עקב עיכוב מה בהסעת עלי ואימו מבית החולים רמב''ם למחסום, הגענו מאוחר, ''פספסנו'' את מחסום עאנין ודילגנו על מחסום שקד-טורה.

15:50 מחסום ריחן-ברטעה, הצד הפלסטיני

עלי יודע שעלינו לנסוע בנתיב לישראלים, כי המכונית שלנו ישראלית. היושבת בבודקה כבר מכירה את עלי, יודעת שעליה רק להקליד את מספר הזהות של אמו.

מגרש החנייה מלא עד אפס מקום. גם המגרש הנוסף מלא. המכונית המשפחתית ממתינה לעלי ולאמו על הכביש, בתוך שורה של מכוניות הממתינות לפועלים השבים.

אנחנו ממשיכות בדרכנו.

16:00 מחסום דותן-יעבד

שני חיילים ניגשים אלינו. שואלים אם אנחנו שמאלניות. אנחנו מנסים להסביר על מחסום ווטש. אחד שואל אם ככה אנחנו מגינות על העם היהודי. 

תור של שש מכוניות בדרך לג'נין, בגלל משאית-מנוף שנבדקת. תוך דקות ספורות המכוניות עוברות. ידידותינו התופרות מנופפות לנו לשלום מתוך מכונית.

כשאנחנו רוצות לנסוע חזרה, עוצרות לידינו שתי מכוניות צבאיות. חייל אחד שואל אם אנחנו בסדר. אחר אומר שלא ניסע כעת, כי זורקים אבנים ''על הציר''. הראשון אומר שאפשר לנסוע. אנחנו נוסעות. לא ראינו אבנים.

16:20 מחסום ריחן-ברטעה, צד מרחב התפר.

ילדה חמודה מחליקה על המגלשה ליד מגרש החנייה. מברכת אותנו לשלום בשמחה. אנחנו יורדות בשרוול הרשת יחד עם הפועלים השבים מעבודתם. תור של כ-20 איש בפתח הטרמינל. התור נעלם במהירות. המעבר מתנהל די מהר, למרות שמפעם לפעם סוגרים את קרוסלת הכניסה ומייד נוצר לזמן קצר תור.

17:10 אנחנו עוזבות טרמינל ללא תור. פועלים, שקי פירות וירקות בידיהם, יורדים בשרוול הרשת. רואים שאנחנו עוזבות ומסיקים בקול רם שכנראה המעבר בסדר.