יום שישי ראשון ברמדאן ממחסום בית לחם. ב ו ש ה
יום שישי הראשון ברמדאן 2024
גם השנה כבשנים עברו הקים משמר הגבול מחסום כ- 100 מטר אחרי הרמזור של הרוזמרין. בעלי חזות חרדית מובהקת הורשו לעבור ברכבם אל קבר רחל. אנחנו, החילוניות למראה, נאלצנו לחנות במרחק די ניכר ויצאנו לצעדת בוקר.
לפי תנועת האוטובוסים הדלילה הבנו מייד שהיום לא הגיעו רבים לתפילה, כפי שהיה כל השנים האחרונות. ואכן בדרכנו לעבר שער הברזל, שדרכו אפשרו לנו לעבור לצד הפלסטיני של המחסום, ראינו שאין כמעט תנועת אנשים בדרכם לאוטובוסים המובילים למסגד. המשטרה והצבא, משמר הגבול והשב”כ נוכחו במקום בהמוניהם. כולם חמושים מכף רגל ועד ראש. הגגות של הבתים הסמוכים למחסום הפכו לעמדות מבוצרות. לא ניתן היה להתעלם מהמתח באוויר.
אנחנו נאלצנו לעמוד במרחק מנקודת הביקורת, בתוך נקודת ההתרעננות של החיילים. כך נמנע כל מגע עם העוברים והשבים. לא יכולנו לשמוע אותם, לשוחח ולא לצלם. שלא כבשנים הקודמות, ואולי כי צפו מראש את מיעוט המבקשים לעבור לתפילה, החזירו את בידוק הנשים לצד הבידוק לגברים.
השנה לא היתה שום התחשבות בצמים, והחיילים עישנו ושתו בפרהסיה. מתפללים באו טיפין טיפין ובמספרים קטנים. רוב הזמן המחסום היה כמעט ריק.
בשנים עברו דיווחנו על אווירה חגיגית, על אנשים לבושים במיטב מחלצותיהם, ילדות קטנות בשמלות צבעוניות וילדים חמודים בחליפות קטנות. היום לא ניכרה שום חגיגיות, אף אחד לא צחק, ילדים כמעט ולא ראינו. אנשים מיהרו לאוטובוסים וניכרה הדחיפות להסתלק מהר ככל הניתן מהפחד ומההשפלה שבהליכה לתפילה באופן כזה. ייתכן שהחשש מפני אלימות המשטרה ופיגוע אפשרי תרמו ללחץ אצל אלה שהגיעו לתפילה ואצל אלה שנמנעו מלהגיע.
הצלחנו לשוחח רק עם אישה אחת, שסיפרה על קרובת משפחה קשישה שלא הורשתה לעבור כי שכחה את הכרטיס המגנטי בבית. היא נדהמה כאשר התברר לה שאנחנו יהודיות, לזה היא לא ציפתה. ראינו אנשים מוחזרים לבית לחם, אך בגלל שהורחקנו מאוד מהקהל לא יכולנו לברר או לעזור בכל צורה.
הביקור המתוקשר היטב של אלוף הפיקוד המרכז וחבורה גדולה של קצינים וקצינות התנהל השנה על גג המשקיף על המחסום. בעבר הביקור הזה התנהל ברחבת המחסום. הקצינים צפו ממעלה בפלאי המחסום ברמדאן, ומן הסתם לא ציינו באוזניהם על אכזריות הכיבוש ולא על חובת הכובש לאפשר למקומיים חופש פולחן.
אחרי כשעתיים מתסכלות החלטנו לעזוב. עברנו דרך המחסום, לא שאלו דבר, הצגנו תעודה מזהה ויצאנו. ביציאה ראינו סככות לצל, כנראה כהכנה לימים חמים. בסככות הוצבו קרוסלות בכדי למנוע התנפלות על האוטובוסים. השנה האוטובוסים חיכו למתפללים, בעבר המתפללים נדחקו ונדחפו בכדי למצוא מקום בהסעה.
למשמרת הזו יש רק כותרת אחת: ב ו ש ה !
מחסום בית לחם (300) - "מעבר רחל" (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום בית לחם (300) - "מעבר רחל"
המחסום, ששמו הרשמי "מעבר רחל", ממוקם בצמוד לחומת ההפרדה ("עוטף ירושלים") בכניסה הצפונית לבית לחם, ומנתק את כל הגדה המערבית ממזרח ירושלים, עם כל ההשלכות הקשות על שירותי הבריאות, המסחר, החינוך, העבודה ומרקם החיים.
המחסום מאויש על ידי שוטרי מג"ב וחברות אבטחה פרטיות. זהו מחסום תשתיות נרחב המיועד לשמש מסוף גבול, והוא פתוח 24 שעות ביממה לתיירים זרים. בעלי דרכונים ישראלים אינם מורשים לעבור לבית לחם, ותושבים פלסטינים אינם מורשים להיכנס לירושלים, למעט תושבי מזרח ירושלים ופלסטינים בעלי היתרי כניסה לישראל. אוטובוסים ישראלים מורשים לנסוע לבית לחם רק דרך מחסום זה.
באמצע 2019, לאחר שנים רבות של תנאי צפיפות קשים, תורים ארוכים מעלות השחר, ועיכובים גדולים בבדיקות ובמעבר, החלו לפעול בו עמדות זיהוי אלקטרוניות מתקדמות וכן תוספת שערי גישה - ותנאי המעבר השתפרו. מה שלא השתנה הוא "משטר ההיתרים" הקשוח, המונע מרוב תושבי הגדה מעבר לירושלים לתפילה בהר הבית, לביקורי משפחות, ללימודים, לטיפולים רפואיים בבתי החולים המרכזיים וכמובן לצורכי פרנסה.
בסמוך למחסום, במתחם בין קירות גבוהים למעבר נוסף, נמצא מבנה קבר רחל הציורי, המוסתר כעת בתוך מבנה בטון מבוצר. הוא מכיל מתחמי תפילה ולימוד ליהודים בלבד וכן מתחם מגורים.
מעודכן לנובמבר 2019
Anat Tueg15/03/2024אל ח'דר: ילדי משפחת דאדואה שביתם מועמד להריסה
-
