו לי לחנות במקום הרגיל (איפה שחונות מכוניות בצד הכביש המוביל למחסום) אלא הפנו אותי קרוב יותר לצומת, בשטח חולי שבו מתנהלות עבודות ואמרו לי: “שם באחת הטרסות את יכולה להחנות”.
הלכתי למחסום וראיתי הרבה חיילים והרבה אוטובוסים מחכים למתפללים, אלה מגיעים בקבוצות קטנות. אין כל צפיפות. ניסיתי להתקרב לחצר הפנימית אליה יוצאים מהמחסום אחרי הבידוק ומשם צועדים לקראת האוטובוסים, אך לא אפשרו לי. שאלתי אחד החיילים אם הוא יודע כמה אנשים עברו בינתיים ולכמה אנשים מצפים היום. הוא לא היה בטוח אבל אמר: “אני חושב שיש בערך 2000 פלסטינים שקיבלו אישור לעבור כאן, זה הרבה פחות מלפני שנה,כי נעשה דילול”. כל כך מעט? נראה לי לחלוטין לא סביר. כשעה לאחר מכן שאלתי את אחד הסדרנים שמכוונים את האנשים לאיזה אוטובוס לעלות והוא אמר לי שלדעתו עברו בינתיים פחות מ- 2000 איש.
שוחחתי עם אישה שנעמדה לידי וכנראה חיכתה ליד האוטובוס למישהו שעדיין לא יצא. היא סיפרה שהמצב קשה, שמעט אנשים קיבלו אישורים, שצריך להציג אישור וגם כרטיס מגנטי וזה עוד יותר מצמצם את מספר הזכאים לצאת בסופו של דבר. היא אמרה לי שבזמן שעמדה בצד הפלסטיני כדי לעבור את הבידוק היא ראתה 6 גברים שנשלחו בחזרה כלעומת שבאו כיוון שלא היה להם כרטיס מגנטי, למרות שהיה להם אישור והם התאימו מבחינת הגיל.
הסדרן ששוחחתי איתו שאל אם אוכל לעזור לו להשיג תעודת זהות ישראלית. הוא נשוי לתושבת ירושלים שלה ולילדיה יש ת.ז. ישראלית אך לא נתקל בסירוב עד כה. המלצתי לו לדבר עם סילביה…
מחסום בית לחם (300) - "מעבר רחל" (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום בית לחם (300) - "מעבר רחל"
המחסום, ששמו הרשמי "מעבר רחל", ממוקם בצמוד לחומת ההפרדה ("עוטף ירושלים") בכניסה הצפונית לבית לחם, ומנתק את כל הגדה המערבית ממזרח ירושלים, עם כל ההשלכות הקשות על שירותי הבריאות, המסחר, החינוך, העבודה ומרקם החיים.
המחסום מאויש על ידי שוטרי מג"ב וחברות אבטחה פרטיות. זהו מחסום תשתיות נרחב המיועד לשמש מסוף גבול, והוא פתוח 24 שעות ביממה לתיירים זרים. בעלי דרכונים ישראלים אינם מורשים לעבור לבית לחם, ותושבים פלסטינים אינם מורשים להיכנס לירושלים, למעט תושבי מזרח ירושלים ופלסטינים בעלי היתרי כניסה לישראל. אוטובוסים ישראלים מורשים לנסוע לבית לחם רק דרך מחסום זה.
באמצע 2019, לאחר שנים רבות של תנאי צפיפות קשים, תורים ארוכים מעלות השחר, ועיכובים גדולים בבדיקות ובמעבר, החלו לפעול בו עמדות זיהוי אלקטרוניות מתקדמות וכן תוספת שערי גישה - ותנאי המעבר השתפרו. מה שלא השתנה הוא "משטר ההיתרים" הקשוח, המונע מרוב תושבי הגדה מעבר לירושלים לתפילה בהר הבית, לביקורי משפחות, ללימודים, לטיפולים רפואיים בבתי החולים המרכזיים וכמובן לצורכי פרנסה.
בסמוך למחסום, במתחם בין קירות גבוהים למעבר נוסף, נמצא מבנה קבר רחל הציורי, המוסתר כעת בתוך מבנה בטון מבוצר. הוא מכיל מתחמי תפילה ולימוד ליהודים בלבד וכן מתחם מגורים.
מעודכן לנובמבר 2019
Local residentApr-9-2025אל חאדר: הבולדוזר בפתח החצר של בית נפוז
-
